איש השמאל הקיצוני, העיתונאי גדעון לוי, מתייחס בעיתון "הארץ" לבחירה במגישת הטלוויזיה לוסי אהריש כמדליקת אחת המשואות בהר הרצל ביום העצמאות הקרוב.
"היא נבחרה להיות אחת ממדליקי המשואות ביום העצמאות. ביום האסון של עמה היא תעמוד בהר הרצל, לא הרחק מחורבות דיר יאסין, חומת ההפרדה ומחנה הפליטים אל־אעידה, ותדליק משואה לתפארת מדינת ישראל", כתב לוי בפתח דבריו.
לוי מציין כי הוועדה לבחירת מדליקי המשואות כתבה, שאהריש "מקדמת פלורליזם חברתי ועמדות הקוראות לדו־קיום במדינתנו". "בעיני הממסד הציוני, אהריש היא ערבייה טובה. מתברר, כי במדינתנו הנאורה ערבי טוב הוא ערבי מחוק מבחינת זהותו. כי למה נבחרה אהריש? כי היא, איך לומר, לא נראית ערבייה, לא נשמעת ערבייה ולא מתלבשת כערבייה. ה'דו־קיום' של הממסד שבחר בה הוא למעשה חד־קיום, כולם בצלמו.
העסקה ברורה: אם תתנהגו כמו היהודים, תדברו כמותם ותחשבו כמותם, תיחשבו לערבים טובים, אולי אפילו לישראלים. כי ככה אנחנו רוצים אתכם, שתהיו כמונו. לא כמו הזועביז. במלים אחרות, מוטב שתתבוללו", זועם לוי.
עוד כותב לוי זה המוסר הכפול: דווקא הממסד הציוני, שנציגיו נתנו משואה בידי אהריש, הרואה בהתבוללות יהודים בגולה אסון לאומי, מתפעל מהתבוללות של ערבים. האם היתה הוועדה מעניקה פרס ליהודי מתבולל באירופה? האם היתה אומרת על מגיש טלוויזיה יהודי באמריקה, שהתנער מכל סממן של בני עמו, שהוא תורם ל'פלורליזם' ול'דו־קיום'?"
לוי מזכיר כי ב"ועידת 'הארץ' לדמוקרטיה" שהתקיימה באחרונה יצאה אהריש בתוקפנות מופגנת, כלשונו, נגד חברת הכנסת חנין זועבי ודיברה כאחרונת היהודים הלאומנים, "זו הרי אותה אהריש שיצאה נגד החמאס במבצע 'צוק איתן' על כך שהוא פוגע באוכלוסייה אזרחית. אבל אין לשפוט אותה. היא צעירה שאפתנית, שבחרה לסלול כך את דרכה מעלה מעלה, לוסי בשמים עם יהלומים. ואולי אין לה דרך אחרת. יש לשפוט את המדינה והחברה, המתפעלות מערבים כמותה ומתגמלות אותם במשואות".
את מאמרו מסיים לוי, "כשאהריש תעמוד בהר הרצל, במקום שבו קבור מי שחזה את המדינה שנהפכה לסיוט הגורלי של בני עמה, ותדליק משואה לתפארתה, המדינה שחייליה ממשיכים להרוג בילדי מחנה אל־אעידה — כדאי שתתבונן לרגע במראה. רוצי, לוסי, רוצי, אך בשוך החגיגות, האם באמת אוהבת את את המראה שניבט אליך? האם היה כל זה כדאי?".