במפלגת 'הבית היהודי' היו הרבה תקוות לגבי היום שאחרי הבחירות והתיקים שתקבל המפלגה בממשלתו החדשה של נתניהו.
דובר על חשיבות משרד המשפטים, חשיבות משרד הפנים, על העבודה שבוצעה כבר במשרד הבינוי והצורך להמשיך, על חשיבות משרד הכלכלה, על החובה להמשיך ולאחוז במשרד הדתות ואיך אפשר בלי משרד החינוך ההיסטורי, אבל אל מול כל התקוות הללו מוצאת עצמה המפלגה עם שמונה מנדטים בלבד ועם חובה להתפשר ולהחליט על מה מוותרים ועל מה מתעקשים.
בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס חבר הכנסת מוטי יוגב לסוגיה המורכבת שבפניה נמצאת המפלגה בימיו הראשונים של המו"מ הקואליציוני. בראשית הדברים הוא מתייחס לישיבה שהתקיימה אתמול ובה הציבו ראשי המפלגה את העקרונות שבכוונתם להציב בפני אנשי ראש הממשלה כבסיס להסכמה הקואליציונית.
"הייתה ישיבה טובה", אומר יוגב ומתאר את השותפים לה כ"אנשים חושבים ובעלי רצון גדול להשפיע על כלל ישראל בנושאים רבים שנראים בעינינו כחשובים מאוד".
"אי אפשר להגיד שחינוך אינו בראש מעיינה של הציונות הדתית. עם החינוך נבנינו", אומר חבר הכנסת יוגב המעריך כי תחושת מסמוס הקשר בין מפלגתו לנושאי החינוך תרמה לירידה בכוחה של המפלגה. "חונכנו על אחריות לכלל ישראל וגם בזה הייתה זליגה של מנדטים".
באשר ללבטי המו"מ הקואליציוני אומר חבר הכנסת יוגב כי זו העת להציב סדר עדיפויות וקיים מתח בין הרצון לשים יד חזקה על ההגה השלטוני, דהיינו משרדים כמו משרד החוץ, "לבין הצורך לתת מענה לבוחרנו - דתות, פנים, תיקים חברתיים, תיקי תשתית והיכולת להשפיע על היציאה מהמשפטיזציה ששיעבדה אותנו והדאגה לעתיד יו"ש. אלו הרבה מאוד תחומי תוכן ובמעשה המרכבה הזה נצטרך לראות מה סדרי העדיפויות ולבחון מה מתאפשר, גם מול השותפות הקואליציוניות, ואיך נצליח להשפיע גם כשרים, גם כסגני שרים וגם כראשי ועדות".
דבריו של יוגב נשמעים לכאורה כפנייה לאפיק של פשרה, של שיח עם השותפות הקואליציוניות שמנגד מציבות עמדות חד משמעיות כדוגמת ש"ס ו'ישראל ביתנו', אך עבור יוגב עצמו הדברים נשמעים אחרת לחלוטין. "נראה לי שבמו"מ שהיה רק לפני שנתיים ידענו לעמוד ולקבל לא מעט. בנוסף ישנה ההגינות מצד ראש הממשלה שכפי שהגדירה זאת חברתנו איילת שקד הייתה כאן תרומת איברים מהציונות הדתית למחנה הלאומי".
להערכתו של יוגב המו"מ לא יסתיים בערב פסח ולטעמו "גם הבית היהודי יעמוד על שלו". באשר למספר התיקים שאותם תקבל מפלגתו הוא אומר כי "אי אפשר יהיה לקבל הכול אלא לקבל שניים או שלושה תיקים ואולי גם השפעה משנית בוועדות ונצטרך לשקול איך שמים יד הכי גבוה ועם הכי הרבה השפעה. בחלק מהם יתכן ונעשה שותפות עם שותפים נוספים שחושבים כמונו כדי להשפיע אם בצד המשפטי ואם בסוגיות נוספות הנוגעות לעתיד מדינת ישראל".
חבר הכנסת יוגב נשאל אם לעובדה שלמפלגתו לא הייתה ואין אלטרנטיבה להמלצה לנשיא אלא על נתניהו וכך גם בהרכב הקואליציוני, יש השפעה על כוחם של קלפי המיקוח של המפלגה.
לדבריו אמנם יש חולשה כשמדברים על קלפי מיקוח שכן נציגי המפלגה הצביעו על נתניהו כמועמד ו"לא היו לנו אפשרויות אחרות", אך מנגד להערכתו יש באמירה ברורה שכזו "גם חוזק פנימי וחוזק כבני אדם. זה משדר ומחזיר אמון ציבורי. אני מקווה שזה לא יגרום לנו לחולשה במו"מ ובתוצאותיו".
באשר לו אישית יוגב אינו ממהר לקבוע היכן היה רוצה לראות את עצמו בקואליציה הבאה, אם כי הוא מציין את תקוותו לעמדה בעלת השפעה חברתית חינוכית וביטחונית, "אני מאמין שגם תפיסתנו וגם יכולותינו יוכלו להשפיע טוב על מדינת ישראל".
בהמשך השיחה עמו נשאל חבר הכנסת יוגב אם בינו לבין עצמו כבר יש לו כיווני לקחים ממערכת הבחירות החולפת. יוגב משיב בכותרות בלבד ומציין כי לטעמו נכון כעת לרכז את הכוחות והמאמצים במו"מ הקואליציוני וללקחים יהיה זמן בהמשך.
עם זאת הוא סבור כי הלקחים המרכזיים הם צורך בדיון אודות שליחותה וציביונה של המפלגה והיחס בין השטח לקמפיין, דברים הבאים לידי ביטוי באופן עבודת המטות ועוד. "כל אחד ירשום לעצמו את ההערות ונעשה את הבדיקה לאחר מכן כדי שנייצג נאמנה כשליחי ציבור את הציבור שבחר ועוד יבחר בנו".
לנוכח אמירותיו של השר בנט על הקושי לסמוך במאת האחוזים על כך שראש הממשלה אכן יבחר במבנה קואליציוני ימני ואולי יעדיף ממשלת אחדות, עדיין הרחוב הציוני דתי אינו חש בטוח ששיחת טלפון גורלית בין נתניהו להרצוג או לפיד אפשרית.
יוגב מצידו לא ממהר לשלול את האפשרות על הסף ומבהיר כי בראיה אסטרטגית של מדינת ישראל נכון לראש ממשלה לאומי בישראל לייצר קואליציה רחבה ככל הניתן על מנת שבאירועים דרמטיים כמו היציאה ל'צוק איתן' ומלחמת לבנון השנייה המיינסטרים הישראלי המתגייס יהיה מאוחד "וכשמחוץ לממשלה נמצאות מפלגות מרכזיות שמייצגות ציבור מתגייס הדבר גורם לחוסר הסכמה ופגיעה בקונצנזוס הלאומי וזו הסיבה שראש ממשלה לאומי תמיד חיפש רוחב קואליציוני גדול יותר".
עוד מוסיף יוגב ואומר כי "בשנתיים האחרונות ראינו שכאשר אנשי 'יש עתיד' נכנסו למערכה עם מוטיבציה אבל עם דעות משונות ומשכו את העגלה לכיוונים חסרי אחריות לא ניתן היה לנהל את המדינה. זה המתח בין קואליציה צרה שאיתה ניתן לנהל את המדינה לבין הרצון שיהיו שותפים לסוגיות השונות כל מי שניתן, כל יהודי ציוני וטוב שרוצה לסייע למדינה ומוכן להתנהל מתחת ראש הממשלה כמי שנבחר על ידי העם. אם ידעו לתת לו לנהל נשמח בכל אחד שיצטרף, אבל אם לא אזי אין ברירה ונעשה זאת בממד צר יותר".
עוד נשאל יוגב אם לנוכח הדיבורים על הצבתו של בני בגין כשר המשפטים יכולה מפלגתו להציב וטו על מהלך שכזה מתוך הבנת ההבדלים המהותיים בין תפיסותיו על מערכת המשפט לתפיסותיה. יוגב מבהיר: "אני לא חושב שנטיל וטו על אדם. נטיל וטו על מדיניות. נטיל וטו על פגיעה בשלמות עם ישראל כמו בנושאי גירושים, נישואים וגיורים, נטיל וטו על פגיעה בחלשים, נטיל וטו על תפיסה שהייתה ותהיה מדינה פלשתינית, אבל לא על אדם כזה או אחר.
''כך גם נשפיע על מדיניות המשפטיזציה ששיעבדה אותנו במשך למעלה מעשור והפכה לאבן נגף ביכולת לנהל את מדינת ישראל שלא על ידי נבחריה. בנקודה הזו נשתדל לראות כיעד, לא רק שלנו. אנחנו נכונים להשפיע להשתחרר מכבלי המשפטיזציה הלא מאוזנים".
באשר לעמדותיו של ראש הממשלה השב אל מתווה נאום בר אילן מבהיר חבר הכנסת יוגב כי אמירות אלו אינן תפיסה ממשלתית אלא תפיסה אישית של נתניהו. הוא מזכיר בהקשר זה את הלחץ האמריקאי כמוביל את נתניהו להצהרות מעין אלו.
"ראש הממשלה תחת מכבש לחצים של נשיא ארה"ב שלא היה כמותו לפניו, ונצטרך לראות איך עוברים את השנתיים הקרובות באופן שמסבירים לו שלא נכון שיתערב בהכרעות עם ישראל שאינו רואה כאפשרית את הקמת מדינה פלשתינית גם כי זו ארצנו וגם כי זה מסוכן לביטחון ישראל. את זה יעכלו גם המיעוט בישראל וגם מדינות זרות".
לזאת מוסיף יוגב ואומר כי על ישראל יהיה לנסח מה האלטרנטיבה ואלטרנטיבה זו, כפי שהוא רואה אותה היא אוטונומיה לשני מיליון הפלשתינים ביו"ש, אוטונומיה מינהלית עם שליטת על ביטחונית והומניטארית של ישראל והחלת ריבונות בשלבים".