ביום הבחירות לכנסת נכנסתי לחנות אלקטרוניקה ורכשתי ממיר של עידן פלוס. פחות בשבילי, יותר בשביל המשפחה – רציתי שליורש יהיה זיכרון ויזואלי מהבחירות הנוכחיות.
בשעה עשר בערב, עם שוך הדלפות הוואטסאפ על חלוקת המנדטים (כצפוי, אף אחת מהן לא דמתה לתוצאות המדגמים, שלא לדבר על תוצאות האמת), התיישבנו לצפות במופע של צמד הסוקרים מינה ומנו בערוץ 2. במשך כשעתיים דלקה הטלוויזיה בביתי, וזאת כנראה הפעם היחידה בשנים האחרונות שבה צפיתי בחדשות טלוויזיוניות בכוונת מכוון.
כמה מילים על עצמי: אני בעל טור בעיתון שבועי נפוץ, כותב בעיקר על אקטואליה וניזון בעיקר מהמידע שמופץ בתקשורת המשודרת והכתובה. במסגרת עבודתי אני אמור להיות חשוף ישירות לכל אמצעי המדיה, מגידופיו של נחום ברנע ועד הגבה המורמת של יונית לוי. בפועל, אני שומע על כל אלה בעיקר דרך הפילטר של רוטר והרשתות החברתיות. רוב כלי התקשורת ממעטים ליהנות משירותי הרייטינג שאני מספק בהתנדבות מסביב לשעון.
למה אני מספר את כל זה? כי אני מסכים לחלוטין עם השחקן והתועמלן משה איבגי, שהשווה את מצביעי הליכוד לאישה מוכה. לא רק מסכים איתו, אלא גם מוסיף לכך את שאר מצביעי הימין. המחלוקת בינינו היא רק לגבי זהותו של הגבר המכה. במערכת הבחירות האחרונה, מי שהכו בנו פעם אחר פעם היו עיתונאים מסוימים וכלי תקשורת מסוימים, שאין צורך אפילו לנקוב בשמם כי כולנו יודעים ומכירים. האנשים והערוצים האלה פגעו וממשיכים לפגוע בדמוקרטיה, בביטחון, במוסר ובאינטליגנציה, ולמרות זאת אנחנו ממשיכים לשתף פעולה עם הרוע, לצרוך את שקריהם ולשלם במיטב כספנו על שנאתם, על צביעותם, על הרעל שהם מפיצים בכל פינה.
אז עוד כמה מילים על עצמי: עד לא מכבר הייתי מנוי בחברת יס. כיום אני לא מעיף מבט לכיוון הטלוויזיה. עיתונים מחוץ למגזר לא ראו ממני שקל לפחות עשור. פה ושם אני נחשף לעיתון ההוא שמחולק כאן בשכונה חינם - איך קוראים לו? אה כן, ידיעות אחרונות – אבל אף פעם לא טורח לקחת אותו בעצמי, גם כשאני עובר ליד הערימה. את אתר ynet הסרתי מהמועדפים במחשב הנייד. למרבה הצער, לא יכולתי להצטרף לקמפיין הסרת האפליקציה של ynet מהטלפון הסלולרי, משום שמעולם לא הורדתי אותה. רדיו אני בקושי צורך. הייתה תוכנית אקטואליה אחת שהאזנתי לה בקביעות, אבל לאחרונה ויתרתי עליה בעקבות החלפת המגישים. טוב, שלושה ניחושים. וכאמור, הטלוויזיה בביתנו כבויה למן הרגע שבו ביבי ובוז'י עדיין היו בתיקו ועד לכתיבת שורות אלו. אפילו את הקלאסיקו פספסתי.
הלוואי שיכולתי לתאר זאת כסיפור של גבורה אישית, משהו בסגנון "הוא לא איבד את עשתונותיו אלא כיבה את הטלוויזיה". ובכן, בכלל לא. מתברר שזה קל מאוד כשמתרגלים. כיום אני כבר מתקשה להבין מי עדיין מדליק טלוויזיה כדי לראות ולשמוע את אמנון אברמוביץ', רביב דרוקר, עודד בן עמי, רינה מצליח. לא יודע מי האנשים האלה שעדיין מאזינים לרזי וליעל דן. ולמה שמישהו ירצה לקרוא כותרות שאין להן דבר וחצי דבר עם שיקולים עיתונאיים טהורים?
מאורעות מערכת הבחירות האחרונה חייבים לעורר כל אחד למחשבה על תיקון עולם. עולמו הפנימי. תעזבו חרמות המוניים או קמפיינים צרכניים של המחנה הלאומי. שכל אחד יבחן את השיקולים שלו ויחליט מה מוסרי ומועיל ונכון, ומה משחית את הנפש ומסכן את חיי כולנו. באשר אליי, אני עדיין לא שלם עם צריכת התקשורת הנוכחית שלי, ובדומה לתהליך של חזרה בתשובה – גם החלק הזה בחיי הוא תהליך מתמשך שכולל החלטות יומיומיות. טוב, מי פה לקח את הספורט של ידיעות?
פינת הדבשת
"כאשר כל ילד שלישי גדל רעב - ראש הממשלה חייב לקחת אחריות וללכת הביתה... הוא מוביל אותנו לבידוד בלתי נסלח בין אומות העולם ומעודד בפועל את הצעדים החד-צדדיים המסוכנים של הפלשתינים" (ח"כ יצחק הרצוג, כחודשיים וחצי לפני הבחירות).
"הנאום הזה שנולד בחטא כהפקת בחירות, מסכן את ביטחון אזרחי ישראל" (ח"כ הרצוג, כחודש וחצי לפני הבחירות).
"הוא פוגע בשכירים, בעבודה המאורגנת, סופרים, מילואימניקים, במתנגדיו הפוליטיים – למעשה בכל מה שיכול לשרת את המטרה היחידה שקדושה בעיניו: הישרדותו בשלטון" (ח"כ הרצוג, כשבוע לפני הבחירות).
"שלא נתעורר לממשלה קיצונית של מרזל וביבי שתפרק את ישראל - מבחוץ ומבפנים" (ח"כ הרצוג, ביום הבחירות).
"נתניהו בימים האחרונים, בקמפיין שמבוסס על הרבה מאוד שקרים, הפחדה, עוינות וכיוצא בזה, הצליח" (ח"כ יצחק הרצוג, אחרי הבחירות).
תקיפה מילית
"נבהלתי, הייתי קצת בהלם. זו לא הפעם הראשונה שקוראים לי ככה, ואני בדרך כלל עונה ומתייחסת, אבל הפעם בחרתי שלא להגיב. עם כל האווירה שנוצרה בארץ אחרי הבחירות וכל מה שקרה ליהונתן גפן, לא עניתי כי לא רציתי להסתכן. הרגשתי רע מאוד. אני מרגישה שאנחנו במדרון חלקלק ושמישהו צריך לעצור את זה. ראש הממשלה חייב להתערב ולעצור את זה" (הזמרת אחינועם ניני לאחר שספגה קריאות גנאי משני אנשים בנתב"ג. או כמו שקראו לזה בכל הכותרות הראשיות: "הותקפה". טוב, זה לא שפרו-פלשתינים פוצצו לה הופעה או משהו כזה).