כל העולם והשמאל השקיעו את כל מרצם ואונם כדי לסלק את הימין מהשלטון. הטקטיקה הייתה הצגת החיים בישראל כסיוט לצורך הכפשתו של נתניהו, ומחיקת ההישגים הלא מעטים של ממשלותיו.
דקה אחרי הקמת ממשלת שמאל, הייתה התקשורת משחררת את השמש לזרוח מחדש. החיים בישראל היו מוצגים כגן עדן, ואפשר היה לעבור לעניין שלשמו כל ההשקעה – "תהליך השלום". הפעם הייתה עומדת מול הנשיא האמריקני העוין ביותר ממשלת בובות עלובה של עושי דברו – הרצוג, לבני ולפיד.
עשרות ואולי מאות מיליוני דולרים הושקעו במאמץ הזה, והגיוס היה מוחלט. התקשורת שברה את השיאים של עצמה בהתעלמות מכל אתיקה והוגנות והתגייסה בגלוי לטובת השמאל. בן לילה הוקמו ארגונים עתירי ממון, 15V, 'מיליון ידיים' ו'מפקדים למען ביטחון ישראל' - ביטחוניסטים בדימוס שוויתרו על היושרה והוציאו שם רע למפקדי צה"ל. ידיעות על 30 מיליון דולר שמצאו את דרכם למגזר הערבי מתחברות לשיעור הצבעה חסר תקדים שם; אב הבית של נתניהו נשלף ברגע הנכון, ומבקר המדינה מצא לנכון לפרסם דו"ח על יוקר הדיור בדיוק חודש לפני הבחירות. צירופי מקרים המצביעים על חתרנות בלתי נלאית.
התוצאה ניכרה בסקרים שניבאו את עליית השמאל, עד שאוהד של מפלגת העבודה שכר את כיכר רבין לחגיגות הניצחון.
השאננות של מחנה הימין לקראת הבחירות, שכבר עלתה לו ביוקר לא פעם, הפכה ברגע האחרון לחרדה. זו הובילה לעשייה, וברגע האחרון רבים פעלו, הן באופן מאורגן והן באופן ספונטני, להמריץ בוחרים לקלפיות. תושבים ביו"ש הגיעו לערים בפריפריה ופשטו על שכונות. בתוך יישובים יצאו בני נוער ועברו בית בית בקריאה להציל את ארץ ישראל ואת הבית ממש. התארגנות לנוכחות יהודית בקלפיות במגזר הערבי לא עצרה את אחוז ההצבעה חסר התקדים, אך לפחות מנעה את הגעתם של המתים והשוהים בחו"ל.
התבוסה גרמה לשבר מורלי חסר תקדים במחנה השמאל. אם המערכת האדירה הזאת נכשלה, מה כן יועיל?
הסיבות לכישלון השמאל רבות. הניסיון להגניב שמאל מדיני בתירוצי חברה וכלכלה נכשל, נוכח רתיעה נרחבת מהמסלול הכושל והמדמם הזה. התקשורת איבדה את הבלעדיות לטובת הרשתות החברתיות. הפייסבוק יוצר בועות אחידות של חברים שמהווים קבוצות תמיכה הדדיות שמעניקות מפלט משטיפת המוח התקשורתית. רעיונות עוברים ישירות בין אזרחים, ומדד הלייקים מציף את המוצלחים שבהם.
ההפגנות בכיכר רבין רמזו משהו על יחסי הכוחות. תמונות הכיכר הראו בבירור שהגיעו הרבה יותר מפגינים מימין. הקרחות הריקות בכיכר בהפגנת השמאל מולאו בהפגנת הימין על ידי בני נוער. איפה הנוער של השמאל? חלקו פשוט לא נולד, והדמוגרפיה מתבטאת גם בקלפי. מתים יכולים אולי להגיע להצביע, אך טרם נודע על בוחרים שלא נולדו.
העלאת אחוז החסימה עלתה לימין בשישה ח"כים. שלושה ערבים שנכנסו, כצפוי, עקב איחוד הסיעות, ושלושה של אלי ישי שהיו נכנסים באחוז החסימה הקודם. לא ברור מה בדיוק עבר בראשו של אביגדור ליברמן שהתעקש על השינוי התמוה הזה. אם פעם הייתה סיסמתו "דא ליברמן", הפעם הייתה סיסמת הערבים "תודה ליברמן".
ההתקפה הפרועה על נתניהו ומשפחתו עוררה גל של אהדה כלפיו. העובדה שהוא החזיק מעמד ולא הסתלק מהחיים הציבוריים, מצביעה על כושר עמידה לא מבוטל בלחצים. מכאן והלאה לא יוכלו חסידיו להצדיק את ויתוריו בחולשה. אין יותר "לא יכול", אלא "לא רוצה".
המנצח הגדול של הבחירות הללו הוא עם ישראל שעמד במערכת של שטיפת מוח והסתה חסרת תקדים, ויכול לה. תירוצי הכלכלה לא בלבלו אותו. הוא אינו מוכן לוותר על ארץ ישראל, אינו קונה שוב את אשליות השלום, הבחין באינטרסנטיות של הביטחוניסטים והתקומם נגד העוולה שבהשחרת המדינה. נוכח גל השנאה, הרוע והפראות כלפי נתניהו ומשפחתו, עשה הציבור עמם צדק.