פרשת תרומה

שנים רבות אני מצרה על כך שכרופאה איני זכאית לשנת שבתון. אני מתבוננת בקנאה בחברותיי שמקפצות בין התעמלות אירובית בבריכה מחוממת לשיעור בקרמיקה, לימוד דמיון מודרך, יפנית ומחול מודרני - וכל זה עם גמול מוכר ומהודר. אבל מתברר שיש נשים עם חלומות אחרים, שבשבילן שנת השבתון היא שנה שבה אפשר לתת את הנשמה - כפשוטה.

מירי היא אישה בגילי, אמא וסבתא ברוכה, מחנכת מוערכת ואהובה. אך בזה היא לא אומרת די. זה שנים קשה לה עם העובדה שאין לה הזדמנות לעסוק בהצלת חיים. "חנה", היא אומרת, "איזו זכות יש לך לפגוש מדי יום את המלאך רפאל ולהלך בדרכו!".

אבל, אני אומרת לה, את מחנכת את בנות ישראל, ואין דבר גבוה מזה, במיוחד בימינו. את נוגעת בנשמות באופן אנכי, לאורך שנים, ואילו אני עוסקת בזוטות - מפגשים נקודתיים בלבד. אבל היא לא נרגעת, ושנים היא ממתינה לשעת כושר. והנה, זו הגיעה, בדמות שנת השבתון.

יש לה תוכניות לשנה הזאת. לא קרמיקה, לא דמיון מודרך, לא מחול מודרני. במקום זה היא מקפצת מרופא לרופא, מבדיקת דם אחת לשנייה, מצילום רנטגן לאולטרסאונד, ממבחן כושר אחד לשני. ואז - מאבחון פסיכולוגי לפגישה עם עובדת סוציאלית, ומרופא בכיר לבכיר יותר. זה מתיש. זה מעייף. אבל היא נחושה.

ואז מגיע הקשה מכול - ועדה מיוחדת שכל עניינה להחליש אותה, להתיש אותה, להוריד אותה מהעץ הגבוה. יושבים אנשים מכובדים, מעונבים, חמורי סבר. הם נועצים בה מבטים חשדניים, ומנסים לברר את כשירותה הרגשית לתהליך על ידי אתגור של התשה. "את בטוחה שאת מבינה את הסיכונים? את יודעת שעלולים להיות סיבוכים, תופעות לוואי לתרופות, תצטרכי להיות במעקב רפואי. את מוכנה לכל זה?" היא מהנהנת בנחישות. "ולמה בכלל ניגשת לעניין הזה? אולי משלמים לך? אולי את רוצה למשוך תשומת לב ולקבל פרסום? איזה צורך אמיתי זה ממלא?" והיא עונה, בשקט: "פשוט, הרצון להציל חיים".

ואז היא פוגשת את משפחתו של הנתרם, איש כבן שלושים. אשתו העדינה, עיניה דומעות, לחייה סמוקות, ניגשת לחבק את מירי כאשר שני ילדיה הרכים מוחזקים בידיה. היא מגוללת סיפור של הידרדרות כלייתית קשה אצל רון בעלה בשנה האחרונה.

הוא מגיע איתה ארבע פעמים בשבוע למכון הדיאליזה בבית החולים. רון מותש. חלש. אנמי. חסר תקווה. הם מחכים שנתיים לתרומה, מאז שהכליה שאביו תרם לו לפני כמה שנים קרסה והפסיקה לתפקד. והנה, מגיעה המלאך בלבן להפיח בו רוח חיים, להעניק לו בחום מתנת חיים.

לפני שבועות ספורים נכנסה מירי לחדר הניתוח, ויצאה ממנו להתאוששות בלי אחת מכליותיה. בחדר הניתוח הסמוך הושתלה הכליה של מירי בבטנו של רון, ואחרי זמן קצר התחילה לפעול באופן תקין. התורמת והנתרם מתאוששים ומרגישים טוב ב"ה, רפואה שלמה וחיים ארוכים לשניהם!

אמא יש רק שתיים

ואם בתרומות עסקינן, קיימת התפתחות טכנולוגית חדשה שקשורה לתרומה מהחי, ברמת תאי הרבייה. מחקר בריטי חדש יצר מציאות של שתי אימהות ביולוגיות ואבא. איך? המדענים חיפשו פתרון לביציות של נשים מבוגרות שבהן המעטפת פגומה, והיא עלולה לגרום לפגמים גנטיים אצל העובר, למרות שגרעין הביצית תקין.

הם הוציאו את הגרעין מהביצית עם המעטפת הפגומה והשתילו אותו בתוך ביצית של אישה צעירה עם מעטפת תקינה. אחר כך הפרו את הביצית המאוחדת בזרע הבעל של האישה בעלת גרעין הביצית, וכך הביאו להיווצרותם של עוברים תקינים בשלב התפתחותי של מאה תאים, המעטפת מאם אחת והגרעין מאם אחרת.

אז מי היא האמא הביולוגית? נראה שהתשובה ברורה: לטענת החוקרים רק 0.2 אחוז מהמבנה הגנטי של העובר נוצר מנוזל המעטפת, ולכן סביר להניח שבעלת גרעין הביצית היא האם. אולם אין לשכוח שהמעטפת היא הכלי שבו נמצאת הביצית כולה, בה נעשית ההפריה והיא הגורם שמחזיק את הכול.

בינתיים הפרוצדורה הזאת לא ממש ישימה מבחינה קלינית, היות שהחוק הבריטי אוסר לעשות שימוש בעוברים שנוצרו בהליך כזה של הפריה לצורך היריון, עקב המורכבות האתית מצד אחד והחשש למומים שייווצרו בתהליך מאידך.

הבנק הלבן

ויש תרומות של חלב-אֵם. לאחרונה הוחל ביוזמה להקמת בנקים מוסדרים של חלב-אם ליד בתי החולים בישראל. הם אמורים לספק חלב מתורמות בריאות לתינוקות מאושפזים, שאמותיהם אינן מסוגלות להניק או לשאוב חלב. הבנק אחראי על כל השלבים הדרושים לאספקת חלב-האם מהתורמות לתינוקות הזקוקים לו, החל מגיוס התורמות ועד לאספקת חלב-האם לתינוקות במקומם.

אישה שתרצה לתרום צריכה להיות אם מניקה שאינה מעשנת, צורכת סמים או אלכוהול, ושאינה מקבלת תרופות או סובלת ממצבים שעלולים לפגוע באיכות חלבה. היא אמורה להיות מוכנה לשאוב חלב מעבר לכמות הנדרשת לתינוקה, מבלי לפגוע בכמות החלב של התינוק שלה. גם כאן נקבע כי האישה התורמת לא תתוגמל כספית על חלב-האם שהיא תורמת, כדי למנוע ניצול.

אחים בדם

לפעמים אני מבקשת לדעת מהו סוג הדם של הפציינטית שלי, או של בעלה. אם היא איננה יודעת, אני מציעה לה שתציץ בפנקס של מד"א שבידיה. הרי פשיטא שהיא תורמת דם מדי כמה חודשים...

אפשר לתרום דם או טרומבוציטים. בתהליך זה נשאב דם מהתורם, וממנו מפיקים את החומר הנדרש. מחזור הדם הוא הרי דינמי, כך שהדם מתחדש בתוך שעות ולא נגרם שום נזק לתורם.

ישנם עוד איברים שמתחדשים במהירות הבזק בגופנו. למשל השיער. כך בתי, בשנות התיכון, גידלה צמה בלונדינית ארוכה והספיקה פעמיים לתרום, ביחד עם חלק מחברותיה באולפנת רעיה, את שערה הזהוב לעמותת 'זכרון מנחם'. זאת כדי להכין בעזרתו פאות לבנות שהטיפולים הכימותרפיים גרמו להן לנשירת שיער כללית.

לאחרונה סיפרה לי חברה על שכן שלה, שמשאת לבו היא לתרום כליה, אך מה לעשות ואשתו לא מתלהבת מזה. הוא חשב על תרומת מח עצם, אך גם על כך היא אינה מסתכלת בעין טובה. ואז הוא מצא פתרון יצירתי כדי להשביע את רצונו העז לתרום מגופו לנזקקים - מתחת לכובע הגרב שהוא חובש לראשו באופן קבוע הוא מגדל רעמת שיער בלונדי, וכשיכשר הזמן - יתרום את שערו לטובת חולי סרטן, ובמקביל ישמור על שלום בית. 

לתגובות: drchana2@gmail.com