כינונה של ממשלה חדשה בישראל יעמיד בפניה את אחד האתגרים הגדולים ביותר בשנים האחרונות.
השטח הפלסטיני ביהודה ושומרון אמנם יציב יחסית, בעיקר כלפי חוץ, אך מתחת לפני השטח נערכים גם ברשות הפלסטינית וגם בצה"ל ליום שאחרי.
בסוף החודש תכנס לתוקפה הפנייה של הרשות הפלסטינית למוסדות האו"ם ולבית הדין הבין-לאומי על הקפאות הנכסים וכספי המיסים בידי ישראל, ואבו מאזן עשוי להודיע על סיום דרכו מחד ועל סיום שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל מאידך.
צריך להבין. ישראל מחזיקה בכספים רבים שרק הולכים ותופחים (500 מיליון ש''ח מידי חודש), וכבר שלושה חודשים שארבעים אחוזים מאנשי הרשות הפלסטינית לא קיבלו שכרם בשל כך. הבעיה הכלכלית, לצידן של בעיות נוספות, כמו דור צעיר וחדש שלא רואה את עתידו במנהיגות הנוכחית יוכל להוביל בקלות יחסית לאינתיפאדה שלישית כשלכולם ברור מה משמעותה.
בצה"ל לא לוקחים סיכונים. המציאות שבה נתפס הצבא עם פרוץ מהומות אוקטובר 2000 לא תחזור על עצמה. צה"ל ושירותי הביטחון נמצאים במקום אחר לגמרי.
המוכנות גבוהה מתמיד. אוגדות סדירות ואוגדות מילואים התאמנו ועדיין מתאמנות להתמודדות עם סיטואציות שונות של אירועי טרור, ירי, תהלוכות ענק למעברים ופגיעה בישוב היהודי. הצבא בנה עצמו אחרת. הלקחים הופקו ויושמו, הכוחות בשטח מצוידים ויצוידו בעתיד הקרוב בעוד אמצעים לפיזור הפגנות וגם הפיקוד והשליטה עברו תהליכים משלימים.
לא פלא היה לראות את התרגיל הראשון הגדול שעשה הרמטכ"ל הנכנס אייזנקוט באוגדת יהודה ושומרון. עשרות אלפי החיילים שהוקפצו בתוך שעות לגזרה, תפסו איש איש את מקומו לפי סדר ידוע מראש.
למערכת הביטחון אין ספק שיש להיערך בסבירות גבוהה לעימות. בשטח מסתובבים מחבלים, אנשי מטה, כהגדרתם, ממשוחררי עסקת שליט שמגייסים חוליות ליום פקודה. במחנות הפליטים יש התעוררות של הג'יהאד האיסלאמי וגם תנזים פתאח חדש תופס עצמה.
גם העובדה שיו"ר הרשות, אבו מאזן, יציין בעוד יומיים שמונים שנה, לא מוסיפה טובות למערכת. השפעתו רבה. אין לדעת מה ילד יום ולכן בצה"ל נערכים במלוא העוצמה.