מה הייתי עונה לחכמולוגית שהחזירה לביבי 87 ש"ח בשקלים
אז איכשהו מכל מחנה יהודה, נתניהו בדיוק נפל על איזו עובדת או מנהלת שמאלנית בבית קפה. הוא הזמין קפה ב-13 ש"ח, והיא, החזירה לו את העודף, 87 ש"ח, בשקלים בודדים, בתור איזשהו אקט מחאה, ובעצם - כדי לבייש אותו.
לו הייתי במקומו, הייתי עונה לה כך: גבירתי הצעירה, בואי נשים בצד את הבחירות ואת הכל, בואי נדבר לשתי דקות באמת. יבוא היום שבו אני לא אהיה ראש ממשלה. אולי היום הזה יבוא, לשמחתך, בעוד שבועיים, ואולי הוא יבוא, למגנת לבך, רק בעוד כמה שנים, אבל הוא יבוא.
מה שלא יהיה, יבוא היום ובו מישהו אחר יחליף אותי בתפקיד הרם הזה, ובבוא היום - גם הוא יוחלף. אבל מה שתמיד יישאר, אם לא נהרוס את המדינה הזאת במו ידינו, זהו "ראש הממשלה". לא ביבי, לא בוז'י, אלא ראש הממשלה.
ראש הממשלה איננו אדם פרטי, אלא הוא האישיות המרכזת את כל ענייני העם בישראל, ובמידה רבה - העם היהודי כולו. האינטרס של כולנו הוא שלכל אזרח יהיה כבוד, מינימלי לפחות, לאישיות הזאת. ומה שאת עשית עכשיו, הבוז הזה שהפגנת, אולי זה פגע בי טיפה באופן אישי, אבל הרבה יותר מזה, זה פגע בראש הממשלה, כלומר זה פגע בָּכּלל.
הרבה אחרי שאני אסיים את תפקידי, המצב של כולנו יהיה תלוי במידה רבה בכבוד שרוחשים כלל אזרחי המדינה לכל מי שמייצג את המדינה, ובראש ובראשונה - לראש הממשלה.
וכשלא יהיה כבוד לראש הממשלה, את תראי במו עינייך, שגם לא יהיה כבוד לאנשי המשטרה, וגם לא לחיילי צה"ל, וגם לא לפקידי השלטון, וגם לא לחוקי המדינה, ובסופו של דבר גם לא להורים שלנו ולא לזקנים שלנו ולא לחולים שלנו. לא יהיה כבוד לאף אחד ולשום דבר, כי אנחנו נשכח בכלל איך מכבדים מישהו או משהו.
לא מצפה ממך לענות עכשיו, אני מצפה ממך לחשוב על זה בינך לבין עצמך לפני שאת הולכת לישון, והנה קיבלת במתנה שיעור ששווה לפחות 87 שקל.
ועוד דבר אחד: האמת היא שמסתובבת תמונה שממנה עולה שבפועל היא לא באמת נהגה כפי שטענה. אם כך, יש לראות את הדברים כמענה על הפנטזיה המשונה שלה לבזות את ראש הממשלה.