למשחק אמש (ראשון) בין מכבי פתח תקווה לבין בית"ר ירושלים, היה את כל הסימנים המקדימים להיות משחק אגרסיבי, מלוכלך ומעט מאוד ספורטיביות. ככה זה כששתי הקבוצות רוצות להבטיח את המקום הרביעי בטבלת ליגת העל שבכדורגל, רגע לפני שעוברים לשחק בשיטת הפלייאוף. וזה עוד מבלי להזכיר את האיבה הגדולה שישנה בין אוהדי הירושלמים לבין בעלי קבוצת הכדורגל של המכבים מפתח תקווה, הלא היא משפחת לוזון.
בפועל, היה זה משחק שווה כוחות אבל בעיקר ספורטיבי, כדורגל נטו אם תרצו. הקרדיט לאורי אורבך ז"ל.
עוד טרם המשחק, עלו שתי הקבוצות עם סרטים שחורים על זרועותיהם ובמשך דקה שלמה מחאו כפיים לזכרו של השר לאזרחים וותיקים, שנפטר בשבוע שעבר. אורבך היה ידוע כאוהד מושבע של הקבוצה ממלאבס, ובציעים של המקומיים הונפו שלטים לזכרו של השר שידע לחבר בין כל גווני האוכלוסייה.
כשהאלימות לא תופסת כותרות, כל מה שנותר הוא כדורגל. ואכן כדורגל היה אמש באצטדיון המושבה בפתח תקווה.
58 דקות של מצבים טובים ליד שני השערים התגמדו כלא היו לעומת השער המדהים של מגנה הירושלמי של בית"ר, אלי דסה שרק השבוע חתם לעוד 3.5 שנים בקבוצה הירושלמית. המגן הצעיר הגיע לכדור חוזר מקרן של בית"ר, הניף את רגלו הימנית וממרחק רב הטיס את הכדור לחיבורים של שער המקומיים. ללא שום ספק שער העונה.
לא ברור מי הייתה יותר בהלם מהשער, בית"ר או פתח תקווה, אך פחות מחמש דקות לאחר שער היתרון המדהים כבשו הפתח תקוואים לאחר ערבוביה ברחבת בית"ר.
בסיום 1:1 בין שתי היריבות על המקום בפלייאוף העליון. פתח תקווה מתברגת במקום הרביעי כשהירושלמים חייבים להשיג ניצחונות במחזורים האחרונים לתום העונה הסדירה, אם ירצו להיכנס לפלייאוף העליון. קל זה לא יהיה.