ברק אובמה
ברק אובמהרויטרס

כל כך הרבה קולמוסים השתברו במהלך השבוע האחרון על ניצחונו המדהים של בנימין נתניהו, אבל דומה שעדיין לא נאמרה המילה האחרונה.

חמישה ימים לאחר הבחירות, זה הזמן לדבר על הקמפיינר השקט של נתניהו, אחד האנשים שהובילו לניצחונו הסוחף בקרב מחנה הימין בישראל: נשיא ארצות הברית ברק אובמה.

זה התחיל בטונים שקטים. שלושה חודשים לפני הבחירות הקמפיינר של אובאמה, ג'רמי בירד, כבר היה בארץ עם צוות של ארבעה יועצים כדי ללוות ולייעץ לקמפיין V15 ברשתות החברתיות ובשטח. בירד לא הסתיר את התערבותו. בראיון לעיתון "הארץ" סיפר בירד כי השיטה פעלה במתכון של שכנוע מתלבטים ואדישים לצאת ולהצביע בעד המועמד שעליו המליצו הפעילים.

אבל זה לא נעצר שם. כשנתניהו הכריז על רצונו לנאום בקונגרס אובמה נלחם בו בכל הכח. הוא סירב לפוגשו, השפילו בראיונות שהעניק ערב נאומו בקונגרס, לא הסתיר את איבתו לנתניהו. בדיוק לרגעים הנדירים הללו ציפו בסביבת נתניהו.

לא ברור היכן התאיידו באותה שעה היועצים הפוליטיים המשופשפים של נשיא המעצמה הגדולה בעולם. כיצד הוכו עיניהם בסנוורים. איך ייתכן שהרשת הגדולה שפרשו אנשי נתניהו למרגלות נשיא ארצות הברית עברה אצלם מתחת לרדאר. אלה המתינו בקוצר רוח לצלילתו של הנשיא פנימה - והצלילה לא איחרה לבוא. הפוליטיקאי האגדי של אמריקה פטפט עצמו לדעת. אנשיו לעגו לנתניהו. מנהיגים דמוקרטיים תקפוהו. ומחנה הימין התלכד סביב ראש הממשלה.

במבט לאחור, כמו השמאל הישראלי, גם אובמה הרים תרומתו ההגונה לבחירתו של נתניהו לראש ממשלת ישראל בפעם הרביעית. השמאל יכול להתנחם שהוא נמצא בחברה טובה: הם אינם היחידים שנפלו למרגלות הפוליטיקה השקטה של נתניהו.

אומרים שנתניהו קוסם. איני בקיא בענייני קסם, אבל העובדות מדברות בעד עצמן: נתניהו יצא לבדו למערכה נגד גופי התקשורת הגדולים במדינה – ויכל להם. הוא יצא לקרב מאסף על מסכי הטלוויזיה שעשתה כל שביכולתה כדי לצמק את כוחו הפוליטי – ויכל לה.

מה שהפתיע בו, הוא שגם ברגעיו הקשים נתניהו לא שכח את הנותן לייעף כח. בנאומיו הרבים טרח להשתמש במונחי 'בעזרת ה' ו'ברוך ה', ובראיונותיו לערוץ 7 חזר והדגיש את הקשר של עם ישראל לארץ ישראל, הדגיש את הנס הגדול שעם ישראל יושב כיום בארצו, תחת גפנו ותחת תאנתו בהשקט ובבטח, ורק בשל ההיאחזות במשנת ארץ ישראל השלמה.

יאמר הציניקן התורן: ברור, הוא מדבר כעת על לב בוחריו. הוא פורט על מיתריהם. הוא זקוק להיאחז באלה כדי שהם יאחזו בו. אולי. יכול להיות. ייתכן שהכל פוליטיקה מוחצנת. העניין הוא שהאלטרנטיבות משמאל אפילו לא משחקות את המשחק הזה. ואילו לשם כך הגיע נתניהו לתובנות הללו – דיינו.