]]נבכי העבר, פיסת היסטוריה, ותחילתו של המאבק על ארץ ישראל שזורים יחדיו בטיול הצפוני לתל חי וסביבותיה.
יום י"א באדר, יום נפילת תל חי, שיחול בחודש הבא, מביא בפנינו הפעם גם פן נוסף. פסל האריה השואג, פסלו של מ. מלניקוב חוגג 70 שנה ליצירתו. חיבור בין השניים , מביא אותנו לטייל השבוע לתל חי ובנותיה.
יום י"א באדר תר"ף היה יום אביבי במיוחד. אחרי כמה ימי גשם רצופים האירה השמש, את חצר המתיישבים בתל חי. הייתה זו ההארה היחידה באותם ימים קשים. המאבק בין הבריטים לצרפתים על השלטון בצפונה של ארץ ישראל, הביא לידי כך שאת אזור אצבע הגליל תפסו הצרפתים.אלו האחרונים לא הצליחו לשים ידם על הכנופיות שסבבו באזור ואיימו על כל מי שבא עימם במגע.כבר בראשית אותו חורף נשדדו בהמות עבודה מכפר גלעדי, ושלושה שבועות אחר כך נורתה אש לעבר תל חי. אחד המתיישבים, שניאור שפושניק נהרג. האסון עורר את יושבי האזור . למקום מגיע כתגבורת קצין לשעבר בצבא הרוסי יוסף טרומפלדור, גיבור מלחמה שאיבד את זרועו השמאלית במלחת רוסיה- יפן.
המצב הלך והתדרדר ובתחילת חודש טבת, שלח טרומפלדור מכתב לועד ההגנה בת"א בו תבע עזרה וסיוע " אין לנו מספיק אנשים מזוינים.. רימוני יד חסרים לגמרי... בעוד שבוע נהיה שרויים ברעב של ממש".
בבוקרו של יום י"א באדר, נשמעו יריות לעבר תל חי. מאות רבות של ערבים הקיפו את המקום מכל עבר. מירי בודד החלו הערבים בקרב יריות של ממש. טרופלדור שחש למקום בעת ששהה קודם לכן בכפר גלעדי נפצע.מאוחר יותר נפטר מפצעיו. עוד 5 לוחמים נפלו בקרב, שאת סיפורו יטיבו לתאר ולספר בחצר תל חי הסמוכה.
8 לוחמים נפלו בקרבות המקום. 6 באותו יום מר ונמהר, עוד שנים בקרבות נוספים. 4 שנים מאחור יותר. לפני 70 שנה הוזמן הפסל אברהם מלניקוב להקים אנדרטת גבורה לזכר הנופלים. הוא זה שעיצב את פסל האריה השואג. פיסול נוסף של האמן נמצא בבית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור בת"א וכן בסימטת פלוני אלמוני בעיר.
הסליק בכפר גלעדי
קיבוץ כפר גלעדי, הוא הקיבוץ היחיד שהקים ארגון השומר. בתוך הקיבוץ הקימה תורה שרייבר (כן, זה השם האמיתי) את סליק ההגנה. בשנת 1936 פקדו על חברי היישובים לבנות מחסנים ולהסתיר את כלי הנשק שלהם. גם הסליק הזה נחפר מתחת לבתי הקיבוץ בלי ידיעת החברים. בשנת 1975 הוחלט להקים מעל הסליק מפעל לייצור מסגרות משקפיים, וחבר הקיבוץ ששמר את סוד מחסן הנשק נאלץ לגלות אותו. אנשי המשטרה שנכנסו למקום גילו כלי נשק מתוחזקים היטב. בשנת 1996 הוחלט בקיבוץ, בסיוע המועצה לשימור אתרים, לפתוח את הסליק לקהל הרחב. במקום גם מוזיאון קטן. ה'סליק' הראשון נחפר בשנת 1922, בקצה המזרחי של הקיבוץ, מתחת לאורוות הסייחים. חמישה מחברי הקיבוץ חפרו אותו במשך שנה תמימה, ובחשאיות כמעט מוחלטת. עומקו חמישה מטרים והוא כלל חדר במידות צנועות (3 מטרים על 3 מטרים). כן נחפר מסדרון מילוט באורך 20 מטר. מעט החברים שידעו על הסוד נצרו אותו עד שנת 1983.לתיאום תורה : 052-2512915.
בכניסה לכפר גלעדי תזכורת מכאיבה לאירוע הקשה, בו נהרגו במטח של קטיושה בודדת, 12 לוחמים מגדוד 9255.
גדעון גלעדי מנהל המחצבה של הקיבוץ ורכז הביטחון, עומד ליד שרידי החלקים המפויחים של המזרנים, חלקי המתכת והפגז, בפתח בית העלמין, ההיסטורי של כפר גלעדי במקום בו טמונים אנשי השומר ותל חי ומקונן "אמרתי לחיילים ששכבו שם ונחו כבר בתשע בבוקר: המקום מסוכן. אני לא יודע מי אמר לכם להיות כאן אבל מסביב למקום בו אתם נמצאים נפלו עשרות טילים. אתם רואים את השדות והעצים השרופים. זה ממטחי קטיושה. מעלינו יושב הכפר עדייסא ותושביו יודעים כל מה שמה שנעשה כאן. אל תשבו בצד הזה. כנסו פנימה לקיבוץ. איש לא האזין לי. כעבור שעתיים עבר במקום גדוד רפואה צהל"י. מפקד הגדוד רס"ן עפר לוסטיג פונה לחיילים: אל תשבו כאן. זה מסוכן. יש התראות. החיילים, כנראה קיבלו הוראות אחרות. אחרי 50 דקות נחת הפגז הקטלני. 10 מהחיילים נהרגו במקום . עוד שניים נפטרו אחר כך בבית החולים. יד הגורל היא שמי שטיפל בפצועים הוא לא אחר מאשר אותו גדוד רפואה בפיקודו של עפר. היה שם רופא לכל פצוע וכך ניצלו חלק מהפצועים ממות ופגיעה קשה עוד יותר. סורו גם לשם.
חצר תל חי מציגה: "נחדש ימינו כקדם"
כמה מאות מטרים משם, עמלים בימים אלו בחצר תל חי, להפוך את הביקור במקום למסע מוחשי ביותר אל החיים באותה תקופה, ובמיוחד לקרב הגורלי בי"א באדר תר"פ. "היום בו נפלו כאן יוסף טרומפלדור וחבריו מציין נקודת מפנה בתולדות הציונות, ומהווה מקור השראה לדורות של מתיישבים ולוחמים מאז ועד היום", אומר אמנון לוין, מנהל האתר. על מנת לאפשר את המשך הפעילות באתר במהלך העבודות, הוכשרו במקום חללי פעילות ותצוגה חדשים, המאפשרים את קליטת רבבות המבקרים הפוקדים את המקום מדי שנה, ונהנים ממגוון פעילויות לכל גיל, תכנית אורקולית וסיורים בשבילים החדשים באזור, דוגמת "שביל הפצועים" שהוכשר על ידי החברה הממשלתית לתיירות, הקושרים את החצר עם רחבת פסל האריה השואג, ועם אתרי קיבוץ כפר גלעדי. 04-6951333
קבלת פנים לצפרים באגמון החולה
מכאן נעשה דרכינו מעט דרומה לאגמון החולה. אחד השירים היותר מושרים בפי כל, בארץ ובעולם, היה ונשאר שיר "העגורים" אלו שעליהן כתב דן אלמגור " העגורים, חולפים מעל הכפר, עפים אל הנהר, יוצאים את הדרום החם…"
אותם בעלי כנף המגיעים אלינו עם בוא הסתיו היישר ממרחבי אירופה ההולכת ומתקררת, מעבירים את חודש הסתיו הארץ ישראלי בעמקי הצפון וממריאים שוב דרומה עד בוא האביב.
עוד לפני אלפי שנים הכירו הנביאים בתופעה הכה יפה של נדידת הצפרים מעל שמי ארץ ישראל. בספר ירמיהו פרק ח' אנו קוראים: גם חסידה בשמים ידעה מועדיה, תור וסיס ועגור שמרו את עת בואנה…".
קק"ל יצרה כאן אגם מחודש ועמק החולה הפך גן עדן לצפרים. המראה שנפרש לעיני הבאים בשעות אחר הצהרים( בעונת הנדידה כמובן) ממש לפני השקיעה הוא מראה הלקוח מסרטים. כ-15 דקות לפני השקיעה, מתחיל גל אדיר של אלפי צפרים היורדות לכיוון האגם לאחר שבמשך היום הן נהנו משפע אוכל המצוי בשדות. בעבר רטנו החקלאים על הנזקים שלהקות העגורים גרמו לגידולי החורף והאביב שכן עם המעבר לגידולים דוגמת תירס ובוטנים הפך העמק לאתר מרכזי לחנייה ו"תידלוק" העגורים ואולם כעת שונה המצב. בעזרת אנשי השטח של הקק"ל , יחד עם אלי גלילי מקיבוץ איילת השחר "שומר העגורים" הקצו החקלאים שדה בן 700 דונם בו הם מפזרים בחורף כשני טונות גרעיני תירס מידי יום. בעונת הנדידה, עם עלות השחר ובמשך כל שעות היום פושטים העגורים על שדות התירס ממלאים כרסם ותאבונם ואז מגיע המחזה המרהיב. בערך בשעה רבע לחמש מתחילים הצפרים לשוב למנוחת הליל. ולא רק הצפרים מגיעות למקום. מאות אנשים עולים למצפור שהקימו כאן אנשי הקק"ל. זאב קדם, יודע לספר כי בחורף האחרון ביקרו כאן כחמישים אלף איש. עכשיו רק נותר לעמוד ולצפות בטבע בהיווצרו. מכל עבר הן מגיעות, יוצרות המולה אדירה והכול עד החושך. אז נשמר השקט, הצפרים נחות על המים עד לזמן הנץ, אז הן מתרוממות שוב ליום חדש עד לסוף החודש בו רובן יפרסו כנפיים וינדדו עד לאפריקה החמה. עד השנה הבאה. אבל, סיפורו של המקום הוא לא רק סיפור הציפורים.
סיפורו של עמק החולה המתחדש הוא סיפור בין 68 שנים, עת רכש יהושע חנקין "גואל האדמות" את הזיכיון לייבוש עמק החולה.
השנים חלפו. למדינה שבדרך לא היו הן הזמן והן האמצעים כדי לפתח את המפעל הזה. כמה שנים לאחר קום המדינה הוחלט על מבצע הייבוש. המשימה הוטלה על הקק"ל. היה זה בשעתו גדול המבצעים ההנדסיים של המדינה. מאות מאנשי הסביבה הועסקו בפרויקט. תוכנית הייבוש המקורית תוכננה כך שאפיק הירדן יפוצל לשני אפיקים נפרדים, תעלה מזרחית ותעלה מערבית אשר יפגשו בנקודה הנמוכה ביותר של האגם.
4 שנים לקחו העבודות ובטקס רב רושם ו…מים הושלמה המשימה. לאזור החולה נוספו עוד 60,000 דונם קרקע חקלאית אשר אמורה הייתה לפתור את מצוקת הקרקע בשטחים חקלאיים של מושבי וקיבוצי גב ההר. החקלאים מיהרו לעוט על המקום. שדות תירס בוטנים ואספסת נשתלו לרוב ודומה היה שחזונו של חנקין קורם עור וגידים. אולם אז החלו ה"צרות". איכות המים שזרמה לכינרת הייתה נמוכה. תרכובות חנקניות וזרחניות שבהם דישנו את השדות וחומרים שנמצאו באדמה. לפני 14 שנים, בשנת 1994 החליטו בקק"ל, לשקם את המקום. במרכז מפעל השיקום רחב הממדים עמד רעיון ההצפה המחודשת של האגם, באותם אזורים בהם שקע הכבול (האדמה שעליה הייתה הביצה המקורית).
טיול באזור האגמון מחודש (הקרוי על שם הצמח הצומח כאן) הוא חוויה מרתקת. כבר בכניסה לפארק החדש מבחינים בתופעת טבע. גז טבעי המופק מן הטבע. מצטיידים בגפרור, מדליקים את צינור הבעירה והגז האצור בבטן האדמה פורץ החוצה. מניסיון שחוויתי זוהי חוויה למבוגרים ולצעירים. את המשך הדרך כדאי מאוד לעשות ברגל.
חוצים בגשר את התעלה המערבית, פונים דרומה והולכים לאורך התעלה, עד אשר מגיעים לאפיקו המשוחזר של הירדן. משם נמשיך עד לתעלה המזרחית ומיד מגיעים לגשר מרשים וגדול מימדים המיועד להולכי רגל החוצה את התעלה. משני צידי הגשר נוכל לראות את המטעים שניטעו כאן באחרונה על ידי מנהל האגמון. בקרוב הוא מבטיח גם יוכל כל מבקר לאכול כאוות נפשו. מנגד לנו הרי הגולן והקיבוצים נאות מרדכי ושמיר ומעבר לרכס האחר הרי נפתלי. שלווה של ממש בין נחלות גד, ראובן וחצי המנשה לשבט נפתלי בעמק החולה, עמק שהפך לחלום של כל חקלאי ומטייל ואם הכול יסתדר כמתוכנן, בעתיד הלא רחוק לצידם של העגורים ישייטו בשטח הזה סירות. נוף ונופש ישלטו כאן בהרמוניה.
קובי סמרנו מנהל התיירות של אגמון החולה מספר על מגוון של אירועים. אחד מהם הוא, רכבת הציפורים באגמון החולה. זהו סיור מרתק ברכבת בין אלפי ציפורים באגמון החולה. הרכבת יוצאת בכל 40 דקות ממרכז המבקרים ועוצרת בין התחנות השונות ברחבי האגמון, כשבכל תחנה ניתן לרדת וליהנות מסיור מודרך ע"י מדריכים של האתר. בנקודות התצפית ניתן לצפות באלפי ציפורים ועופות אחרים, וליהנות ממראה עוצר נשימה של להקות הציפורים בעת חנייתן או מעופן.. הרכבת עוברת בין חורשות ובוסתנים לאורך שפת האגם ונוף עמק החולה המלבב נפרש לעיני הנוסעים. טל. לבירורים : 046959054
צוק מנרה ממעוף הציפור
ובין מורשת למעוף הציפור, משהו שגם האדם יכול לראות מעוף הציפור. בצוק מנרה. פארק התיירות הזה,משיק את חבילת חורף חם – בילוי משולב בפעילות,טבע ונוף בגליל ובאגמון החולה.
במהלך החורף הקרוב, מציע אתר צוק מנרה חבילת אטרקציות חורף ייחודית. בחבילת חורף חם ייהנו המבקרים משלל חוויות מסעירות לכל גיל, שבמרכזן עלייה וירידה ברכבל הארוך בישראל, גלישה ברכבת הרים ,סיור מודרך בחורש הטבעי ונסיעה חווייתית מרתקת ברכבת הציפורים הססגונית בין אלפי ציפורים באגמון החולה,( זו שעליה סיפרנו קודם) וכל זה בכרטיס משולב במחיר מיוחד.
מחיר כניסה לאתר כולל: עלייה וירידה ברכבל הארוך ביותר בישראל. הרכבל, שאורכו 1,940 מטר, מטפס ממבואותיה הדרומיים של קריית שמונה ועד לקיבוץ מנרה הנמצא במרומי רכס נפתלי.
סיור מודרך בחורש הטבעי המסתיים בתצפית נוף אל הגליל ועמק החולה, מגלשות הרים המהירות בארץ, גלישה במורדות הצוק במסלול שאורכו כ- 1,200 מטר, במהירות שיכולה להגיע עד 40 קמ"ש
בימי שישי, הכרטיס כולל גם שפע פעילויות בבית הילד - מתחם ג'מבורי מקורה לקטנטנים, הפעלות לילדים ומתקנים מתנפחים.
ובלי אוכל אי אפשר. אז לידיעת המבקרים.מסעדת "מקום בצוק" הנמצאת בתחנת הרכבל העליונה צופה על נוף עמק החולה הגליל והגולן. המסעדה כשרה ומציעה אוכל ביתי. כמו כן מצויים באתר מזנונים למזון מהיר. כרטיס הכניסה במחיר 95 ₪ ,הינו כרטיס יומי וכולל: רכבל, מגלשת הרים, סיור מודרך בחורש וסיור ברכבת באגמון החולה, בשישי תוספת הפעלות לילדים. לפרטים נוספים: טל-04-6905830
איך מגיעים?
לכפר גלעדי ותל חי נוסעים בכביש 90, חוצים את קריית שמונה , כעבור 2 ק"מ נכנסים שמאלה לכביש 9977 לעבר כפר גלעדי. מימין חצר תל חי. ממול הכביש מצבת " האריה השואג".
לצוק מנרה. בכניסה הדרומית של קריית שמונה נכנסים שמאלה לפי השילוט. לאגמון החולה. בכביש 90 בדרך לקריית שמונה נכנסים ימינה( מזרחה) לפי השילוט. בכניסה לקריית שמונה מוקמת מנהלת התיירות.
יום י"א באדר, יום נפילת תל חי, שיחול בחודש הבא, מביא בפנינו הפעם גם פן נוסף. פסל האריה השואג, פסלו של מ. מלניקוב חוגג 70 שנה ליצירתו. חיבור בין השניים , מביא אותנו לטייל השבוע לתל חי ובנותיה.
יום י"א באדר תר"ף היה יום אביבי במיוחד. אחרי כמה ימי גשם רצופים האירה השמש, את חצר המתיישבים בתל חי. הייתה זו ההארה היחידה באותם ימים קשים. המאבק בין הבריטים לצרפתים על השלטון בצפונה של ארץ ישראל, הביא לידי כך שאת אזור אצבע הגליל תפסו הצרפתים.אלו האחרונים לא הצליחו לשים ידם על הכנופיות שסבבו באזור ואיימו על כל מי שבא עימם במגע.כבר בראשית אותו חורף נשדדו בהמות עבודה מכפר גלעדי, ושלושה שבועות אחר כך נורתה אש לעבר תל חי. אחד המתיישבים, שניאור שפושניק נהרג. האסון עורר את יושבי האזור . למקום מגיע כתגבורת קצין לשעבר בצבא הרוסי יוסף טרומפלדור, גיבור מלחמה שאיבד את זרועו השמאלית במלחת רוסיה- יפן.
המצב הלך והתדרדר ובתחילת חודש טבת, שלח טרומפלדור מכתב לועד ההגנה בת"א בו תבע עזרה וסיוע " אין לנו מספיק אנשים מזוינים.. רימוני יד חסרים לגמרי... בעוד שבוע נהיה שרויים ברעב של ממש".
בבוקרו של יום י"א באדר, נשמעו יריות לעבר תל חי. מאות רבות של ערבים הקיפו את המקום מכל עבר. מירי בודד החלו הערבים בקרב יריות של ממש. טרופלדור שחש למקום בעת ששהה קודם לכן בכפר גלעדי נפצע.מאוחר יותר נפטר מפצעיו. עוד 5 לוחמים נפלו בקרב, שאת סיפורו יטיבו לתאר ולספר בחצר תל חי הסמוכה.
8 לוחמים נפלו בקרבות המקום. 6 באותו יום מר ונמהר, עוד שנים בקרבות נוספים. 4 שנים מאחור יותר. לפני 70 שנה הוזמן הפסל אברהם מלניקוב להקים אנדרטת גבורה לזכר הנופלים. הוא זה שעיצב את פסל האריה השואג. פיסול נוסף של האמן נמצא בבית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור בת"א וכן בסימטת פלוני אלמוני בעיר.
הסליק בכפר גלעדי
קיבוץ כפר גלעדי, הוא הקיבוץ היחיד שהקים ארגון השומר. בתוך הקיבוץ הקימה תורה שרייבר (כן, זה השם האמיתי) את סליק ההגנה. בשנת 1936 פקדו על חברי היישובים לבנות מחסנים ולהסתיר את כלי הנשק שלהם. גם הסליק הזה נחפר מתחת לבתי הקיבוץ בלי ידיעת החברים. בשנת 1975 הוחלט להקים מעל הסליק מפעל לייצור מסגרות משקפיים, וחבר הקיבוץ ששמר את סוד מחסן הנשק נאלץ לגלות אותו. אנשי המשטרה שנכנסו למקום גילו כלי נשק מתוחזקים היטב. בשנת 1996 הוחלט בקיבוץ, בסיוע המועצה לשימור אתרים, לפתוח את הסליק לקהל הרחב. במקום גם מוזיאון קטן. ה'סליק' הראשון נחפר בשנת 1922, בקצה המזרחי של הקיבוץ, מתחת לאורוות הסייחים. חמישה מחברי הקיבוץ חפרו אותו במשך שנה תמימה, ובחשאיות כמעט מוחלטת. עומקו חמישה מטרים והוא כלל חדר במידות צנועות (3 מטרים על 3 מטרים). כן נחפר מסדרון מילוט באורך 20 מטר. מעט החברים שידעו על הסוד נצרו אותו עד שנת 1983.לתיאום תורה : 052-2512915.
בכניסה לכפר גלעדי תזכורת מכאיבה לאירוע הקשה, בו נהרגו במטח של קטיושה בודדת, 12 לוחמים מגדוד 9255.
גדעון גלעדי מנהל המחצבה של הקיבוץ ורכז הביטחון, עומד ליד שרידי החלקים המפויחים של המזרנים, חלקי המתכת והפגז, בפתח בית העלמין, ההיסטורי של כפר גלעדי במקום בו טמונים אנשי השומר ותל חי ומקונן "אמרתי לחיילים ששכבו שם ונחו כבר בתשע בבוקר: המקום מסוכן. אני לא יודע מי אמר לכם להיות כאן אבל מסביב למקום בו אתם נמצאים נפלו עשרות טילים. אתם רואים את השדות והעצים השרופים. זה ממטחי קטיושה. מעלינו יושב הכפר עדייסא ותושביו יודעים כל מה שמה שנעשה כאן. אל תשבו בצד הזה. כנסו פנימה לקיבוץ. איש לא האזין לי. כעבור שעתיים עבר במקום גדוד רפואה צהל"י. מפקד הגדוד רס"ן עפר לוסטיג פונה לחיילים: אל תשבו כאן. זה מסוכן. יש התראות. החיילים, כנראה קיבלו הוראות אחרות. אחרי 50 דקות נחת הפגז הקטלני. 10 מהחיילים נהרגו במקום . עוד שניים נפטרו אחר כך בבית החולים. יד הגורל היא שמי שטיפל בפצועים הוא לא אחר מאשר אותו גדוד רפואה בפיקודו של עפר. היה שם רופא לכל פצוע וכך ניצלו חלק מהפצועים ממות ופגיעה קשה עוד יותר. סורו גם לשם.
חצר תל חי מציגה: "נחדש ימינו כקדם"
כמה מאות מטרים משם, עמלים בימים אלו בחצר תל חי, להפוך את הביקור במקום למסע מוחשי ביותר אל החיים באותה תקופה, ובמיוחד לקרב הגורלי בי"א באדר תר"פ. "היום בו נפלו כאן יוסף טרומפלדור וחבריו מציין נקודת מפנה בתולדות הציונות, ומהווה מקור השראה לדורות של מתיישבים ולוחמים מאז ועד היום", אומר אמנון לוין, מנהל האתר. על מנת לאפשר את המשך הפעילות באתר במהלך העבודות, הוכשרו במקום חללי פעילות ותצוגה חדשים, המאפשרים את קליטת רבבות המבקרים הפוקדים את המקום מדי שנה, ונהנים ממגוון פעילויות לכל גיל, תכנית אורקולית וסיורים בשבילים החדשים באזור, דוגמת "שביל הפצועים" שהוכשר על ידי החברה הממשלתית לתיירות, הקושרים את החצר עם רחבת פסל האריה השואג, ועם אתרי קיבוץ כפר גלעדי. 04-6951333
קבלת פנים לצפרים באגמון החולה
מכאן נעשה דרכינו מעט דרומה לאגמון החולה. אחד השירים היותר מושרים בפי כל, בארץ ובעולם, היה ונשאר שיר "העגורים" אלו שעליהן כתב דן אלמגור " העגורים, חולפים מעל הכפר, עפים אל הנהר, יוצאים את הדרום החם…"
אותם בעלי כנף המגיעים אלינו עם בוא הסתיו היישר ממרחבי אירופה ההולכת ומתקררת, מעבירים את חודש הסתיו הארץ ישראלי בעמקי הצפון וממריאים שוב דרומה עד בוא האביב.
עוד לפני אלפי שנים הכירו הנביאים בתופעה הכה יפה של נדידת הצפרים מעל שמי ארץ ישראל. בספר ירמיהו פרק ח' אנו קוראים: גם חסידה בשמים ידעה מועדיה, תור וסיס ועגור שמרו את עת בואנה…".
קק"ל יצרה כאן אגם מחודש ועמק החולה הפך גן עדן לצפרים. המראה שנפרש לעיני הבאים בשעות אחר הצהרים( בעונת הנדידה כמובן) ממש לפני השקיעה הוא מראה הלקוח מסרטים. כ-15 דקות לפני השקיעה, מתחיל גל אדיר של אלפי צפרים היורדות לכיוון האגם לאחר שבמשך היום הן נהנו משפע אוכל המצוי בשדות. בעבר רטנו החקלאים על הנזקים שלהקות העגורים גרמו לגידולי החורף והאביב שכן עם המעבר לגידולים דוגמת תירס ובוטנים הפך העמק לאתר מרכזי לחנייה ו"תידלוק" העגורים ואולם כעת שונה המצב. בעזרת אנשי השטח של הקק"ל , יחד עם אלי גלילי מקיבוץ איילת השחר "שומר העגורים" הקצו החקלאים שדה בן 700 דונם בו הם מפזרים בחורף כשני טונות גרעיני תירס מידי יום. בעונת הנדידה, עם עלות השחר ובמשך כל שעות היום פושטים העגורים על שדות התירס ממלאים כרסם ותאבונם ואז מגיע המחזה המרהיב. בערך בשעה רבע לחמש מתחילים הצפרים לשוב למנוחת הליל. ולא רק הצפרים מגיעות למקום. מאות אנשים עולים למצפור שהקימו כאן אנשי הקק"ל. זאב קדם, יודע לספר כי בחורף האחרון ביקרו כאן כחמישים אלף איש. עכשיו רק נותר לעמוד ולצפות בטבע בהיווצרו. מכל עבר הן מגיעות, יוצרות המולה אדירה והכול עד החושך. אז נשמר השקט, הצפרים נחות על המים עד לזמן הנץ, אז הן מתרוממות שוב ליום חדש עד לסוף החודש בו רובן יפרסו כנפיים וינדדו עד לאפריקה החמה. עד השנה הבאה. אבל, סיפורו של המקום הוא לא רק סיפור הציפורים.
סיפורו של עמק החולה המתחדש הוא סיפור בין 68 שנים, עת רכש יהושע חנקין "גואל האדמות" את הזיכיון לייבוש עמק החולה.
השנים חלפו. למדינה שבדרך לא היו הן הזמן והן האמצעים כדי לפתח את המפעל הזה. כמה שנים לאחר קום המדינה הוחלט על מבצע הייבוש. המשימה הוטלה על הקק"ל. היה זה בשעתו גדול המבצעים ההנדסיים של המדינה. מאות מאנשי הסביבה הועסקו בפרויקט. תוכנית הייבוש המקורית תוכננה כך שאפיק הירדן יפוצל לשני אפיקים נפרדים, תעלה מזרחית ותעלה מערבית אשר יפגשו בנקודה הנמוכה ביותר של האגם.
4 שנים לקחו העבודות ובטקס רב רושם ו…מים הושלמה המשימה. לאזור החולה נוספו עוד 60,000 דונם קרקע חקלאית אשר אמורה הייתה לפתור את מצוקת הקרקע בשטחים חקלאיים של מושבי וקיבוצי גב ההר. החקלאים מיהרו לעוט על המקום. שדות תירס בוטנים ואספסת נשתלו לרוב ודומה היה שחזונו של חנקין קורם עור וגידים. אולם אז החלו ה"צרות". איכות המים שזרמה לכינרת הייתה נמוכה. תרכובות חנקניות וזרחניות שבהם דישנו את השדות וחומרים שנמצאו באדמה. לפני 14 שנים, בשנת 1994 החליטו בקק"ל, לשקם את המקום. במרכז מפעל השיקום רחב הממדים עמד רעיון ההצפה המחודשת של האגם, באותם אזורים בהם שקע הכבול (האדמה שעליה הייתה הביצה המקורית).
טיול באזור האגמון מחודש (הקרוי על שם הצמח הצומח כאן) הוא חוויה מרתקת. כבר בכניסה לפארק החדש מבחינים בתופעת טבע. גז טבעי המופק מן הטבע. מצטיידים בגפרור, מדליקים את צינור הבעירה והגז האצור בבטן האדמה פורץ החוצה. מניסיון שחוויתי זוהי חוויה למבוגרים ולצעירים. את המשך הדרך כדאי מאוד לעשות ברגל.
חוצים בגשר את התעלה המערבית, פונים דרומה והולכים לאורך התעלה, עד אשר מגיעים לאפיקו המשוחזר של הירדן. משם נמשיך עד לתעלה המזרחית ומיד מגיעים לגשר מרשים וגדול מימדים המיועד להולכי רגל החוצה את התעלה. משני צידי הגשר נוכל לראות את המטעים שניטעו כאן באחרונה על ידי מנהל האגמון. בקרוב הוא מבטיח גם יוכל כל מבקר לאכול כאוות נפשו. מנגד לנו הרי הגולן והקיבוצים נאות מרדכי ושמיר ומעבר לרכס האחר הרי נפתלי. שלווה של ממש בין נחלות גד, ראובן וחצי המנשה לשבט נפתלי בעמק החולה, עמק שהפך לחלום של כל חקלאי ומטייל ואם הכול יסתדר כמתוכנן, בעתיד הלא רחוק לצידם של העגורים ישייטו בשטח הזה סירות. נוף ונופש ישלטו כאן בהרמוניה.
קובי סמרנו מנהל התיירות של אגמון החולה מספר על מגוון של אירועים. אחד מהם הוא, רכבת הציפורים באגמון החולה. זהו סיור מרתק ברכבת בין אלפי ציפורים באגמון החולה. הרכבת יוצאת בכל 40 דקות ממרכז המבקרים ועוצרת בין התחנות השונות ברחבי האגמון, כשבכל תחנה ניתן לרדת וליהנות מסיור מודרך ע"י מדריכים של האתר. בנקודות התצפית ניתן לצפות באלפי ציפורים ועופות אחרים, וליהנות ממראה עוצר נשימה של להקות הציפורים בעת חנייתן או מעופן.. הרכבת עוברת בין חורשות ובוסתנים לאורך שפת האגם ונוף עמק החולה המלבב נפרש לעיני הנוסעים. טל. לבירורים : 046959054
צוק מנרה ממעוף הציפור
ובין מורשת למעוף הציפור, משהו שגם האדם יכול לראות מעוף הציפור. בצוק מנרה. פארק התיירות הזה,משיק את חבילת חורף חם – בילוי משולב בפעילות,טבע ונוף בגליל ובאגמון החולה.
במהלך החורף הקרוב, מציע אתר צוק מנרה חבילת אטרקציות חורף ייחודית. בחבילת חורף חם ייהנו המבקרים משלל חוויות מסעירות לכל גיל, שבמרכזן עלייה וירידה ברכבל הארוך בישראל, גלישה ברכבת הרים ,סיור מודרך בחורש הטבעי ונסיעה חווייתית מרתקת ברכבת הציפורים הססגונית בין אלפי ציפורים באגמון החולה,( זו שעליה סיפרנו קודם) וכל זה בכרטיס משולב במחיר מיוחד.
מחיר כניסה לאתר כולל: עלייה וירידה ברכבל הארוך ביותר בישראל. הרכבל, שאורכו 1,940 מטר, מטפס ממבואותיה הדרומיים של קריית שמונה ועד לקיבוץ מנרה הנמצא במרומי רכס נפתלי.
סיור מודרך בחורש הטבעי המסתיים בתצפית נוף אל הגליל ועמק החולה, מגלשות הרים המהירות בארץ, גלישה במורדות הצוק במסלול שאורכו כ- 1,200 מטר, במהירות שיכולה להגיע עד 40 קמ"ש
בימי שישי, הכרטיס כולל גם שפע פעילויות בבית הילד - מתחם ג'מבורי מקורה לקטנטנים, הפעלות לילדים ומתקנים מתנפחים.
ובלי אוכל אי אפשר. אז לידיעת המבקרים.מסעדת "מקום בצוק" הנמצאת בתחנת הרכבל העליונה צופה על נוף עמק החולה הגליל והגולן. המסעדה כשרה ומציעה אוכל ביתי. כמו כן מצויים באתר מזנונים למזון מהיר. כרטיס הכניסה במחיר 95 ₪ ,הינו כרטיס יומי וכולל: רכבל, מגלשת הרים, סיור מודרך בחורש וסיור ברכבת באגמון החולה, בשישי תוספת הפעלות לילדים. לפרטים נוספים: טל-04-6905830
איך מגיעים?
לכפר גלעדי ותל חי נוסעים בכביש 90, חוצים את קריית שמונה , כעבור 2 ק"מ נכנסים שמאלה לכביש 9977 לעבר כפר גלעדי. מימין חצר תל חי. ממול הכביש מצבת " האריה השואג".
לצוק מנרה. בכניסה הדרומית של קריית שמונה נכנסים שמאלה לפי השילוט. לאגמון החולה. בכביש 90 בדרך לקריית שמונה נכנסים ימינה( מזרחה) לפי השילוט. בכניסה לקריית שמונה מוקמת מנהלת התיירות.