חג החנוכה הוא חג השמן. אין כמו שמן זית ראשוני וחלוצי כדי לפתוח בו את החג. הפעם, בעקבות סוד השמן, אנו מציעים סיור אל המקום שבו גם נטוע כרם הזית הגדול בישראל, בלב המדבר וגם אתר המציין את ראשית ההתיישבות החדשה בנגב- רביבים.
האזן לראיון קצר על החלוצים של מצפה רביבים
שמן במדבר?
מתברר שהפיתוח המואץ של גידול הזיתים בתנאי המדבר, וההצלחה המקצועית והכלכלית המתלווה לו הפכו לשם דבר. חקלאות בחבל הארץ המדברי באזור רביבים והנגב הצפוני הייתה קיימת כבר בתקופת הנבטים. עד היום ניתן לראות על נתיב דרך הבשמים את הבסיס להתיישבות בנגב.
ראשוני המתיישבים בנגב עסקו באינטנסיביות בניסיונות להפרחת הנגב. התברר כי המליחות גורמת למתיקות גבוהה יותר בפרי (כדאי לסייר בחוות הניסיונות בחצבה ולראות את העגבניות, המלונים ועוד), זאת עקב סביבת השורשים המלוחה הגורמת לעץ לייצר יותר חומרים סוכרים בכדי להשתמש במים.
כדי לראות ומקרוב כיצד מפיקים זמן ומגדלים זיתים דווקא בתנאי המדבר הקשים רדו דרומה עד לרביבים. הקיבוץ הזה, שהוקם תחילה כאחד משלושת המצפים בנגב (על הסיור במקום, בהמשך) הצליח לפתח בשנים האחרונות מכרמי הזיתים שלו, שמן זית "חלוצה", שלא עבר סינון או הצללה אחר העצירה( אחת הפעולות הנעשות בזית). לשמן חמיצות נמוכה מאד. האקלים היבש שבנגב, הקרקעות המדבריות והמים המליחים יוצרים בשמן ניחוח מודגש במיוחד של מגוון ריחות עשבוניים.
בניסיונות הוכח כי ניתן לגדל זיתים במים מליחים ובהצלחה. החל משנת 1995 החלו ברביבים לטעת מטעי זיתים . העצים נטועים בצפיפות רבה מתוך מחשבה לנצל את השנים הראשונות, בהם העץ עדין קטן וגם כתגובה למליחות (לאחר מספר שנים מתחיל דילול עצים למנוע צפיפות יתר).
נטיעת הזיתים התבצעה בתוך תוכנית "נגב של צמיחה". יצחק רבין, ראש הממשלה המנוח, רתם את הקרן הקיימת, הסוכנות היהודית ומשרד החקלאות לתוכנית פיתוח יוצאת דופן אשר במסגרתה הועתקו רוב פרדסי השרון אל הנגב .
קיבוץ רביבים נטע בראשית כ-1000 דונם זיתים ואחר כך נכנסו כשותפים וכמשקיעים פרטיים אנשי משפחת נקש, בעלי חברת ג'ורדאש העולמית.
כיום נטועים לקבוצה כ-4000 דונם זיתים ,המהוים את המטע הגדול ביותר בישראל. מהם מניבים כבר 2800. ברמת הנגב כולה נטועים כ 4800 דונם סה"כ.
מספר זנים של זיתים משמשים את אנשי "חלוצה" בעשיית שני הזית שלהם כפי שמספר לנו אורי יוגב חבר הקיבוץ האחראי על משק הזיתים.
סורי - עשיר בארומה ובטעמים מרירים האופינים לזית הסורי.
ברנע – טעם פירותי עשבוני וחריף במקצת.
פיקואל – מתקתק ומזכיר טעמים של תפוזים ושקדים.
פרונטויו – זן איטלקי בעל ניחוח פירותי עשבוני בשילוב מרירות אופיינית מורגשת.
ארביקוינה – זן ספרדי בעל טעם עדין מאד עם ניחוח פירותי מיוחד.
הכרם זוכה להדרכת מיטב אנשי המקצוע ממשרד החקלאות מכון וולקאני וגופים נוספים. הידע בנושא גידול זיתים עצום ורב אך התנאים הייחודיים מחייבים התאמת שיטות הגידול ופיתוח ממשקי השקיה והזנה ייחודיים. מי שמסייר במקום זוכה לטעימות, ללימוד סוגי הזיתים השונים, לסיור במנערת (כן יש דבר כזה) וביקור בבית הבד המקומי.
וקצת פרגון. שמן "חלוצה" זכה כבר 5 פעמים ברציפות באחד מ-3 המקומות הראשונים בתחרויות האיכות השנתיות שעורכת מועצת הזיתים.
אתר רביבים
מרכז המבקרים של חלוצה מצוי לפתחו של אתר רביבים, המשחזר את ראשית ההתיישבות הציונית בנגב. שישים שנה חלפו מאז עלייתו על הקרקע של הישוב מצפה רביבים בצפון הנגב, וכאילו דבר לא השתנה. אותן העליות על הקרקע בניסיון להיאחז בה, אותם מאבקים בלתי פוסקים להמשך הקיום. ובכל זאת המקום חי ונושם. נכון שמזג האויר עשוי להיות לעיתים חם ,אבל דווקא העובדה שהמתיישבים הראשונים עלו על הקרקע בתקופת הקיץ, תוכל ללמד יותר מכל על המאבקים שנכונו למתיישבים בחבלי ארץ ישראל.
ללא צל, ללא מים (מכאן שמו של המקום – רביבים, טיפות מים זעירות, שהן כה סמליות באזור), הרחק מכל ישוב גדול אחר (באזור אמנם הוקמו באותה תקופה גם בית אשל וגבולות, אך אלו היו חוות ניסיוניות ולא ישוב של קבע שעליו ניתן להיסמך), עלו על הקרקע שלושה(!) בחורים.
האמצעים שעמדו לרשותם היו דלים. מלבד טרקטור ומחרשה והרבה רצון טוב לא היה בידם דבר. לצורך הגנתם רכשו השלושה שבועיים קודם לכן אקדח ישן (שכלל לא היה ברור עד כמה יהיה אמין בעת צרה).
שבועיים תמימים עסקו השלושה בסימון השטח והכשרתו לקליטת עוד תושבים. בשל החום הכבד נאלצו לעבוד מעלות השחר עד שעות הבוקר המוקדמות, ושוב בשעות אחר הצהרים. בתום השבועיים הם שולחים אגרת לחבריהם ומודיעים להם: השטח מוכן. שישה בחורים נוספים לחבורה הקטנה. אפילו מנין אין. המבנה הראשון בו הם גרים יכונה לימים "הטירה". אבן על אבן, בסיוע סתתי אבן שהגיעו מירושלים, הם בונים את מבנה הקבע במקום.
סיור במקום יוכל ללמד יותר מכל על אורח החיים אותו ניהלו המתיישבים. מחסום חביות להגנה, חדר קשר שהוסתר בתוך ערכת "עזרה ראשונה", חדר מגורים, חדר תרבות, חדר הנשק והמטבח של היישוב. שנה לאחר מכן כאשר בעיית המים הלכה וגברה, הגיע למקום מהנדס המים אלכסנדר קובלנוב, אשר פתר את הבעיה באמצעות סכר, תעלות וברכות לניצול מי השיטפונות. גם "חדרו" משמש כאחר מאתרי ההיסטוריה המקומית.
חלפו עברו החודשים. בשלהי חורף תש"ד הגיעו למקום עוד שישה בחורים, ובשיא הפריחה ההתיישבותית ישבו כאן 22 נפשות.
מי שזקוק להוכחה היסטורית נוספת למה שיכולים מעטים לעשות – הנה הסיפור הבא. כאשר הגיעו לאזור חברי ועדת האו"ם לקביעת תוכנית החלוקה, קבעו כולם כאיש אחד כי "רק היהודים מסוגלים להפוך אזור שומם וצחיח למדבר פורח. השטח יהיה יהודי", כך נכתב . והשאר רק היסטוריה. במקום ,חנות לממכר שמן זית "חלוצה" ומוצרי קוסמטיקה מחומרים טבעיים.
איך מגיעים?
נוסעים בכביש 40 היוצא מבאר שבע לכיוון רמת חובב. עוברים את צומת הנגב ממשיכים עד לצומת משאבים. שם פונים ימינה לכביש 222, חולפים על פני פארק גולדה, וכעבור 2 ק"מ מגיעים לאתר. למידע נוסף טל. 08-6562570.