הרב יעקב אריאל, רבה של העיר רמת גן, מרבני מכון התורה והארץ ומיזם אוצר הארץ, קובע כי רבנים אינם צריכים לקחת חלק בפוליטיקה, כיוון שמעורבים בה גם תככים ושיקולים טקטיים שאינם מתאימים לדרכו התורנית של הרב.
עם זאת לטעמו תפקידו של הרב הוא להיות מורה דרך שיקנה למוסד הפוליטי דרך חיים ואידיאלים אשר על-פיהם אנשי המעשה יפעלו.
כשנשאל אם נכון לטעמו שרב יורה לשומעי לקחו עבור מי להצביע השיב הרב אריאל ואמר: "בהכרח לא. מפלגה באה מהמילה פילוג, שכן כל אחת מתעסקת בנושא צר ומסוים. רב לא יכול להיות מזוהה עם מפלגה אחת, אלא יכול לכלול את העדפותיו סביב כמה מפלגות אשר משקפות את תפיסתו התורנית והערכית בעניין צביונה היהודי של ישראל".
ומה לגבי עצם תיפקודו של רב כחבר כנסת? הרב אריאל סבור כי "רב אינו יכול להיות ח"כ. עם זאת ראוי כי ח"כ יהיה תלמיד חכם היודע הלכה. דרך חייו של הרב היא דרך התורה ואמת אחת ומוחלטת מדריכה אותו. הפוליטיקה אינה עובדת באותו אופן שכן שיקולים אסטרטגיים שונים כדוגמת משמעת קואליציונית וכדו' מחייבות את הח"כ לבחור באופציה אחת גם אם אינה האידיאלית עבורו כתלמיד חכם. כאשר רב ישמש גם כח"כ הוא ימצא עצמו בסתירה פנימית אל מול הרצוי והמצוי, ומאידך לא יוכל להמשיך ולהורות לתלמידיו כאשר אין הוא נוהג בדרך זו".
לסוגיה זו התייחס גם הרב שלמה סובול, ראש בית מדרש ברקאי ורב קהילת שערי יונה מנחם במודיעין, הסבור כי על הרב להציג בפני הקהילה את לבטיו סביב הנושא ואת החלטתו הסופית. מעבר לכך, "הרב צריך לעורר את בני הקהילה ולכוון אותם כדי שההחלטה שלהם למי להצביע תהיה מתוך מחשבה מיהו האדם ומהי המפלגה שתקדם את תהליך ראשית צמיחת גאולתנו, ותחזק את המשולש הקדוש של עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. לא נכון שהרב יגיד לאיזו מפלגה להצביע שכן אין זה ראוי ואמיתי, וכן עלול להתקבל בצורה שלילית בקרב בני הקהילה. אבל הוא כן צריך לעסוק בעצם החובה האזרחית, המוסרית והתורנית להצביע".
עמדתו של הרב אלי שיינפלד, גם הוא מרבני ברקאי, נשמעת כבר קרובה יותר לזו שמציג הרב אריאל. הרב שיינפלד אומר כי "בתקופת בחירות, המפלגה מוציאה מאיתנו הרבה מחלוקות, מרירות וויכוחים. כשמה כן היא, יוצרת פילוג, ולעומתה רב קהילה צריך למצוא את נקודת האחדות, ולהוציא עצמו מנושאים מפלגים".