עיתונאי "הארץ" ארי שביט, מתחרט על שפרסם ימים ספורים לפני הבחירות לכנסת השמונה עשרה, בפברואר 2009, מאמר בעיתון תחת הכותרת "הערת אזהרה", בו ניתח את אישיותה של יו"ר קדימה דאז, חברת הכנסת ציפי לבני.
בין השאר כתב אז שביט על בסיס עדויות של כתריסר אנשים כי "יו"ר קדימה היא אדם ערכי, פטריוטי ונקי מרבב. היא אינטליגנטית ומהירת תפישה. ואולם, על פגם אחד שלה אין ויכוח: לבני קצרת רוח. המחמירים מעריכים שלשרת החוץ יש בעיית קשב. היא לא מסוגלת להעמיק במסמך או להאריך בדיון. היא לא מלבנת נושא עד תום.
"מחשבתה אינה בהירה והיא אינה יודעת להבחין בין עיקר לטפל. בניגוד לנתניהו ולברק - המסוגלים לרדת לשורשיו של עניין ולדון במורכבותו - לבני נוטה להיות סכמטית ופשטנית. אחד האישים המוערכים ביותר במדינה מגדיר אותה כדעתנית ושטחית".
עוד סיפר אז שביט כי ציפי לבני מתקשה מאוד בקבלת החלטות. "אפילו כשהיא נדרשת להחלטה לא-גורלית שרת החוץ מתלבטת, מתייסרת, משתהה ומשנה שוב ושוב את דעתה.
"יש המעריכים שהצירוף של חוסר ניסיון וחוסר ביטחון משתק את לבני. לדעתם, שרת החוץ אינה מסוגלת לקבל את ההחלטה אם לתקוף או לא לתקוף באיראן. ללבני אין את עמוד השדרה, את קור הרוח ואת השקט הפנימי הנדרשים כדי לקבל החלטות קיומיות", סיפר.
הבוקר, כאמור, פרסם שביט מאמר ב"הארץ" בו הביע חרטה על דבריו מ-2009. "היא לא הקימה את המדינה, לא עשתה שלום עם מצרים ולא המציאה את ההיי טק. ציפי איננה מרגרט תאצ'ר ולא הילרי קלינטון. היא אפילו לא מנחם בגין.
"אבל לבני הוכיחה עד כמה בגרה והבשילה והתרככה מאז 2009 והוכיחה עד כמה צמחה. עם הרצוג היא חוללה בארבעת החודשים האחרונים את אחד הנסים המרתקים שידענו אי פעם: יש מאין, תקווה מייאוש, נאורות מאפילה. לפתע פתאום, הודות לה, אפשר לראות את ישראל חוזרת אל עצמה ואל צלמה ואל מה שהיתה אמורה להיות", כך שביט.
