'היהודי האחרון בפקיסטאן' הוכה ע"י המון ונעצר

פישל בנחאלד, הדורש לשקם את בית הקברות היהודי בקראצ'י, הותקף במהלך דיון על זכויות מיעוטים.

ארי סופר , י"ד באדר תשע"ה

Fishel Benkhald after being attacked
Fishel Benkhald after being attacked
Fishel Bennkhald

פעיל יהודי בפקיסטאן הוכה אתמול (רביעי) באכזריות בידי המון מוסלמי. דקות אחר כך נעצר היהודי ע"י המשטרה והוכה שוב, הפעם בידי שוטרים.

פישל בנחאלד מוביל לבדו מסע ציבורי לשימור בית הקברות היהודי הישן בעיר הגדולה בפקיסטאן, קראצ'י. במשך שנים, הוא משמש פעיל בולט למען זכויות בני מיעוטים במדינה, הנשלטת ע"י רוב מוסלמי-סוני גדול, ואשר מיעוטים כמו נוצרים, הינדים ומוסלמים שאינם סונים, נרדפים בה דרך קבע.

בנחאלד הוא בנו של אב מוסלמי ואם יהודיה, המזדהה כיהודי. בשיחה עם ערוץ 7 סיפר כי הסכים לערוך ויכוח פומבי עם פקיסטאני מוסלמי, לאחר שהשניים דנו בטוויטר בנושא זכויות מיעוטים.

"ניהלתי בטוויטר דיון עם מוסלמי פקיסטני צעיר ומשכיל, על כך שבאופן תיאורטי מותר לפקיסטאנים שאינם מוסלמים להיבחר לתפקיד נשיא, לפי החוקה שלנו", הסביר. הדיון היה תיאורטי בלבד, משום שלא-מוסלמים מהווים רק 3% מהאוכלוסיה הפקיסטאנית.

לאחר שניהלו דו-שיח, "הצעתי ויכוח פנים-אל-פנים", סיפר בנחאלד. "הוא ביקש ממני את המספר הסלולרי שלי ונתתי לו אותו".

השניים קבעו לקיים דיון ידידותי במסעדה בקראצ'י. אבל כשהגיע לשם, בנחאלד גילה שטמנו לו פח. "הלכתי לשם לבדי אבל הוא הביא את חבריו. התחלנו את הדיון בצורת ויכוח רגיל אבל העניין התחמם די מהר והתחילו לקלל".

אז החל להתאסף סביבו המון. “שניים מהחבר'ה שהיו איתו התחילו לדחוף אותי. הייתי צריך לעזוב באותו רגע...הם התחילו לחבוט בי באגרופים וכשנפלתי, הם התחילו לבעוט בראש שלי. מישהו ניסה גם לגנוב לי את הנייד".

כאשר המשטרה הגיעה, היא עצרה את בנחאלד ולא את תוקפיו.

"השוטרים הגיעו ולקחו אותי, אבל הם לא לקחו את החבר'ה האחרים. השוטרים שאלו אותי אם אני מישראל או ממדינה אחרת כלשהי. אמרתי להם שאני פקיסטאני ויהודי מצד האמא שלי אבל רשום בפקיסטאן כמוסלמי".

כשהוא אזוק ועיניו מכוסות, הוא הועבר לידי כוח הריינג'רז הפקיסטאני הצבאי-למחצה. הריינג'רז המשיכו לתשאל אותו לגבי מוצאו, ועברו על עמודי המדיה החברתית שלו לאחר שדרשו ממנו את הסיסמאות שלו.

"הם היכו אותי – אבל לא הרבה", הוא אומר. האשימו אותו גם שהוא מרגל עבור ישראל, ארה"ב או הודו.

בסופו של דבר הוא שוחרר לאחר שאחיו התערב ושילם עבורו את דמי הערבות. הוא סובל מעין נפוחה וחבורות במקומות שונים.

בדיעבד, בנחאלד מסכים כי החלטתו להשתתף בדיון במסעדה, אי שם בתוככי הסימטאות, לא היתה חכמה. לדבריו, הוא יצמצם עתה גם את פעילותו המקוונת בשל חשש לבטחונו.

הוא מקווה לצאת ביום מן הימים מפקיסטאן ל"ארץ חופשית" וללמוד עברית ויהדות, אבל עד אז בכוונתו להמשיך כמיטב יכולתו את פעילותו בתוך פקיסטאן.

בתחילת המאה ה-20 היתה בפקיסטאן קהילה קטנה של יהודים, בעיקר בקראצ'י. רובם היו יהודים ממוצא עיראקי והודי.

ואולם, מאז שהמדינה נפרדה מהודו ב-1947 והעלייה באנטישמיות, הקהילה ההיא נעלמה, והותירה את בנחאלד, לדבריו לפחות, כ"יהודי האחרון בפקיסטאן".