היום מתקיים מחנה הכנה לחידון התנ"ך הארצי עבור המתמודדים שהגיעו לשלב הזה בדרך לשלב החידון העולמי. בשיחה עם אם לאחד המתמודדים עולה תמונה מקוממת סביב התנהלותו של המחנה בו שותפים לא מעט תלמידי ישיבות ובנות אולפנה.
האם מספרת כי לנערים, תלמידי כיתות י' עד י"ב, הוקצה אוהל גדול אחד לשינה, עבור הבנים והבנות גם יחד. רק לאחר התעקשות בנה הונחו שולחנות כמחיצה בין הבנים לבנות ולו עצמו ניתנה מחיצה קטנה בשולי האוהל.
על האירוע החמור סיפרה האם: "הבן זכה בחידון התנ"ך המחוזי וכחתן המחוז הוזמן למחנה קצר לפני החידון בכתב. החידון אמור להיות יום אחד. אמרו להם שאחרי היום הזה הם ישנים במקום כלשהו ואז הולכים יחד לחידון".
"החידון הוא גם לבנים וגם לבנות אבל אמרו להם שהמחנה בלינה נפרדת ותהיה הקפדה על תפילות וכו'", מספרת האם שביקשה מטעמים מובנים לשמור על עילום שמה אך פרטיה המלאים שמורים במערכת ערוץ 7.
לדבריה התברר כי ההשתתפות במחנה היא השתתפות חובה עבור המתמודדים ומי שלא ישתתף לא יוכל להמשיך לשלבים הבאים.
"הבן הגיע למחנה ומיד שאל איפה הולכים לישון. האחראי הפנה לאוהל ואמר שמימין הבנים ומשמאל הבנות", היא מספרת. "הבן ניסה להסביר לאותו רכז שהדברים לא מסתדרים. אולי שיהיו באוהל אחר או לפחות שתהיה מחיצה. בסוף סידרו שולחנות שיהיו מחיצה, וברור ששולחנות זה לא מחיצה", היא אומרת ומציינת כי בנה לא הסתפק בכך וביקש הפרדה משמעותית יותר. "בשעת ערב סידרו לו מקום נפרד בתוך האוהל רק עבורו, כי כנראה רק הוא נאבק על זה".
האם מציינת בדבריה כי תנאי הלינה הבעייתיים הללו הוסדרו עבור נערים ונערות שחלקם תלמידי ישיבות ואולפנות, בעוד היא עצמה כמורה במוסד חינוכי חילוני יודעת כי לינה משותפת שכזו אינה קיימת גם לא בבתי ספר חילוניים.
עוד מציינת האם כי גם נושא התפילות לא אורגן כראוי. בעוד ניתן בקלות לרכז מניין של מתפללים בשעה סבירה העומדת בדרישות ההלכה לא ניתנה להם האפשרות הזו. "היה צריך להיאבק על זה שיהיה ושיהיה בזמן. אמרו לו שיוכל להתפלל בשמונה וחצי ובתשע".
אמו של המתמודד מציינת כי כאשר בני נוער דתיים וחילוניים נמצאים יחד קיימת התאמה לאווירה שהולכת ונוצרת ו"כשיש חבר'ה לא שומרי תורה ומצוות ומראים להם אווירה מוסרית יותר הם משתפים פעולה וכשאין אווירה כזו אז יש פליטות פה בעייתיות וכו'".
כשנשאלה אם נשקלה אצלם כהורים המחשבה להמליץ לבן לחזור הביתה ולוותר על החידון כולו מספרת האם כי אכן מחשבה כזו עברה בראשם, "אבל אמרנו שאין סיבה שבגלל דבר כזה לא ישתף בחידון". היא מוסיפה ואומרת כי בבית סברו ש"חשוב שעמד על שלו ואמרנו לו שיישאר".
בשיחה עם האם עלתה גם התחושה המורכבת והלא פשוטה של נער צעיר שמוצא את עצמו מבודד בשולי האוהל כשהוא מוקף במחיצה שהוצבה שם רק עבורו. "הוא מרגיש מצורע על משהו שלא צריך להיות בשום חברה", היא אומרת.
בשולי הדברים מוסיפה האם ומעירה כי המחנה כולו לא עסק כלל, כפי שניתן היה לצפות, בלימוד ושינון פרקי תנ"ך, אלא רק בגיבוש חברתי לקראת החידון עצמו.
ממשרד החינוך נמסר כי הלינה התקיימה באוהל בדואי בגודל של 40 מטר מרובע. הבנות והבנים ישנו משני צדי האוהל עם מחיצה שהוקמה להפרדה טוטלית. סידור זה היה מקובל על המתמודדים והמתמודדות ועל הוריהם.