הוכיח כי הקב"ה מביא תשועה לעם ישראל דווקא על ידי עבריינים. הרב דניאל שילה
הוכיח כי הקב"ה מביא תשועה לעם ישראל דווקא על ידי עבריינים. הרב דניאל שילהצילום: עצמי

ה"מרן" החדש של ש"ס הגדיר אתהציבור הדתי-לאומי "עמלק", ואמר "שאין כיסאו של הקב"ה שלם עד שתיעלם הכיפה הסרוגה". וכאשר כינה את המנון התקווה כ"שיר מטומטם", הוכיח שוב, שכל הפוסל – במומו פוסל. ואילו אריה דרעי, בהגינו על פטרונו, טען שאימבר היה "חצי מתבולל". זו נקודה רגישה, וראוי להרחיב בה.

בימי נעוריי היה בשבט 'הטירה' תל אביב מדריך צעיר, דניאל שילסקי שמו (לימים נודע כהרב דניאל שילה, הי"ו), שנזקק לשאלה שהטרידה אותנו לא מעט: מדוע גדולי הציונות, החל בהרצל והלאה, היו חילונים גמורים, והאם עובדה זו פוגעת במעמדה של הציונות? הרב שילה הקדיש שיעור מיוחד לנושא זה, ובשנים האחרונות נדפס בחוברת של בני עקיבא.

בשורה של מקורות נאמנים מוכיח הרב שילה, כי לכל אורך ההיסטוריה היהודית, הקב"ה מביא תשועה לעם ישראל דווקא על ידי עבריינים. וזה לא החריג, אלא כמעט הכלל. כך, למשל, הדוגמה הידועה בחז"ל: "מצינו תינוקות בימי דוד עד שלא טעמו טעם חטא היו יודעין לדרוש את התורה... ואחר כל השבח הזה יוצאין למלחמה ונופלין... אבל דורו של אחאב כולן עובדי עבודה זרה היו, ועל ידי שלא היו בהן דילטורין – היו יוצאין למלחמה ונוצחין" (ויק"ר כו). המסקנה התורנית היא, שלא מחבר השיר קובע בהכרח את טיבו הערכי, אלא השיר עצמו והתקבלותו בעם ישראל.

ובכן, שירת התקווה מלאת יופי אנושי ויהודי. היא בנויה על חזון העצמות היבשות של יחזקאל: "ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אומרים יבשו עצמותינו ואבדה תקוותנו נגזרנו לנו". וכשהרב הראשי י"א הרצוג נקט את הביטוי "ראשית צמיחת גאולתנו", הוא ציין בכך שהציונות הדתית אכן מאמינה כי עצמותינו ב"ה לא יבשו, וכי לא "נגזרנו", וכי עוד רבה "תקוותנו". זה נקרא "שיר מטומטם"?

גם המנגינה (לפי ד"ר אסתרית בלצן), יסודה בלחן עתיק לתפילת ברכת הטל, שהלחין בסביבות שנת 1400 לא אחר מאשר גדול הדור בספרד, רבי יצחק בר ששת, הריב"ש (תלמיד הר"ן). ידועות תשובותיו שפסק לכל קהילות ישראל, ופחות ידוע שגם כתב שירה ופיוטים.

ואחרון ולא חביב. את התקווה שרו קורבנות ברגן בלזן וגם אושוויץ, מהם טרם שנשרפו ומהם לאחר ששרדו. ואם יש בין אנשי ש"ס כאלה שנשאר עוד קורטוב של אנושיות בלבם, יואילו נא ללחוש באוזנו של "מרן" החדש שלהם, כי יבקש – בקולו – סליחה, מחילה וכפרה מעם ישראל.

ובמקום שבעלי תשובה עומדים וכו'.