בחודשים האחרונים ביקשה לשכת עורכי הדין מ 25 אלף עורכי דין בישראל להעניק ציון לכל השופטים ברחבי הארץ. הדו\"ח כלל הערכות על תפקודם של כל 480 השופטים בישראל. השופטים דורגו בדו\"ח בסולם של מ 1 עד 5, ומופיעים בו הערכאות השונות: בית משפט השלום, בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון. רק 3,872 עורכי דין, כחמישית ממספרם בארץ, השיבו לסקר.
המשיבים העריכו את תפקוד השופטים על פי שני קני מידה: מהות עבודתם וסגנון העבודה. השאלות המשקפות את קנה המידה הראשון: בקיאות השופט בדין הרלוונטי, מידת ההיכרות שלו את העובדות בתיק, ומידת ההתאמה של נסיונות הפשרה שנוקט השופט לנסיבות המקרה. השאלות המשקפות את קנה המידה השני: יחס נאות של השופט לעדים ולעורכי הדין ומידת היעילות בניהול הדיון. נוסף על כך התבקשה גם הערכה כללית של תפקוד השופט.
על פי נתוני הדו\"ח זכה נשיא בג\"צ השופט אהרון ברק, רק במקום השלישי בין שופטי בית המשפט העליון, עם ציון של 3.3 מתוך 5. במקום הראשון בקרב שופטי העליון דורג השופט אליהו מצא, עם ציון של 3.5, ובמקום השני השופט מישאל חשין, עם ציון של 3.4. הציון הממוצע שניתן לכלל השופטים בישראל הוא 3.4 מתוך חמש. אשתו של אהרון ברק, השופטת אלישבע ברק קיבלה ציון נמוך במיוחד: 2.3.
במערכת המשפטית ניסו למנוע את ביצוע הסקר בטענה שפרסומו יפגע בעבודת השופטים ובאי התלות שלהם. הנהלת עובדי בתי המשפט הגיבה לתוצאות המשוב ואמרה כי הוא יפגע בעבודה השיפוטית ויביא ל\"פופוליזם שיפוטי\". ברק הודיע כי לא יתחשב בתוצאותיו של המשוב. השופטת דורנר אמרה כי הפרסום נעשה \"מבלי שלשופטים ניתנת אפשרות להתגונן מפניו, וכי הוא מזכיר מצעד פזמונים, או תחרות לבחירת מלכת היופי\". ראש לשכת עורכי הדין עו\"ד שלמה כהן הדגיש כי \"טענות השופטים יש בהן משום זלזול במקצוענות של עורכי הדין\".
אתמול דחה בג\"צ את עתירתו של יו\"ר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין עו\"ד ישראל כלוף, שביקש לעכב את פרסום תוצאות המשוב של לשכת עורכי הדין. כלוף טען כי ההליך שקדם לפרסום תוצאות הדו\"ח לא היה תקין, ולא כלל הצגתו קודם לפרסום בפני ראשי מערכת המשפט ולשכת עורכי הדין. בג\"צ,כאמור, דחה את העתירה והתיר את הפרסום.
המשיבים העריכו את תפקוד השופטים על פי שני קני מידה: מהות עבודתם וסגנון העבודה. השאלות המשקפות את קנה המידה הראשון: בקיאות השופט בדין הרלוונטי, מידת ההיכרות שלו את העובדות בתיק, ומידת ההתאמה של נסיונות הפשרה שנוקט השופט לנסיבות המקרה. השאלות המשקפות את קנה המידה השני: יחס נאות של השופט לעדים ולעורכי הדין ומידת היעילות בניהול הדיון. נוסף על כך התבקשה גם הערכה כללית של תפקוד השופט.
על פי נתוני הדו\"ח זכה נשיא בג\"צ השופט אהרון ברק, רק במקום השלישי בין שופטי בית המשפט העליון, עם ציון של 3.3 מתוך 5. במקום הראשון בקרב שופטי העליון דורג השופט אליהו מצא, עם ציון של 3.5, ובמקום השני השופט מישאל חשין, עם ציון של 3.4. הציון הממוצע שניתן לכלל השופטים בישראל הוא 3.4 מתוך חמש. אשתו של אהרון ברק, השופטת אלישבע ברק קיבלה ציון נמוך במיוחד: 2.3.
במערכת המשפטית ניסו למנוע את ביצוע הסקר בטענה שפרסומו יפגע בעבודת השופטים ובאי התלות שלהם. הנהלת עובדי בתי המשפט הגיבה לתוצאות המשוב ואמרה כי הוא יפגע בעבודה השיפוטית ויביא ל\"פופוליזם שיפוטי\". ברק הודיע כי לא יתחשב בתוצאותיו של המשוב. השופטת דורנר אמרה כי הפרסום נעשה \"מבלי שלשופטים ניתנת אפשרות להתגונן מפניו, וכי הוא מזכיר מצעד פזמונים, או תחרות לבחירת מלכת היופי\". ראש לשכת עורכי הדין עו\"ד שלמה כהן הדגיש כי \"טענות השופטים יש בהן משום זלזול במקצוענות של עורכי הדין\".
אתמול דחה בג\"צ את עתירתו של יו\"ר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין עו\"ד ישראל כלוף, שביקש לעכב את פרסום תוצאות המשוב של לשכת עורכי הדין. כלוף טען כי ההליך שקדם לפרסום תוצאות הדו\"ח לא היה תקין, ולא כלל הצגתו קודם לפרסום בפני ראשי מערכת המשפט ולשכת עורכי הדין. בג\"צ,כאמור, דחה את העתירה והתיר את הפרסום.