טיפות הגשם הראשונות שירדו בימים האחרונים מעל אגם הכנרת, היוו את התמריץ האחרון לטיול, שהתבשל (בראש) כבר הרבה זמן. חום הקיץ המעיק נשכח באחת, עונת גידוד התמרים בשיאה. דקלי התמר, הנטועים סביבה, מלאים מפרי שבעת המינים. אתריה, שראו נחת בימי החגים, כמעט ושוממים עתה והשקט והשלוה חזרו לאזור. אגם המים המתוקים הגדול ביותר בישראל, מהווה לא רק מקום לרחוץ בו, או לטבול במימיו, אלא גם שפע של הצעות תיירותיות ומסלולי טיול סביב לו. בדרומה של הכנרת, בסמוך לקבוצת כנרת ודגניה, נכנס תחילה אל הכביש המוביל לקבוצת כנרת.
לצפייה
חניה מסודרת בחניון של אתר ירדנית תאפשר לנו "להניח" את הרכב לטיול בחיק הטבע, לקול המים הזורמים ואפילו למסעדה (כשרה). מול החניה נראה שלט - בית המוטור. פונים לפי השלט בין עצי אקליפטוס ומגיעים לבית מאבני בזלת בן שתי קומות. זהו "בית המוטור". הבית נבנה בשנת 1910 על ידי המשרד הארץ ישראלי ואחסן את המשאבה הראשונה ששאבה מים מהכנרת.
בקומה התחתונה של הבית היה מכון השאיבה. מבית המוטור נמשיך בעקבות אחד משיריה היותר מוכרים של נעמי שמר (שמקום קברה מצוי בבית הקברות הסמוך ), זה שהושר על קברה ביום פטירתה " חורשת האקליפטוס". כדי לחוש באוירה המיוחדת של הסביבה נתחיל את סיורנו דווקא בקבר "בובה" הפרדה המיתולוגית של אנשי העמק ש"חרשה, קילטרה ותילמה באדמת כנרת וסביבותיה בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת" כפי שנחרט על ציון קברה. אנשי המקום בחרו להטמינה במרכז החורשה העבותה הסמוכה לקיבוץ כנרת ודגניה , מקום חייה של נעמי שמר. דווקא כאן יובנו לנו מילות השיר "כשאמא באה הנה.. אז אבא על גבעה בנה לה בית.."
נמשיך על דרך עפר ומיד נגיע עד לחורשת אקליפטוס יפה. על חורשה זו כתבה נעמי שמר ז"ל את שירה "חורשת האקליפטוס". סמוך לנקודה זו ניתן לראות את המוביל המלוח נשפך אל ערוץ הירדן. נחזור לרכב. נוסעים עד לצומת 'פוריה' ומשם דרך כק"מ עד למושבה כנרת. נכנס תחילה לצידה הצפוני של המושבה (ימינה למגיעים מהצומת). סיפורה של המושבה כנרת מתחיל בשנת תרס"ז (לפני מאה שנים) כאשר במהלך הדיונים שהיו בקונגרס הציוני ה-7 , הוסרה למעשה בפועל ההצעה ליישב יהודים באוגנדה ותחת זאת החליטו להתחיל בעבודה מעשית ליישוב יהודים בארץ ישראל. היה זה פקיד יק"א (החברה לניהול המושבות שהקים הברון הירש) מ. קלווריסקי שרכש את אדמות דלייקה לחופה הדרום מערבי של הכנרת. חלק מהאדמות הועברו לקק"ל ועליהן נבנתה חוות כנרת ושנה מאוחר יותר, לאחר הכשרת הקרקע בשנת 1908 על חלק מהאדמות שנשארו ברשות יק"א ייסדו מושבה קטנה, כנרת, שכללה 8 איכרים . המושבה והחווה היו כיחידת ישוב אחת – חיו בשכנות, קיימו יחסי גומלין. החצר היתה מקור לחיי הרוח והתרבות והמושבה סיפקה ידע חקלאי והייתה מקור לאספקת השרותים הציבוריים: רפואה, חינוך, אספקת מים וייצוג כלפי השלטונות. כאנשי החווה כן אכרי המושבה, היו מאנשי העלייה השנייה. את השם, אגב לשתי הכנרות, הן לחווה והן למושבה נתן הסופר ש"י עגנון.
טיול לאורך רחובה הראשי של המושבה כנרת, רחוב המייסדים,הוא טיול לימים של פעם. ברחוב,תמצאו את שמונת מבני המגורים של איכרי המושבה, שני מבני ציבור: המרפאה (כיום מוזיאון המושבה) ובנין בית הספר, (כיום בית המועצה המקומית כנרת). טבעת של חומת בזלת מקיפה את בתי הראשונים שבנייתם נסתיימה ב- 1912. המפורסם בבתים הוא בית טריידל שנבנה על ידי האחים טריידל, מראשוני הציונים בגרמניה. בני משפחת טריידל, אם ושלושת בניה, מצאו את שפת הכנרת כמקום ראוי להקים בית מלון קטן. הברון רוטשילד, ארתור רופין, ואחרים היו בין אורחיו של המלון. הבית גם הונצח בשיר המפורסם של יעקב פיכמן: "על שפת ים כנרת ארמון רב תפארת...".
בחזית הבית גדלים עצי דקל עמוסי פרי בימים אלו של תחילת הסתיו, מסביב לבתים האחרים צמחו עצים, שעושים טוב לנשמה. רחוב המייסדים ואתריו נמצאים בתהליך שיקום ושיפוץ ביוזמת המועצה המקומית כנרת ובסיוע המועצה לשימור אתרים. המוזיאון שוכן בבית חפץ. בנייתו הסתיימה בשנת 1911. כאן היה בית מרקחת ומרפאה לתושבי האזור, בקומה השנייה גר החובש יעקב חפץ. בשנת 1927 נפגע הבית ברעידת האדמה ואחר כך שוקם ושופץ וכיום משמש כמוזיאון המושבה ובו תמונות, מסמכים וכלים מראשית ההתיישבות בכנרת ובגליל. המבנה שמש כמרפאה שסיפקה עזרה רפואית לאנשי המושבה החווה ולראשוני המתיישבים בעמק ירדן. משם ניסע לצידה הדרומי של המושבה. חוצים את הכביש הראשי ונוסעים לפי השילוט "תמר בכפר" .100 שנות חקלאות וציונות חלפו מאז הגיעה משפחת שניידמן למושבה כנרת ב-1908.
הזמנים השתנו, אך הטעם נשאר. חגיגה כפרית של טעמים וניחוחות של "פעם" במבנה כפרי המשקיף אל נוף כנרת משובץ צמרות דקלים. "תמר בכפר"- מדפים עמוסי כל טוב, תה צמחים, אווירה ביתית חמה וקפה טוב. בצמוד לחנות המפעל נפתח מרכז מבקרים בנושא התמר. סרט חוויתי קצר, הסבר על גידול תמרים וסוגיהם בשילוב עם הסיפור המשפחתי המרתק מתחילת ההתיישבות בגליל ועד היום.
בכניסה לחנות פינת ישיבה מוצלת המאפשרת לערוך פיקניק. שירותים צמודים, גישה לנכים, מיזוג אוויר וחניה נוחה ומרווחת. בצל מטע התמרים הצמוד לחנות ישנם שולחנות עץ למעוניינים בפיקניק באוירה כפרית שקטה ורגועה. טלפונים 04-6709954,052-3748615 (ענבל) .
בית יגאל אלון
בקצה הצפוני של האגם, בית יגאל אלון שהוקם על חוף הכנרת, לזכרו של יגאל אלון. המוזיאון מפגיש את המבקר עם נושאים הקשורים לאדם בגליל, ומציג היבטים שונים הקשורים לראייה זו. זהו דגם לדרכה של מדינת ישראל. האדם והנוף, תרבויות כלליות ויהודיות, הכפר והתיישבות העברית במאה השנים האחרונות. במקום קיימת תערוכה וגלריה המתאימה והמעניינת כל גיל.
איך מגיעים? נוסעים בכביש 90 מערבית לאגם הכנרת.(כביש היוצא מטבריה בצפון או מבית שאן בדרום . למגיעים מצפון או מהמרכז בכביש 767 היורד מפוריה פונים ימינה לכיוון צמח ומיד נכנסים לאתר ירדנית בכביש העולה לקבוצת כנרת. למגיעים מדרום בצומת צמח פונים שמאלה, חוצים את הסכר ונכנסים לכביש הנ"ל.
עוד בסביבה:
בעקבות נעמי שמר:
סיורים למשפחות בנופי ילדותה ושיריה של המשוררת נעמי שמר. הסיור עוקב באמצעות שיריה אחר חייה של המשוררת ומגיע אל ביתה ובית משפחתה בקיבוץ.
הסיורים יתקיימו בשעות אחה"צ.משך הפעילות כשעה ורבע בתשלום. יש לתאם מראש!
לפרטים והרשמה: 04-6759123
כפר הנופש האון:
ארוחות כשרות וכפר נופש המתאים לציבור הדתי. 04-6656555
חוץ צמח המחודש
40 דונם מסודרים של מדשאות נקיות ומטופחות משובצות בסככות צל. טלפון: 04-6752440.
פארק הנופש חמת גדר:
במקום מספר אטרקציות תיירותיות לכל המשפחה ובהן:
"ספלאש" – חמת-גדר
אטרקציית מים לכל המשפחה: בריכה ומגלשת מים ספיראלית מטריפה בגובה של 10 מטר, רחבה עם גייזרים המתפרצים מהאדמה בהתאם לקצב המוסיקה.בסמוך לספלאש מגרשי משחקי כדור פתוחים לשימוש הנופשי.
חוות התנינים
בחמת גדר חוות אליגטורים שהיא היחידה בעולם מחוץ לגבולות ארה"ב.
בחווה ישנם שבעה מינים של תנינים אשר מתחלקים לשלוש משפחות: אליגטורים, קרוקודילים וגביאלים, סה"כ 200 תנינים בגילאים שונים. התנינים הבוגרים חיים בחווה פתוחה- הליכה על גשר מאפשרת לצפות בהם ממרחק בטוח. התנינים הקטנים חיים בכלובים רחבים ומטופלים ע"י צוות חמת גדר.
חשוב לדעת לציבור הדתי: למסעדה התאילנדית אין תעודת כשרות. רק למסעדה הכחולה הפועלת במקום יש תעודת כשרות מסודרת והיא כמובן אינה פועלת בשבת. טל. חמת גדר: 04/6659999