השוטר הטוב

בלי שנשים לב, מתחוללת בשנים האחרונות מהפכה סמויה במשטרת ישראל. צעירים מהמגזר הדתי-לאומי ומהציבור החרדי מתגייסים לשירות במשטרה. הם חדורי תחושת שליחות ורצון לתרום ולהשפיע, ורואים את עצמם כפורצי דרך של ממש. המהפכה עוד בתחילתה, עדיין קטנה בממדיה, אבל בהחלט רוחשת מתחת לפני השטח.

נקודת המפנה - עמונה

אחד מאותם מחוללי שינוי הוא נחי אייל, מנכ"ל הפורום המשפטי למען ארץ ישראל והוגה התוכנית 'מאמינים במשטרה' - תוכנית ייחודית להכשרת שוטרים דתיים לתפקידי קצונה במשטרה. תחילתה של התוכנית דווקא בשבר גדול שהתחולל במהלך הפינוי האלים בעמונה לפני תשע שנים. אלפי שוטרים נכנסו באותו יום קשה לעמונה, במטרה לפנות ולהרוס את תשעת המבנים שהוגדרו בלתי חוקיים. מבוגרים ובני נוער התבצרו בבתים ועל הגגות, והמוני השוטרים פרצו פנימה ופינו את האנשים תוך כדי גילויי אלימות. באמצעות אלות הכו השוטרים ראשי מפגינים, פרשים דהרו בין האנשים בגסות וגררו מבוגרים ונערות בברוטליות. עשרות רבות של מפגינים נעצרו בכוח. חברי כנסת ואישי ציבור נפגעו במהלך האירוע, ותמונות קשות שלהם ושל אחרים שותתי דם פורסמו ברבים. האזור הוכרז כשטח צבאי סגור. העימותים הקשים נמשכו ופצועים רבים הובהלו לבתי חולים בירושלים.

הפצוע הקשה ביותר מאותו אירוע טראומטי היה בחור צעיר בן 16 בשם יחיעם, בנו של נחי אייל. יחיעם נפצע קשה בראשו לאחר שספג מכות נמרצות מאלה הפוכה של שוטר. הוא הובהל לטיפול נמרץ נשימתי בבית החולים הדסה עין כרם כשהוא מונשם ומורדם, ועבר תהליך לא קל של שיקום והחלמה.

לאחר אותו פינוי אלים, הורגש בקרב הציבור הדתי זעם רב כלפי משטרת ישראל. היחס למשטרה היה כאל גורם שלילי ועוין. גם נחי אייל זעם על התנהלות השוטרים בעמונה, והחליט להקדיש את זמנו לחשיפתה בפומבי. "אחרי עמונה חיפשתי איך להתנקם במשטרה ולהחזיר להם על מה שעשו", הוא משחזר. "הרגשתי שהמשטרה צריכה לשלם על מה שעוללה לבן שלי באופן אישי ולציבור הדתי-לאומי באופן כללי. הבנתי שהתדמית של המשטרה היא אחת הנקודות הכואבות והרגישות שלה, והחלטתי לפגוע בה דווקא שם".

אייל ערך מחקר על אלימות שוטרים בטווח של ארבעה חודשים אחורנית והתמונה שהתחוורה, הוא טוען, הייתה חד משמעית: המשטרה משתמשת בכוחניות כלפי אזרחי המדינה. "אספתי את אירועי האלימות שקרו באותה תקופה ומצאתי משטרה אלימה". האלימות, אגב, לא מופנית נגד מתנחלים בלבד אלא כלפי כלל האוכלוסייה במדינה, במגרשי הכדורגל, בכבישים ובכל מקום. את המידע הוא הוציא לאור בדו"ח מפורט בחסות הפורום המשפטי, שבראשו הוא עומד. "הרגשתי שהגיע הזמן לחשוף את פרצופה האמיתי של המשטרה. הפצנו את הדו"ח הזה לגורמים באקדמיה, לחברי כנסת ולקובעי מדיניות".

אבל יחד עם פרסום הדו"ח הרגיש אייל שעליו לבחון את דרכי פעולתו מחדש. "אמרתי לעצמי 'או קיי, חשפת, אבל מה בסופו של דבר עם ישראל מרוויח מכל זה?'. נקודת המוצא שלי היא שמדינה לא יכולה להתקיים בלי משטרה איתנה, והחלטתי שאני לא אפגע במשטרה אלא אעשה מה שאפשר כדי שהמערכת הזאת תתפקד בצורה טובה יותר", מתאר אייל את התפנית בגישתו. "הבנתי שהדרך הנכונה היא לא לתקוף, אלא לתכנן מהלכים מהותיים ועמוקים שייערכו בתוך המשטרה. באותה תקופה הייתי מנהל המכינה הקדם-צבאית 'אלישע', וראיתי במו עיניי את התרומה של החבר'ה הנהדרים האלה בצבא. ככה נפל אצלי האסימון שאני צריך לתעל את העשייה שלי כדי לטייב את הכוח האנושי של המשטרה".

כמו המודל של השתלבות הציבור הדתי-לאומי בצבא ובתקשורת?

"בדיוק, לשם כיוונתי. הנחת המוצא שלי הייתה שאנשים טובים וערכיים כמו בוגרי המכינות הקדם-צבאיות וישיבות ההסדר לא ייגררו להתנהגות לא הולמת ואלימה במסגרת תפקידם. יותר מזה, אם הם ייכנסו לשורות המשטרה, מעצם היותם הם יחוללו את השינוי בארגון".

מהתחנה לבית המדרש

אייל החל להשקיע את מרצו וזמנו בקידום הרעיון. בתחילה הגה ייסוד של מכינה קדם-משטרתית, בדומה למכינות הקדם-צבאיות הקיימות. "עברתי מפקיד לפקיד ומקצין לקצין עם ההצעה הזאת". שנתיים התרוצץ במפגשים עם רבים וטובים במערכת, אבל משהובהר לו על ידי גורמים בצבא שהם אינם מוכנים לוותר על כוח האדם האיכותי של הבחורים לצורך גיוסם למשטרה, ירדה התוכנית של הקמת המכינה המשטרתית מהפרק.

"כשהבנתי שהתוכנית במתכונתה לא ברת ביצוע, אמרתי 'אוקיי, בוא נשנה קונספט. נלך על חבר'ה שגמרו שירות צבאי והם ישתלבו בתוך המשטרה'. הגדרתי את התוכנית כמיועדת לבני הציונות הדתית שמעוניינים להשתלב בתפקידי מפתח במשטרה, תוך קבלת ליווי תורני צמוד".

את הרעיון הציג בפני גורמים בכירים במשטרה, שקיבלו אותו בברכה. "אחרי שניתן אור ירוק מהדרג הגבוה, יפעת שאקלר, רמ"ח תכנון כוח אדם במשטרה, לקחה על עצמה לקדם את העסק בתוך המערכת". וכך, דווקא בתקופה שבה נראה היה שאין כל סיכוי לגשר בין המשטרה ובין הציונות-הדתית, הבשיל הרעיון לפתיחת מסלול שיעודד את חובשי הכיפות הסרוגות להתגייס למשטרה.

בשלב ראשון נבנתה תוכנית המותאמת לבוגרי המכינות הקדם-צבאיות וישיבות ההסדר. המסלול בן 13 החודשים משלב הכשרה משטרתית מקצועית יחד עם לימוד בבית המדרש לשוטרים בראשותו של הרב רמי ברכיהו, רב היישוב טלמון. בית המדרש, הפועל במכינה הקדם-צבאית 'אלישע', מלווה את הצוערים בתחום ההלכתי והרוחני לאורך תקופת השתלבותם בתפקידם החדש במשטרה. "הרעיון הוא שהחבר'ה יביאו את הבעיות שצצות בשטח מההתנהלות היומיומית של השוטר אל תוך בית המדרש. גם אחרי שהם מוסמכים להיות שוטרים, הם יבואו מהתחנה לתקופת לימודים בבית המדרש ויתמודדו עם הנושאים הבוערים יחד", מסביר אייל.

הפרויקט יצא לדרך בחודש אלול תשע"א, לפני שלוש וחצי שנים. שמונה עשר גברים בגיל 24 ומעלה, רובם נשואים ובעלי משפחות, החלו את הכשרתם כשוטרים, תוך שילוב לימודים בבית המדרש. התוכנית זכתה לברכתם של גדולי רבני הציונות הדתית. למחזור השני נרשמו 20 גברים ולמחזור השלישי 18. "הבוגרים שלנו כבר השתלבו בתוך המערכת המשטרתית, ובימים אלה אנחנו מגייסים בחורים למחזור הרביעי", מציין אייל בסיפוק.

"למרות שבדרך כלל צריך תקופה של לפחות ארבע שנים בשירות כדי לצאת לקצונה, אצלנו החבר'ה מהמחזור הראשון והשני כבר מיועדים לקצונה. זה לא נובע מהוראה מגבוה, אלא מתוך הערכה כנה של המפקדים שלהם לתפקודם המקצועי. הבחורים שלנו בולטים באיכויות שלהם ומשום כך מוציאים אותם לפיקוד".

לא הובע בפניך חשש מהדתה של המשטרה?

"להפך, אני מקבל שבחים על החבר'ה שלנו בלי סוף. הם מבוקשים על ידי מפקדי תחנות, שעומדים בתור כדי לגייס אותם אליהם. אני יכול לומר שבהחלט מורגשת הערכה גדולה לחבר'ה שלנו בתוך המשטרה. השוטרים שלנו שמגיעים לתחנה לא באים בדרישות מיוחדות. הם לא מיסיונרים שבאים להחזיר בתשובה, אלא באים למלא את התפקיד שלהם הכי טוב שאפשר מתוך תחושה בוערת של שליחות. הם באים למלא את פקודות המשטרה ולהיות הם עצמם".

לפגוש בתחתית של מדינת ישראל

המשטרה זוכה בשנים האחרונות ללא מעט פרסומים שליליים סביב סוגיות מוסריות ואחרות. נכון לשלוח לשם בחורים דתיים?

"אני לא מתעלם מהמציאות. מההתחלה היה ברור שלהיות שוטר דתי במשטרה זה מאוד מאתגר ומורכב. רק סביב העבודה בשבת עולות מיליון ואחת סוגיות הלכתיות. זה צץ ועולה כל הזמן", אומר אייל. "יותר מזה, התרבות הארגונית של משטרת ישראל היא לא אידיאלית, וזה בלשון המעטה. זה שוני תרבותי ומנטלי. יש בתרבות הארגונית של המשטרה פתיחות בין המינים, יש הרבה גסות לשון ובחלק מהמקומות יש תחומים של מוסר וערכים פגומים. מלבד הקושי בתוך הארגון, השוטרים בעבודה שלהם נתקלים בתחתית של התחתית של מדינת ישראל. הם נחשפים לעולם שלא חוו ולא ראו מעולם, זה הלם תרבותי לא קטן בשבילם. למרות זאת, אם רוצים לחולל שינוי וששוטרי ישראל יהיו עם עולם ערכי שתואם יותר לצורכי האזרחים - אז אין ברירה אלא לקפוץ למים. הראשונים הם בגדר פורצי דרך, ולכן הם ייאלצו להתמודד עם האתגרים האלה. אני מאמין שאנחנו נמצאים כבר בתוך המהפכה, ועם השנים נרגיש בצורה ברורה יותר בשינוי גם בתחומים האלה".

עוד מציין אייל כי הליווי הצמוד והכלים שניתנים בבית המדרש מסייעים גם הם לשוטרים לעמוד אל מול האתגרים הערכיים הללו. במסגרת בית המדרש הם מבררים מצבים שונים שאיתם מתמודד השוטר במהלך עבודתו במשטרה. "כשהם נתקלים בבעיות הם פונים לרב רמי ברכיהו, שהוא הסמכות הרוחנית של הפרויקט, והוא מנחה אותם ומברר יחד איתם את דרכי הפעולה".

אייל מוסיף ואומר כי השינוי מורגש כבר עתה בשטח: "זה בא לידי ביטוי בדברים היומיומיים הכי טריוויאליים, וזה מקרין על הסביבה. למשל, כשהחבר'ה הגיעו במהלך ההכשרה לחדר האוכל ואמרו בטבעיות 'תודה' ו'בבקשה' - האנשים מסביבם התפעלו. עוד דוגמה להשפעה שלהם בלטה סביב המסורת לשיר בבית הספר לשוטרים בכל בוקר את ההמנון. עד אז, חלק מהצוערים לא ידעו את המילים, חלק שרו בקול רפה, עשו טובה ושרו. אבל החבר'ה שלנו נעמדו ושרו מכל הלב. פתאום שמעו בכל הבסיס את שירת התקווה. זה נעשה בצורה הכי טבעית, אבל זה הותיר רושם על כל המחנה. גם בהתנהלות היומיומית ובשפה הערכית הם בולטים. כך שבסופו של דבר, אנחנו מבינים ששוטר טוב יותר זו משטרה טובה יותר".

השוטר נחמיה עמרני (30) הוא בוגר המחזור השני בפרויקט 'מאמינים במשטרה'. עמרני, תושב היישוב עלי, נשוי ואב לשלושה, משרת בתחנת המשטרה באריאל. אני תופסת אותו לשיחה כשהוא בדרכו לתדריך בתחנה לקראת משמרת לילה.

"תמיד חלמתי להיות שוטר", הוא מספר, "אבל הפן הדתי עצר אותי. הבנתי שזה בלתי אפשרי מבחינתי. כששמעתי שנפתח הקורס ושהוא בנוי במיוחד לחבר'ה דתיים, הצטרפתי".

העבודה כשוטר דתי, משתף עמרני, מלווה באינסוף התמודדויות יומיומיות. יחד עם זאת, הוא מציין כי בעזרת הליווי התורני שניתן בבית המדרש וההכרה שמדובר בשליחות למען עם ישראל - הדבר בהחלט אפשרי. "אנחנו עובדים בשבתות, בחגים, ביום כיפור, בפסח, ובעצם מתי לא? ובניגוד לצבא, במשטרה יש פקודת דת. אתה לא יכול לבוא בדרישות להתחשבות. בבית המדרש למדנו איך אפשר בכל זאת להתנהל בתוך המצב הקיים. כמובן שהאידיאל הוא שהנושא הדתי יעוגן במשטרה כמו שצריך, אבל בינתיים, בשלב הזה, אנחנו צריכים לדלג בין הטיפות וזה בהחלט לא קל".

אתגר מורכב לא פחות קשור לתחום המוסרי, מוסיף עמרני. "העבודה במשטרה היא אינטנסיבית ודינמית ויש בה התמודדויות לא פשוטות. למשל, אתה נמצא עם שוטרת 8‑12 שעות בניידת, בשעות לא שעות. מדברים, מקשקשים, עובדים יחד ואתה חייב לשמור על מרחק נכון. אין מציאות כזאת בשום עבודה אחרת".

אז מה עושים?

"זה לא פשוט בכלל, אבל אתה מקבל את הכלים להתמודדות נכונה עם הסיטואציה הטעונה הזאת. אתה לומד איך לדבר עם השוטרת באופן עדין ומכבד, ומצד שני לשים גבולות ברורים. אתה שם תמונה של המשפחה שלך מול העיניים ואתה דואג כל הזמן להישאר בפן המקצועי. ברגע שאתה מקצועי ההלכה תשמור עליך".

למה להיכנס לניסיונות כאלה מלכתחילה?

"אנחנו הרי אנשים מאמינים. אנחנו מאמינים במדינה שלנו ובמוסדות שלה, והמשטרה היא מוסד מרכזי בחיים שלנו כעם במדינה משלנו. אני חושב שהתהליך הזה, של כניסת חבר'ה שלנו למשטרה, היה צריך לקרות מזמן, בדיוק כמו שקרה בצבא. די, אי אפשר להפקיר את המשטרה יותר. זה המקום שלנו. דווקא היום, דווקא למשטרה. יש קשיים? נכון, אבל הם לא פוטרים אותנו מעשייה. העבודה במשטרה היא בעיניי משימה לאומית שאנחנו מחויבים לה. את תראי, בעוד 10‑15 שנה החבר'ה שלנו יתפסו תפקידי פיקוד ואת תראי אותם בכל מקום במשטרה. ואז הכול יהיה הרבה יותר פשוט ומובן. זה תהליך, הוא כבר קורה אבל צריך סבלנות".

גשר בין החרדים למשטרה

האתגרים הניצבים בפני המתגייס למשטרה אינם פשוטים. תדמיתית מדובר אולי בימים היותר קשים שידעה משטרת ישראל. כשניצבים מתפטרים בזה אחר זה בשל עבירות מוסריות חמורות, מפתיע להתבשר על פתיחתו של קורס נוסף מחולל שינוי - קורס חוקרים ייעודי לבני המגזר החרדי.

קורס החוקרים החל לאחר שנבחרו אליו בקפידה ארבעה גברים ותריסר נשים, כולם בני ובנות הציבור החרדי. בסיום הקורס, בעוד כחודש, ישובצו החוקרים החדשים בתחנות המשטרה השונות. במסגרת הקורס עברו המשתתפים השתלמות מקצועית של חמישה חודשים ונשבעו אמונים למשטרת ישראל, אקט לא מובן מאליו בהתחשב בכך שמדובר בבני המגזר החרדי.

מי שהגה את הרעיון הוא רפ"ק הרב אשר מלמד, רב משטרת מחוז מרכז במשטרה, שגם איתר את המיועדים לתפקיד ומלווה אותם במהלכו. הוא משרת במשטרה כבר 20 שנה, תושב העיר החרדית אלעד ובוגר ישיבות פוניבז' וחברון הליטאיות.

"בתוך עמי אני יושב", מסביר הרב מלמד את המניע להקמת הקורס החדשני. "הייתי מודע לכך שהתדמית של המשטרה בעיני הציבור החרדי היא בכי רע. המשטרה נתפסת בציבור החרדי כגוף זר ונוקשה, ובשל כך הוא לא צורך מספיק את שירותי המשטרה ולא משתף איתה פעולה. יש חוסר הידברות בין שירותי אכיפת החוק לציבור החרדי וזו מציאות לא טובה לשני הצדדים".

הרעיון להקמת הקורס לחוקרים חרדים עלה כמעט במקרה, לאחר שחוקרת דתית החלה לפני כעשור את עבודתה בעיר אלעד. "לאחר כמה שנים של עבודה שמנו לב שהנשים הנחקרות מעדיפות באופן ברור שדווקא היא תחקור אותן", מספר הרב מלמד. "כשערכנו השוואה בנתונים בין אלעד למודיעין עילית למשל, זיהינו שרמת הדיווח למשטרה באלעד גבוהה בעשרות אחוזים מאשר בריכוזים חרדיים אחרים. הבנו שעצם הצבתה של חוקרת דתייה יכולה להשפיע על שיתוף הפעולה של החברה החרדית עם המשטרה. כי כשאישה חרדית בדילמה האם להתלונן על אלימות במשפחה והיא תדע שיש שם מישהי כמוה, שתשדר אמפתיה אמיתית, תבין את השפה ואת הקושי התרבותי והחברתי - זה יעודד אותה לפנות למשטרה ולהתלונן".

לאחר שהיעילות בהצבת החוקרת הדתית הוכיחה את עצמה מעל המשוער, הגיע הרב מלמד להחלטה כי יש לשכפל את ההצלחה ולקדם פרויקט ייחודי להכשרת חוקרים חרדים נוספים. אך הדרך עד לקבלת האישורים המתאימים לפתיחת הקורס הייתה ארוכה ומתישה. "בהתחלה היו בתוך המשטרה דעות חלוקות על עצם קיום הקורס. היו חששות שנבעו אולי מההשפעה של מה שחושבים בציבור החילוני על החרדים. הם פחדו מגיוס של חרדים לארגון. בסופו של דבר, הפיקוד השתכנע בנחיצות שיש בחוקרים כאלה למערכת. הפיקוד, לשמחתי, ראה בהכשרה ובהשתלבות של חרדים במשטרה חשיבות גדולה והאישור המיוחל לקיום הקורס ניתן". 

לצורך גיוס המשתתפים בקורס פנה הרב מלמד לקמפוס החרדי בקריה האקדמית אונו, ולאחר פרסום פנייה לסטודנטים ובוגרי הקמפוס קיבל להפתעתו יותר ממאה בקשות הצטרפות למהלך. "ההיענות הייתה מדהימה. ראיינתי את כולם, הם עברו מבדקים מקיפים ולבסוף נבחרו מתוכם 16 גברים ונשים לקורס. אני מתייחס בכובד ראש לתפקיד של החוקר החרדי", מבהיר הרב מלמד. "הוא לא רק חוקר בתחנה, אלא משמש יועץ לענייני חרדים. הוא מהווה גשר בין השוטרים בתחנה לחברה החרדית. זו הבשורה כאן. אלו השגרירים של החברה החרדית שייצרו את השיח הנכון בין השניים".

ואיך התגובות במשטרה?

"אני כבר מקבל פידבקים ממפקדי תחנות שאומרים לי שהם קיבלו לידיהם אוצר. קיבלתי טלפונים מקצינים, כולם רוצים לחטוף אותם ומתפעלים מהאיכות האנושית. ביקשו ממני 'תביא לנו עשרות כאלה'". 

אז אנחנו כבר בדרך לגיוס המחזור השני?

"בשלב הזה הפיקוד רוצה קודם לבחון את תהליך הקליטה בשטח, ללמוד את התרומה של החוקרים שלנו. אני מאמין שזה רק עניין של זמן עד שנקבל אישור לקורס הבא".

המשטרה מאוד מאצ'ואיסטית ונשים סובלות שם מהטרדות. אתה לא חושש להכניס נשים חרדיות לארגון כזה?

"אני במשטרה כבר 20 שנה ולמדתי שיש הכול במשטרה, כמו בחברה הכללית. אבל למרות כל המקרים המטרידים במשטרה, הלכתי עם אחת המועמדות להתייעצות אצל אחד הרבנים הבולטים בבני ברק, והוא אמר לה מיד 'את שליחה של הציבור'. כשהיא הקשתה עליו ושאלה ומה עם גדרי הצניעות, הרב ענה לה 'אם את מסוגלת לשמור על עצמך, לכי על זה, זו שליחות'. החוקרות התייעצו עם רבנים מובילים וכולם נתנו את ברכת הדרך. ואם הרבנים הגדולים הכשירו את כניסתן למשטרה - מי אני הקטן שאמנע את זה?".

הרב מלמד מציין כי גם לאחר שילוב החוקרים בתחנות המשטרה השונות, הוא ימשיך וילווה אותם ויהווה כתובת ומשענת תורנית. "אני אהיה שם בשבילם. אני הולך ללוות אותם גם לאחר סיום הקורס עד שאראה שזה נכנס למסלול ההמראה. יותר מזה, אני מתכוון בימים אלו להופיע בתחנות הספציפיות שהחוקרים הולכים לעבוד בהן, ולדבר עם השוטרים שם על החברה החרדית, על הרגישות התרבותית ולהסביר להם על הצורך שקיים בחוקר חרדי. אם השוטרים יבינו את החשיבות שיש בתפקיד החדש, זה יסייע לקליטה טובה יותר של החוקרים בתחנה".

 "גאה במדים הכחולים"

עו"ד נחמה ארדי (32), תושבת בני ברק, נשואה ואמא לשלוש בנות, התגייסה לקורס החוקרים ובימים אלו היא לקראת השתלבותה בתחנת משטרת רמת גן כחוקרת בתחום אלימות במשפחה. ארדי גדלה והתחנכה בבני ברק. היא בוגרת הסמינר לבנות וולף, ההארד קור של הציבור החרדי. "אחרי החתונה עבדתי כמזכירה משפטית במשרד עורכי דין, ובגלל שתמיד שאפתי גבוה החלטתי ללמוד תואר במשפטים. מי שהכיר אותי לא היה מופתע, כי היה צפוי שאעשה תואר".            

לאחר השלמת התואר במשפטים בהצלחה, קיבלה ארדי מייל המציג קורס חדשני להשתלבות חוקרים חרדים במשטרה. ארדי לא התלבטה ושלחה מיד קורות חיים. היא זומנה לריאיון ולאחר חצי שנה של תהליך גיבוש ומבדקים מעמיקים, התקבלה לשמחתה לקורס. "תמיד עניין אותי התחום הפלילי, ושמחתי להוציא מהכוח אל הפועל את תחושת השליחות שיש בי. בדיוק באותה נקודת זמן שאלתי את עצמי מה אני מתכוונת לעשות הלאה עם התואר שיש לי, והתפקיד הזה של מקשרת בין הציבור החרדי לבין המשטרה, שמצטייר כגוף מאוד מאיים ומלחיץ, היה נראה לי כעבודה ערכית. החלטתי ללכת על זה".

למרבה הפלא, המשפחה והסביבה הקרובה קיבלו את גיוסה למשטרה ואת תפקידה החדש בהערכה רבה. "בתחילת הקורס הסברתי לכל המשפחה לאן אני בעצם הולכת. תיארתי להם את מהות התפקיד, ודיברתי על כך שכשמתלוננת חרדית נפגשת עם חוקרת דתית היא תרגיש יותר בטוחה לשתף. קל יותר להיפתח עם חוקרת שבאה מהמגזר שלך, מישהי שתבין את השפה. הם מיד הבינו את הערך שבתפקיד".

השלב הבא והמורכב הרבה יותר היה לאחר גיוסה לשורות המשטרה וחיובה ללכת עם מדי המשטרה הכחולים. "מהגיוס אנחנו עם המדים. הכנתי את המשפחה לכך שזה הולך לקרות, אבל כשהם ראו אותי בפעם הראשונה עם המדים התגובות היו הפתעה מוחלטת. הלסתות נפלו. לאט לאט זה חלחל והתקבל בהבנה".

כשהיא צועדת ברחובות בני ברק לבושה במדי המשטרה, היא חשה כיצד האנשים מסובבים את הראש ובודקים שוב האם הם ראו נכון. ארדי מבקשת לציין כי לאחר שהיא מסבירה לאדם שניצב מולה את מהות תפקידה במשטרה, התגובות המופתעות מוחלפות מיד בהערכה גדולה. "כשהם מבינים מה אני אמורה לעשות, זה נתפס כמשהו יוקרתי וערכי".

כאישה חרדית שחונכה על ערכי החינוך החרדי, מה הרגשת כשלבשת את המדים הכחולים בפעם הראשונה?

"מבחינתי זה היה 'וואו', התרגשות גדולה. המדים נתנו את החותמת הסופית לכך שאני שייכת למקום הזה ושהתחלתי בתפקיד. הרגשתי גאווה גדולה. השוטרים הם גם מורי דרך לאזרח וזה מבחינתי מעורר כבוד. עברתי תהליך אישי מאוד ארוך, בזכות המשפחה ובעלי. אני מאוד גאה בתפקיד וממש לא מתביישת במדים".

בכל זאת, אישה חרדית שמתגייסת למוסד עם דימוי לא מחמיא במיוחד, זה צעד טבעי כל כך?

"אני באה מבית חרדי וכן, אני מודעת לסיפורים העצובים והכואבים על המשטרה. אבל דווקא בגלל שאני באה עם דרך חיים ברורה, אני לא חוששת ומקווה לעשות את העבודה שלי הכי מקצועית וערכית שאוכל. בעלי דוחף אותי לאורך כל הדרך, וקיבלנו גם את ברכת הרבנים ואדמו"רים שאמרו לי 'לכי תעשי במשטרה קידוש השם', אז אני לא חוששת. אני אשתדל לעשות את העבודה שלי כמו שצריך, ואדע לקבוע את הדיסטנס הנכון עם השוטרים בתחנה".

ומה בנוגע לסביבת העבודה החילונית ולחשש מהתנגשות הלכתית תוך כדי העבודה?

"אני תופסת את העבודה הזאת כמו מקום עבודה רגיל. במקרה של שאלות הלכתיות - מה שהרבנים יאמרו, זה מה שאעשה. גם רב המשטרה מלווה אותנו. הם בהחלט מודעים למורכבות ומגבים אותנו בכל בעיה".

ארדי עתידה להשתלב במחלק אלמ"ב (אלימות במשפחה) במרחב דן. "אנחנו אחראים על הערים בני ברק, רמת גן וגבעתיים. בתחום של אלימות במשפחה הרי מדובר בדיני נפשות של ממש. כשמגיעה תלונה בנושא אלימות במשפחה, התפקיד שלי הוא לחקור את החשודים ואת העדים. זה תפקיד רגיש מאין כמוהו, זה להוציא את הרעל מהמשפחה ולנסות לחסוך סבל מיותר מבני המשפחה. זו עבודה שאת חוזרת הביתה ומרגישה שעשית משהו", היא מסבירה בהתלהבות. "החוקרות החרדיות הן חלוצות. אני גאה להיות סוללת דרך ומקווה שאחרינו תתגייסנה עוד הרבה חרדיות לעבודת קודש כזו במשטרה".

תגובת משטרת ישראל: "במשטרת ישראל רואים בגיוס גברים ונשים דתיים וחרדים ובשילובם מהלך ראשוני ופורץ דרך בתפיסה המבצעית של הארגון, שעיקרו פנייה בגובה העיניים אל מגוון הציבורים בישראל. בכוונת משטרת ישראל לגייס עוד מהמגזר הדתי-חרדי במטרה להעמיק עוד יותר את היכולת ההדדית בין ציבורים חשובים ואיכותיים בישראל לבין המשטרה".

עוד נמסר כי "לקראת קליטת שוטרים מהציבור הדתי והחרדי, ערכה משטרת ישראל עבודת מטה מיוחדת שאפיינה את הצרכים הייחודיים של אוכלוסיית המתגייסים ומתן פתרונות תורמי השקפת המתגייסים. כחלק מהפתרונות, שונה מיקומו של קורס החוקרים לציבור החרדי והמשתתפים בו יכלו להגיע מדי יום לביתם. כמו כן, המשטרה נערכה למתן פתרונות בנושא המזון הנדרש על ידי הציבור הנ"ל. עבודת ההכנה נעשתה גם לסגל הפיקוד בתחנות בהן משרתים בני הציבור הדתי והחרדי. את פרויקט החוקרים החרדים מלווה באופן צמוד רב מחוז מרכז".

rivki@besheva.co.il