כותב שורות אלה היה אז רק בן 15, אבל חוויות הלילה ההוא עדיין טריות בזיכרון. י"א בסיוון תשנ"ו, הבחירות לכנסת ה‑14 ולראשות הממשלה.
השעה היא עשר בלילה ותוצאות המדגמים מתפרסמות. קשה לספור את כמוה השעות שהקדשנו בשבועות שקדמו ליום הזה, על מנת לעשות את הכמעט בלתי ייאמן ולהביא לניצחונו של בנימין נתניהו על מי שנראה היה אז המועמד הטבעי והכמעט ודאי לניצחון, שמעון פרס. ימים ארוכים של עמידה בצמתים בשמש, חלוקת פלאיירים ומעבר מבית לבית התנקזו לאותו יום ששיאו היה בשעה עשר, שעת המדגמים.
מה הייתה חלוקת המנדטים אז אני ממש לא זוכר, אבל התוצאה בשני המדגמים הייתה אחת: פרס מנצח. עורכי המדגמים אמנם מיהרו להדגיש שהפער קטן, אולם תחושת האבל שהשתררה בלבבות הצעירים הייתה מוחשית. שתיקות מעיקות, משפטים מקוטעים, וכל מה שמאפיין בני 15 שחרב עליהם עולמם. עם התחושה הקשה הזאת הלכנו לישון, ועל הבוקר המשמח שלמחרת לא צריך להכביר מילים.
באותו יום למדתי עד כמה מוגבל כוחה של הסטטיסטיקה, אבל ככל הנראה היה זה רק השיעור הראשון. אז עוד אפשר היה לתרץ שהפערים היו קטנים, וכוחה של הסטטיסטיקה באמת מוגבל. אולם ככל שנוקפות מערכות הבחירות ממשיכות הטעויות להצטבר. פעמים רבות הטעויות נשכחות, מאחר שהן אינן משנות את התוצאה הסופית. כך היה למשל בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה בין שרון לברק, שנערכו בחודש שבט ה'תשס"א. המדגמים חזו אז ניצחון לשרון באחוזים בודדים. הלכנו לישון שמחים עם ניצחון בנקודות, וכאשר קמנו בבוקר התברר שמדובר בניצחון בנוק-אאוט. פער של 25 אחוזים לטובת שרון.
גם בבחירות הנוכחיות ההבדל בין תוצאות המדגמים לתוצאות האמת איננו הבדל משנה תודעה. כבר ביום שלישי בלילה היה ברור למי שעיניו בראשו (כלומר מי שאינו יצחק הרצוג או עיתונאי ששם את כל יוקרתו המקצועית עליו), כי מדובר למעשה בניצחונו של נתניהו. אולם ההבדל המשמעותי בין תוצאות המדגם לתוצאות האמת, תיקו במנדטים או יתרון קל, מול פער של שישה מנדטים, חייב להדליק נורות אדומות.
הבחירות הנוכחיות הראו באופן מובהק כי תוצאות הסקרים המוקדמים, אלו שנערכים לאורך תקופת הקמפיין, משפיעות על שיקולי הבוחרים. אבל הפעם היחידה שבה ניתן לבדוק את מהימנותם של הסקרים היא ביום הבחירות. אז, יש לציין, מדובר בסקרים שאמורים להיות מדויקים עוד יותר מהסקרים המוקדמים, עקב מדגם גדול יותר ומפולח טוב יותר. ואם בארזי המדגמים נפלה שלהבת, מה נעשה אנחנו עם הסקרים האזוביים שייתכן בהחלט שמטעים אותנו פעם אחר פעם? ייתכן בהחלט שקבלת ההחלטות של מצביעים רבים מבוססת על נתונים מוטעים.
קשה לראות מציאות שבה נוותר על הסקרים. זה שעשוע שיוצר עניין, תופס כותרות, מוכר עיתונים ומקפיץ רייטינג. בלי מדגמים לא יהיו משדרי מוצאי בחירות. אבל חייבת להימצא הדרך להבהיר שמדובר בשעשוע ותו לא. אמצעי בידורי, לא כלי מהימן לקבלת החלטות.