יש לקוות כי דרך הייסורים שעבר ראש הממשלה במערכת הבחירות הנוכחית נצרבה בתודעתו. כל הרעות החולות המאיימות על הדמוקרטיה החבוטה שלנו באו לידי ביטוי במלוא כיעורן והקיפו אותנו כעכנאים.
הרעות הללו לא נולדו במערכת הבחירות הזאת, הן מטופחות כאן מזה שנים רבות, עד שהפעם התגבשו לכדי איום קיומי על מדינת היהודים היחידה בעולם. מאות מיליונים נשפכו בשביל להרוס בנו כל חלקה טובה ולהופכה לעיי חרבות. משלא צלחה דרך הרשעים, יש להתחיל לטפל בפצעים המדממים ולפני כן לחטא את הנגעים, כל נגע בתורו.
רבות הן הרעות החולות וחשוב לטפל בכולן עד לאחרונה שבהן. ראשית, צריך לתת בהן סימנים ומיד אחר כך לקבוע סדר עדיפויות. הסדר חשוב וקריטי, משום שטיפול ברעה אחת יקל עלינו בחולָה הבאה שלאחריה. יש לנו בעיות עם איראן מגורענת וסוּפה מוסלמית וטרור עורף ראשים ומאות אלפי טילים מאיימים ומדינות זרות בוחשות. וכמובן יוקר המחייה ודיור רחוק מהשגה וחולים במסדרונות וזקנות עריריות ועוני מחפיר וניצולי שואה נוברים באשפה... מאיפה מתחילים?
התשובה אינה פשוטה בעליל. מה שברור הוא שהמענה צריך לבוא מהעם כולו. וכדי שהעם הזה יבוא לידי שיקול דעת ומסקנות, הוא צריך להכיר את הבעיות לעומק. בשביל שהעם יכיר ויבין ויידע, הוא זקוק לנתונים עובדתיים ומגוון רחב של פרשנויות. קשת של טעמים שמהן תבצבץ מאליה האמת. כפי שקבע נשיא בית המשפט העליון, שמעון אגרנט, "רק בדרך של ליבון כל ההשקפות והחלפה חופשית של כל הדעות עשויה אותה אמת להתבהר".
מכאן ברור מאליו שבעיית הבעיות בישראל נעוצה בתקשורת החולה. בייחוד זו הממלכתית, שהם כל תחנות הרדיו הארציות והאזוריות וכל ערוצי הטלוויזיה. ברוב מוחלט של התחנות והערוצים האלה השמאל עושה כבתוך שלו. ואנחנו משלמים על זה בנדיבות אין דומה לה, בשביל להיות מוכים וחבולים ומוכפשים ומנודים ומוחרמים בעולם. מערכת הבחירות הזאת הוכיחה לנו את נחת זרועה של התקשורת הממלכתית באופן בולט במיוחד. אין בה דין ואין לה דיין!
זוהי הצרה הצרורה שלנו ודרושה מהפכה קיצונית ודחופה בתקשורת הזאת. נחוץ שינוי מוחלט באיוש בעלי התפקידים – עורכים ומפיקים ושדרנים ומגישים וקריינים ועד לאחרון הפרשנים. אי אפשר לתבוע מתקשורתן איזון. האיזון נדרש מן ההנהלות. תקשורת מאוזנת תסלול את הדרך לחשיפת האמת בכל התחומים. פתאום נגלה שיש לנו ארץ מדהימה ואנשים נפלאים ושגשוג שלא ייאמן במדינה יהודית, דמוקרטית, חסונה ושפויה.