רגע לפני הבחירות ממשיך שר הכלכלה נפתלי בנט בהצבת תכניתו המדינית להחלה הדרגתית של הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון.
בראיון לכתב העת 'ריבונות' היוצא לאור על ידי תנועת 'נשים בירוק' הוא מספר כי המידע אליו נחשף בשבתו כחבר בקבינט המדיני ביטחוני לא רק שלא הביא אותו למחשבה מחודשת על התכנית אלא אף חיזק אותה. אנו מביאים כאן את הראיון במלואו:
"הסיבה הקיומית של נוכחותנו ביהודה ושומרון היא לא הסיבה הביטחונית אלא שייכותנו למקום מכוח ההבטחה התנ"כית בת אלפי השנים, אבל אם אנחנו מדברים על הסוגיה הביטחונית אני יכול לומר שהתוודעתי ביתר עוצמה לעובדה שבכל תא שטח שאין לנו בו נוכחות אזרחית וצבאית אין לנו בו יכולת מודיעינית טובה ובוודאי לא יכולת סיכולית.
"ראיתי את החסר המודיעיני שלנו בעזה בגלל שאין לנו שם התיישבות. במקום שאין התיישבות אין צבא. יש מי שחושבים שניתן להוציא את המתיישבים ולקיים צבא. אין חיה כזאת. זו לא הסיבה הקיומית לנוכחותנו ביהודה ושומרון אבל צריך להכיר את העובדה הזו".
אתה חוזר לסיבה ההיסטורית, תנ"כית, לנוכחותנו ביהודה ושומרון, אבל יש מישהו בעולם שמוכן להקשיב לזה בכלל? זה מעניין מישהו?
"מאוד. מאוד מעוניינים להקשיב ולשמוע. בהתחלה חשבתי שכשאדבר במונחי זכויות וייעוד מול דיפלומטים זרים יסתכלו עלי כעל הזוי, אבל התברר שזה בדיוק להיפך. גיליתי כשאני מדבר על מורשת ועל מדינה שהייתה לנו לפני 3000 שנה, על הבית השני ונותן להם את הפרספקטיבה ההיסטורית זה משנה את כל האווירה ואת כל הנחות היסוד. זו טעות דרמטית של עשרות השנים האחרונות שבהן לא מדברים במושגים הללו.
"אגב, למדתי את זה ממורה טוב, דוד בן גוריון. כשהוא דיבר על ארץ ישראל הנימוקים שלו לא היו פרקטיים אלא התנ"ך. כך היה כשהוא העיד בועדת פיל. לא ביטחון אלא מנדט שמתחיל בתנ"ך. לצערי בשמאל וגם בימין איבדו את השיח הזה ואני רואה כחלק מתפקידי את החזרת השיח הזה ובתקופה האחרונה זה מצליח. יותר ויותר אנשים חוזרים לדבר במונחים האלה".
ולא אומרים לך שעם כל הצדק וההיסטוריה צריך להיות גם חכם וכשיש כעת בעיה מול פלשתינים שרוצים מדינה צריך להתקדם בכיוון הזה?
"אין ספק שהדיבור במונחי זכות וצדק הוא הבסיס, אבל צריך להתייחס לבעיות מעשיות שקיימות ולכן אני מציג את התכנית שאומרת אוטונומיה פלוס לערבים שבאזורי A ו-B וסיפוח של שטחי C כולל הערבים שבהם, ואז אני יורד לפרטים, אבל קריטי להתחיל ביסוד הצדק והזכויות".
כשר כלכלה בנט מנתח את סכנותיה של המדינה הפלשתינית גם באפיק הכלכלי. לטעמו הדברים פשוטים ונחרצים: "מדינה פלשתינית תרסק את כלכלת ישראל. נתב"ג ישותק, לא תהיה תיירות, לא יהיה מסחר, נחזור להתרסקות הכלכלית של ימי האינתיפאדה השנייה ויברחו מפה. השמאל חושב שהכלכלה תפרח אם יהיה כאן שלום אבל זה לא נכון. כלכלה זקוקה לשקט ולא להסכמים. אנחנו נמצאים בצמיחה יפה מאוד כי שקט בסך הכול. מה שיחריב את הצמיחה הזו זה טילים על נתב"ג ועל תל אביב ואת זה נקבל אם תהיה כאן מדינה פלשתינית".
ביקורת על תכניתו שומע בנט בימים האחרונים דווקא מכיוונה של 'ישראל ביתנו' הדוגלת בהקמת מדינה פלשתינית בהליך שיגובה על ידי מדינות ערב המתונות ובתוואי שונה מזה של הקו הירוק.
בראיון ל'גלי ישראל' תקף יו"ר 'ישראל ביתנו', השר ליברמן, את בנט וקבע כי תכניתו אינה אלא פופוליזם מנותק מהמציאות וחסר אחריות. "כשהוא מדבר על החלת ריבונות, ברור לו שזה דבר בלתי אפשרי, שהוא הופך אותנו למדינה דו לאומית ולא מדבר על השלכות. אני לעולם לא שמעתי את נפתלי בנט אומר מה תהיה התגובה של האיחוד האירופי וארצות הברית על החלה חד צדדית של ריבונות ישראלית על יו"ש", אמר ליברמן.
חיזקה את דבריו של ליברמן חברת הכנסת אורלי לוי אבוקסיס, מקום שני ב'ישראל ביתנו' כשבראיון לערוץ 7 קבעה כי המהלך של בנט יוביל להתאבדות כלכלית של ישראל במידה ויקבלו הערבים זכויות מלאות בעוד אם לא יקבלו זכויות שכאלה הרי שישראל תיחשב למדינת אפרטהייד.
זה מה שאומרים עליך במפלגה שנחשבת מפלגת ימין...
"ליברמן לא בימין מזמן. מי שתומך במדינה פלשתינית על כביש 6 זה כל דבר חוץ מימין. המציאות היא פשוט הפוכה. דווקא התכניות השונות להקמת מדינה פלשתינית, בין אם במתווה נאום בר אילן ובין אם במתווה ליברמן או אוסלו הן שהוכחו כבלתי מציאותיות בעשרים השנים האחרונות. הם חושבים שאם נקים מדינה פלשתינית העולם יסמפט אותנו אבל זו תפיסה מעוותת. המציאות הפוכה. דווקא הגישה הדוגלת בנסיגה ומסירת שטח היא שהובילה להתדרדרות במעמדה של ישראל. הגישה הזו מחזקת את התיאבון הערבי ומאידך את התביעה והדרישה מישראל להמשיך ולסגת עוד ועוד.
"העולם בז לחלשים ולוותרנים ומכבד את בעלי הכבוד העצמי. ויתורים אולי ישיגו סימפטיה ליום יומיים אבל בטווח הארוך התוצאה הפוכה והעקירה מגוש קטיף תוכיח. הרי עשינו שם את כל מה שהעולם רצה מאיתנו – יצאנו לקווי 67', גירשנו יהודים ומסרנו את השטח לאבו מאזן, ומה קיבלנו? עולם שממשיך לצייר אותנו כפאשיסטים ורוצחים. קיבלנו את דו"ח גולדסטון, את המרמרה ואת הפגיעה במעמדנו בעולם, וכל זה דווקא מעזה".
מה לגבי החשש מעלות הזכויות האזרחיות לעשרות אלפי פלשתינים בשטחים שיסופחו?
"אנחנו מוציאים הרבה יותר כסף על עוטף עזה. הכסף הזה הוא גרושים לעומת הנזק הנוראי של מדינה פלשתינית".
בנט משוכנע שרק אמירה ברורה גם כלפי העולם וגם כלפי הציבור הישראלי פנימה שהארץ שייכת לעם ישראל מזה כ-4000 שנים תתקבל בסופו של יום, "ממש כמו שבהתחלה התנגדו לריבונות ברמת הגולן ובמזרח ירושלים ובסוף התרגלו. פרס הזהיר אז את בגין שהעולם יחרים ונהיה מבודדים וראה זה פלא, בגין החיל ריבונות ולא קרה שום דבר. כך צריך לומר ולעשות גם ביהודה ושומרון".
ישבת בממשלה. קידמת במשהו את התכנית שלך?
"העליתי כמה וכמה פעמים את הנושא בקבינט הביטחוני. בעיקר דחפתי לסיפוח גוש עציון תחילה, אבל עם 12 מנדטים אתה לא יכול לעשות הרבה. בליכוד אין עם מי לדבר. איתם קשה אפילו לבנות. הדברים תלויים בכוח פוליטי. נושא הסיפוח ביו"ש הוא לא חזון רחוק אלא דבר ממשי שאפשר להגיע אליו עם מספיק עצמה פוליטית וציבורית. צריך להאמין בזה באמת".
אתה פועל להרחבת הקהלים שאליהם מדברת המפלגה שלך. כשאתה מציג תכנית מדינית כזו, תכנית שנחשבת לימנית, אתה לא מרחיק ממך קהלים חדשים?
"הפוליטיקה היא אמצעי לקידום מטרה שהיא קידום עם ישראל ארץ ישראל ותורת ישראל. אם אני מקדם ערך, גם אם הוא בהתחלה לא פופולארי, לא אוותר עליו כי זו המטרה גם במחיר מנדטים. מעבר לכך אני יכול לומר שבשלוש השנים האחרונות מאז שהעליתי את תכנית הסיפוח יש אחוזים גדלים והולכים של ישראלים שתומכים ברעיון.
"זו הפעם הראשונה שהימין מציג תכנית מדינית שאינה מגננה אלא מתקפה והשמאל הוא שמתגונן. זה שינה את פני השיח הישראלי ולכן צריך להמשיך ובוודאי שלא לעצור את המהלך".