פסח עם הרב ישראלי - ביקורת ספר

'סיפור גאולה ישראלי',

כתבה ואיירה: עדי דוד,

בית המלמדים, כריכה קשה, 40 עמ'

"תמיד אנו עבדים! פעם לפרעה ופעם לאחשורוש, ליוונים ולרומאים, ברוסיה ואפילו כאן בארץ שלנו מאיימים עלינו", כך קורא הילד ציון בכעס אל המבוגרים שסביבו. ועדי דוד, שבראה אותו וסידרה לו הרפתקאות מעניינות בכמה וכמה ספרי קומיקס, לא תותיר את שאלתו חסרת מענה.

בספרה החדש היא עוקבת אחר משפחתו של ציון בערב ליל הסדר, דרך ההכנות האחרונות, האורחים שבאים לתת כתף ואלה שמופיעים בליל הסדר עצמו. תוך כדי הורדת כלים מהארונות ועריכת השולחן, נזכרים ההורים במשפחתו של הרב שאול ישראלי, וציון נחשף לילדותו של הרב, מסירותו ללימוד התורה, עלייתו ארצה, חלקו בבניין החקלאות המתחדשת ושומרת המצוות וגדלותו בתורה.

הסיפורים על הרב ישראלי, הדמות שמלווה השנה את תלמידי החמ"ד, שזורים בליל החג עצמו ובקריאת ההגדה. ציון, הילד הסקרן, התמים והישיר, מתפעם מהמסירות של הרב ומפועלו, אבל דעתו לא נחה. הוא נוגע בשאלת סבלו של העם היהודי ולא מצליח להבין מדוע הוא תמיד נרדף על ידי אויביו.

דוד הולכת כאן על שלושה סיפורים מקבילים: ההתרחשות בליל הסדר, מעשים וסיפורים על הרב ישראלי שהתרחשו בעבר וצבועים בחום עתיק כדי שהקוראים יוכלו להבחין, ואפילו כמה ציורים בשחור לבן מההיסטוריה הרחוקה של עם ישראל. בקריאה ראשונה ריבוד המשמעות הזה עלול לבלבל. בקריאה שנייה מבינים איך האחד משרת את השני.

בשורה התחתונה דוד מצליחה להכניס את הילדים לאווירת פסח, להעניק משמעות והקשר רחב לסיפור של הרב ישראלי, ואפילו לענות תשובה אחת מני רבות על שאלת האויבים הרבים של העם היהודי. או כפי שאומר ציון החמוד בסוף הספר: "הסיפור על הרב ישראלי מוכיח, שאמנם 'בכל דוד ודור עומדים עלינו לכלותנו' אבל לא רק 'שהקדוש ברוך הוא מצילנו מידם' אלא שככל שמענים אותנו - כך אנו מתחזקים גם באחיזה בארץ, וגם בתורה".

ספר מחכים ונחמד, צבעוני ומעניין. ישב טוב על המדף ליד אחיו, יצירי כפיה האחרים של דוד, ובהם הספר על הרבנית קפאח והספר על הרב אריה לוין.