מפלגת הירוקים

בחסות המולת הבחירות חמקה מהכותרות הידיעה על הזינוק בשער הדולר, למרות שתהיה לו השפעה על כל אזרח.

תגיות: בשבע 635 דולר
שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , כ"א באדר תשע"ה

מפלגת הירוקים            -ערוץ 7
זינוק בשער הדולר ישפיע על כל אזרח. דולרים
פלאש 90

"היבואנים היום עצובים, אבל היצואנים מברכים על שער הדולר" (מתוך גרסה פיננסית לשירה של לאה גולדברג "הגננים היום עצובים").

השבוע התרחש במדינת ישראל אירוע שלא קרה בה מאז חודש ספטמבר 2012: שערו היציג של הדולר נקבע ברמה של מעל לארבעה שקלים. הבחירות הקרובות ועוד כמה סערות בכוס תה ששטפו את המדינה השבוע, גרמו לחדשה הזאת לאבד את המקום הראוי לה בסבך החדשותי הצפוף. אבל בעולם הגלובלי שאנחנו חיים בו, תנודת שער החליפין תורגש גם בחייהם של כל אחד ואחת.

שבירת רף ארבעת השקלים לא מפתיעה במיוחד. למעשה, מאז סוף נובמבר 2014 לא ירד שער הדולר מתחת לרף השלושה שקלים ו-86 אגורות. לא היה צריך הרבה יותר מאשר הדחיפה שנתנה לדולר נגידת בנק ישראל עם הורדת הריבית בסוף החודש שעבר, על מנת להרים אותו מעל רף הארבעה שקלים.

בצעד שנקטה הנגידה היא הפכה את ההשקעות הסולידיות בישראל לעוד פחות אטרקטיביות ממה שהן היו קודם לכן, ובכך למעשה הבריחה כסף זר החוצה מישראל. כל המשקיעים שהמירו בחזרה את השקלים שקנו לדולרים, הביאו להתחזקות בשער הדולר.

בשני העשורים שאחרי משבר שנות ה‑80, חלק לא קטן מהמחירים בישראל היה צמוד לדולר. אם הייתם מעירים שוכר דירה באמצע הלילה, הוא היה עונה בלי להתבלבל על השאלה מה השער היציג המעודכן. אבל מאז הצטרף השקל למועדון האקסקלוסיבי של המטבעות היציבים, ועסקאות פנים-ישראליות נקבעות רק במונחים שקליים. מי שמרגישים את שינויי שערי החליפין באופן חריף הם כל מי שעוסקים בסחר חוץ. במעגל השני מגיעות השלכות השינויים לכל בית בישראל.

היבואנים סובלים בימים אלו. קחו למשל יבואן טלוויזיות שקונה כל טלוויזיה ב‑50 דולר ומוכר אותה בישראל ב‑250 שקלים. בחודש יולי, כששערו של הדולר עמד על 3.42 שקלים, הוא קיבל על כל טלוויזיה 250 שקלים, מתוכם היה צריך להמיר לדולרים ולשלם לספק בחו"ל רק 171 שקלים (ערכם של 50 דולר באותם ימים). היום הוא יצטרך להמיר לדולרים ולשלם לספק בחו"ל יותר מ‑200 שקלים. מדובר בירידה של יותר משלושים אחוזים ברווח הגולמי. היבואן יכול אמנם להעלות מחירים, וסביר שהוא יעשה את זה, אולם אז הוא עלול לספוג ירידה במכירות.

אצל היצואנים התמונה כמובן הפוכה לחלוטין. חלק ניכר מההוצאות הן בשקלים, אבל כל ההכנסות בדולרים. ואלה שוות כעת יותר (בשקלים), ולכן רווחי היצואנים עולים.

מחירי האנרגיה יעלו אוטומטית עם עליית שער הדולר, וחלק ניכר מהמוצרים המיובאים עלול גם כן להתייקר. מצד שני, תעשייני היצוא, אשר מהווים את קטר הצמיחה העיקרי של המשק, צפויים ליהנות מהמצב, דבר שעשוי להגביר בטווח הבינוני את הצמיחה במשק. מי שחושב שמדובר בהזדמנות לספקולציית מטבע צריך להיזהר. הסיכונים בספקולציות כאלה הם גבוהים, ומדובר במשחק שמשתלם רק לעשירים ומבינים.

מוציא מצע

מצעי המפלגות הם מסמכים בעייתיים מאוד. למעשה, אין שום שיטה ברורה שעל פיה נכתב בישראל מצע של מפלגה. כדי להדגים את הפערים בנושא מספיק לציין כי לליכוד כלל אין מצע רשמי, ואילו סיעת יש עתיד אוחזת בספר מצע של יותר מ‑270 עמודים. כשירות לציבור ערב הבחירות סקרנו בעבורכם מדגם מתוך מצעי המפלגות בתחום הכלכלי, אך קשה לומר שהמסקנות מלמדות הרבה על המפלגות.

בליכוד כאמור אין מצע, בבית היהודי דווקא יש, אולם לפחות בתחום הכלכלי מתברר שהפער בין מצע להיעדרו אינו גדול. בבית היהודי מבטיחים כלכלה חופשית עם רגישות חברתית, כשבפועל הכוונה היא להגברת תחרותיות יחד עם רשת ביטחון רק למי שלא מסוגל לדאוג לעצמו. למדתם הרבה? קשה לומר. עם זאת, קשה שלא להתרשם מהעובדה שמדובר במפלגה עם אוריינטציה קפיטליסטית מובהקת.

במחנה הציוני מנסים להציג סדר יום סוציאל-דמוקרטי, אבל מתקשים לגשר על פערי העמדות בתוך המפלגה. עם יוסי יונה המרקסיסט מחד ופרופ' טרכטנברג הקפיטליסט הרך מאידך, קשה להציג סדר יום מגובש. מצע המפלגה כולל צעדים שכל אחד היה חותם עליהם (הגברת האכיפה של חוקי העבודה והגדלת ההשתתפות של אימהות חד הוריות בשוק העבודה), לצד מהלכים שנשמעים אולי טוב אבל יישומם פשוט בלתי אפשרי (ריכוז כל הסמכויות בתחום הדיור בידי שר אחד).

ליש עתיד יש כאמור מצע קרוב יותר לספר. במפלגה מעדיפים תוכניות ביצוע מפורטות על פני התוויית עקרונות, והתוצאה היא ים של מלל בלתי אפשרי. עם זאת חילצנו בשבילכם כמה הבטחות כדוגמת הסדרת שוק השכירות, בנייה מאסיבית והורדת יוקר המחיה באמצעות שורה של צעדים קטנים בתחומים שונים. אם יש לכם כמה שעות מיותרות אתם מוזמנים לקרוא את המצע כולו בעצמכם.

מפלגת כולנו של משה כחלון מציגה הבטחות בחירות יומרניות במיוחד: להוזיל את מחירי הדיור, את מחירי המזון, את שירותי הבנקאות, את האשראי לעסקים קטנים ואת עמלות ניהול הפנסיה. עיון במצע מגלה שכחלון נותר קפיטליסט ליכודי, לפחות בתפיסת העולם הכלכלית, ומעדיף ביזור והפרטה על פני שליטה מרכזית. גם כאן ההבטחות בתחום הדיור מרשימות, אבל קשה לראות אותן מתממשות במציאות הישראלית. הבטחה מעניינת הכלולה במצע המפלגה היא לעודד מעסיקים להגדרת יום בשבוע שבו אבות יצאו מוקדם מהעבודה אל משפחתם, כדי לסייע בהפחתת הנטל על אימהות, ולקיים צעדים ראשונים חשובים לקידום המודעות הציבורית לשוויון בנטל ההורות.

במצעד הפופוליסטים אין ספק שש"ס זוכה במקום הראשון. המפלגה לא פרסמה ברשת מצע רשמי, אבל תוכניותיה להעלאת מיסים על העשירים ומעמד הביניים והעברת הכסף ל"שקופים" פורסמו פעם אחר פעם. במסווה של מאבק עדתי מציג אריה דרעי מצע כלכלי כמעט מרקסיסטי, שקשה מאוד לראות איך יוכל לעמוד מאחוריו ביום שאחרי הבחירות.