אל רבני הציונות הדתית,
מי אם לא אנו רבני הציונות הדתית - עלינו מוטלת המשימה להיות הראשונים, להתאחד למען שמו יתברך, לסלק את קליפת עמלק שהיא המחלוקת והפירוד, ולהתאחד ביחד לכבוד ד' אלוקינו. כולנו מאמינים שאנו נמצאים בתוך תהליך הגאולה ההולך ואור. אנו מדברים על אחדות העם, אנו יודעים למצוא את הנקודה הטובה שבכל יהודי, אנו כולנו שואפים לשלמות הארץ ולשלמות התורה. יש בנו כל כך הרבה משותף. כולנו שואפים ומשתדלים לפעול עם ריבונו של עולם הגואל אותנו.
הפערים בין הדעות הם בדמיון יותר מאשר במציאות. כשנפגשים ומחליפים דעות ושומעים זה את זה, מתברר שהפערים אינם כה גדולים. המטרה משותפת, הכוונות טובות וחילוקי הדעות על הדרך אינם מצדיקים את הפירוד והפילוג בכל המשותף הרב מאוד לאין ערוך.
נזכור את קריאת הרב לאחדות, נצא ממחלת הגלות שעשתה אותנו מפורדים. בציבור גדול יש פערים בדעות, וככל שהציבור גדול יותר כך הפערים גדלים והקצוות מרוחקים יותר זה מזה. אך זה עניינה של הגאולה: להיות לעם אחד, לחיות כציבור על כל גווניו. ואדרבא, תלמידי חכמים מרבים שלום, מרבים שלמות, ודווקא על ידי הופעת הגוונים השונים כדברי הרב. התלמידים בני הישיבות כואבים את חוסר האחדות של רבותיהם, ובצדק.
נתאחד כולנו, רבני הציונות הדתית, ואחרי שאנו נהיה הראשונים לאחדות, נמשיך לפעול למען אחדות כל הרבנים מכל החוגים – החרדים, הליטאים, החסידים והספרדים. זו הדרך האמיתית לקירוב הגאולה השלמה שאנו כל כך מצפים לה.