'ההתנגדות לנאום - חוסר הבנה ופוליטיזציה'

פרופ' ארנס קובע כי פוליטיזציה וחוסר הבנה בהליכי קבלת ההחלטות בארה"ב הם שעומדים מאחורי ההתנגדות לנאום נתניהו בקונגרס.

ערוץ 7 , י"ג באדר תשע"ה

פרופ' משה ארנס
פרופ' משה ארנס
צילום: פלאש 90

פרופ' ארנס למוד לחצים אמריקאיים כבירים מתקופת כהונתו כשר בממשלתו של יצחק שמיר, הלחצים הנוכחיים על ממשלת נתניהו נראים בעיניו בפרופורציות אחרות לחלוטין מכפי שהן מצטיירות בתקשורת הישראלית. בגיליון 'ריבונות' הקרוב יובא ראיון שנערך עימו על הנאום, ההתנגדויות וההשלכות.

 "היחסים עם ארצות הברית טובים מאוד", קובע פרופ' ארנס בראיון ומבהיר כי גם אם נדמה שבמארג היחסים הישראלי אמריקאי ישראל היא המקבלת וארה"ב הנותנת הרי שהמציאות שונה בתכלית. "מדובר ביחסים שמושתתים על מערכת אינטרסים של שתי המדינות. הקשר בין שתי המדינות מועיל לשתי המדינות. אף מדינה לא תפגע ביחסים שהיא חושבת שמביאים לה תועלת. משום כך אני בטוח שהנאום של נתניהו בקונגרס לא יכול לפגוע באינטרסים הללו. כל הדואגים יכולים להירגע".

ארנס, אולי מתוך גישתו המדינית האחראית, מתקשה להבין מדוע מתנגדיו הפוליטיים של ראש הממשלה צריכים לעשות שימוש גם בנאום הזה כדי להתנגח בו ולהתנצח איתו. את הנאום הוא רואה כבעל חשיבות ראשונה במעלה עבור כל ישראלי ותהא דעתו הפוליטית אשר תהא. "ההסכם שמתגבש בין ארה"ב לאיראן הוא הסכם לא טוב לישראל וכל אזרח ישראלי אחראי, לא חשוב למי הוא מתכוון להצביע, צריך להיות מעוניין שהנאום של ראש ממשלתנו בפני שני בתי הקונגרס יהיה אפקטיבי. נקודה".

ארנס לא מתרשם מכך שבראש מתנגדי הנאום עומדת מי שכיהנה כשרת חוץ, חברת הכנסת ציפי לבני, האמורה לכאורה להבין את המבנה האמתי של יחסי ישראל וארצות הברית. לטעמו, כאמור, הסיבות לביקורת על נתניהו ברורות. "עובדה מצערת היא שישראלים רבים מתבטאים בנושא היחסים עם ארה"ב בלי להבין את ארה"ב ואת האופן שבו מתגבשת שם עמדה ובלי להבין את מהות היחסים האמתיים או שמעדיפים להסתיר את זה כדי להאשים את ראש ממשלתנו. זו תערובת של חוסר הבנה ומניעים פוליטיים. יש כאן חוסר הבנה. אנשים לא מבינים על מה מושתתים היחסים הללו. התמיכה בישראל היא גם של רפובליקאנים וגם של דמוקרטים ושום דבר לא ישתנה בעקבות הנאום גם אם נשיא ארה"ב לא מתלהב מכך שנתניהו מופיע שם".

 ארנס מתייחס גם למידת עצמאותה המדינית של ישראל, בעיקר לנוכח התחושה הישראלית שאין בכוחו של ראש ממשלה ישראלי לפנות לאפיק מדיני שונה מזה שיוכתב לו בבית הלבן. ארנס דוחה מכל וכל את הגישה הזו וקובע כי מה שאמור לעמוד לנגד עיניו של מנהיג ישראלי הוא אך ורק האינטרסים הישראליים. "אנחנו צריכים לדאוג לאינטרסים שלנו, והאינטרסים שלנו הם חיוניים וביטחוניים ביהודה ושומרון. את המדיניות שלנו אנחנו צריכים לקבוע על פי האינטרסים שלנו ועם כל הכבוד לנשיא האמריקאי לשעבר בוש ולמכתב שלו, אני לא בטוח שהמכתב הזה הוא התגלמות האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל".

 אל מול תכתיבים אמריקאיים, מזכיר ארנס, היו כבר מנהיגים שעמדו ובמציאות קשה הרבה יותר עבור ישראל. "בגין עשה זאת ואמר להם שאנחנו לא רפובליקת בננות. מה הבעיה להגיד את זה?", הוא אומר ומזכיר כי העמידה ההיא מול האמריקאים הייתה בתקופה בה התלות הכלכלית של ישראל הייתה לאין ערוך גדולה מזו של היום. "מדינת ישראל התקדמה בצעדי ענק מאז. ישראל כיום היא מדינה יחסית עשירה עם צמיחה מרשימה במשך השנים. זה יפה לקבל מענקים אבל צריך לזכור שמדובר בסיוע שמשרת גם את האינטרסים האמריקאיים. אלה לא מתנות. אבל גם בתקופת המשבר הכלכלי, כשדובר על כך שאין מנוס והם יאלצו לצמצם את התקציב הממשלתי שלהם ובתוך כך גם את הסיוע לישראל, התברר כבר אז שאנחנו יכולים להסתדר גם בלי זה. הסיוע שלהם מהווה אולי אחוז וחצי מהתל"ג הישראלי ואם הוא יצומצם או יחוסל זה לא יפגע בנו, בוודאי שלא יפגע אנושות. אנחנו לא צריכים לשנות כיוון בגלל תלות כזו או אחרת בידידה כמו ארצות הברית".

כאמור, הראיון עם ארנס מתפרסם בגיליון הבא של 'ריבונות', כתב העת של תנועת 'נשים בירוק' שייצא לאור ביום שישי הקרוב במאה ועשרים אלף עותקים בעברית ובאנגלית ובו גם דבריהם של יו"ר הכנסת, השר בנט, חברי הכנסת שטבון יוגב ואקוניס ואישים נוספים.