מאה ועשרים שנה מלאו בימים אלו לשכונה הציורית והיפה נווה צדק בפאתי תל אביב. אל מול הבתים הגבוהים שהולכים וסוגרים על השכונה הרחק מהעין עומדים בשיממונם בתי הכנסת ששימשו את ראשוניה של תל אביב, את ראשיה ואת רבה הראשון הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. בשנת 1887 הוקמה נווה צדק על אדמות שקנה אהרון שלוש. שלוש, בנה את ביתו מחוץ לחומות יפו, והבתים עמדו מבודדים. כדי להביא יהודים לגור בסביבה מכר לאנשי האגודה "עזרת ישראל" את האדמות במחירים נמוכים ממחירי השוק. השם נווה צדק נקבע על פי הפסוק בספר ירמיהו "עוד יאמרו את הדבר הזה בארץ יהודה ובעריו בשובי את שבותם יברכך ה' נווה צדק" (ירמיהו, ל"א, כ"ב).
הבתים נבנו בצפיפות, כשהם דבוקים זה לזה. צורת בנייה זו גם חסכה בקרקע ובהוצאות בנייה, וגם נתנה יותר בטחון למתיישבים, כי יכלו להזעיק זה את זה בדפיקה בקיר השכן. הבתים נבנו מאבני הכורכר המקומיות, וכוסו בתחילה בגגות עץ שהונחו על קורות עבות ועליהן שכבות של חול וחצץ. בחזית הבית הייתה חצר קדמית מוגנת ע"י חומת בטון. למרות שדובר בתקנות גם על נטיעת עצים, ניטעו רק עצים בודדים.
נווה צדק שמשה בסיס להתפתחות חינוך ותרבות עבריים: הוקם בה מתחם חינוך שכלל בית ספר לבנים, בית ספר לבנות וסמינר.
המתחם ההיסטורי, הולך ונעלם תחת הפיכתו לרחבות חניה, מגרשי משחקים והמקום שהיה בית הכנסת של חב"ד, נאטם ותחתיו הולכים להקים גן ילדים. מתחם "שערי תורה", בו חי ופעל הרב קוק, נהרס בחלקו, והוא בדרכו להפוך לנכס פרטי, לגביו אין כל התחייבות כי המבנים ההיסטוריים בו ישומרו; בית הכנסת "קהל חסידים" נהרס לחלוטין לטובת פרויקט נדל"ני; בית הכנסת "מראות הסולם" עומד עזוב ומצבו קשה ביותר וממשיך להתדרדר במהירות; בית שלוש ההיסטורי נמכר ליזם פרטי, והחלום לשימורו כאתר פתוח לציבור נגוז .
כדי ללמוד מעט על בתי הכנסת ועל השכונה המפוארת הזו יצאנו לסיור בין בתיה. תחילת הסיור ברחוב אליעזר.
מספר מטרים מערבה מתחם "שערי תורה", בית מדרשו של הרב קוק ובתי הכנסת המיוחדים למקום. ברחוב עין יעקב מצוי בית הספר הראשון לבנות. בשנת 1909 הוקמו על מגרש כי"ח (חברת "כל ישראל חברים") שני בתי ספר, האחד לבנות בתרומתו של יצחק פיינברג, מ"חובבי ציון" והשני - לבנים ע"י כי"ח.
נכנסים בעד הפתח הצר סמוך לרחוב חברת הש"ס ולומדים מעט על החיים במקום. מחלונות בית הספר נשקפים המראות שהביאו להשראה לציוריו של נחום גוטמן שאביו ש. בן ציון היה בין מורי בית הספר.
במעלה רחוב שלוש דמויות מעברה של השכונה. די להביט למעלה כדי לראות את יופייה ואת ייחודה. אסור להחמיץ את לוחות הפסיפס המספרים את סיפורה של השכונה. במתחם סוזן דלל, הוצבו שלושה לוחות פסיפס המספרים את סיפורה של נוה צדק. הלוח הראשון מראה את דמויותיהם של שמעון רוקח, אהרון שלוש וחיים אמזלג, מייסדי השכונה. בחלקו התחתון של הלוח השני נראה בית הספר לבנות ובחזיתו בנות לבושות בתלבושות של תחילת המאה ה- 20. במרכז לוח זה הרכבת העוברת תחת גשר שלוש, שחיבר בין נווה צדק לבין יפו. למעלה מימין – רחוב הרצל וגימנסיה הרצליה. הלוח השלישי מתאר את בית הסופרים (היום מוזיאון גוטמן) ברחוב נווה צדק 39. הוא מנציח את דמויותיהם של הסופרים שהתגוררו בו: דבורה בארון, יוסף חיים ברנר, יוסף אהרונוביץ (עורך עיתון הפועל הצעיר), וכן נראים יושבים הסופר ש"י עגנון ומי שכונה זקן הסופרים – אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר). מימין בתוך מגן דוד מופיעה דמותו של הרב קוק, רבה של השכונה ושל ארץ ישראל. מול אלו הולכים ונעלמים בתי הכנסת ומוסדות החינוך המפוארים. סיירו וטיילו בשכונה לפני שיהיה מאוחר.
ואיך מגיעים?
נוסעים עד לדרומה של תל אביב מאחורי בית התעשיינים, מתחם "שערי תורה" (כיום מגרש חניה) בין הרחובות שמרלינג ואליעזר.