ימים ספורים לפני שתחל אצלנו עונת הפריחה המדהימה, זו כמעט סופה של עונת נדידת הצפרים.נושאים עיניים לשמים בימים אלו של סתיו, וחוזים באחד מפלאי הבריאה המתחוללים מידי שנה בשמי ארצנו. מאות אלפי צפרים נודדות מקינן וחולפות בדרכן מעל שטחה של ישראל. חלקן נותר כאן חודש ויותר ועליהן אנו מפנים מבט. כבר בדברי הנביאים מוצאים אזכור של תופעה זו כדברי הנביא ירמיהו ''גם חסידה בשמים ידעה מועדיה ותור וסוס ועגור ידעו עת בואנה'' (ירמיהו ח' ז') ובספר איוב אנו מוצאים אזכור של עוף ממשפחת הדורסים: ''המבינתך יאבר - נץ יפרוש כנפיו לתימן'' (איוב ל''ט כ''ו).



במרכז הארץ, בברכות הדגים של קיבוץ מעין צבי מתחוללת התופעה בהיקפים מדהימים.כל אחת מברכות הדגים מלאה בלהקות של צפרים מסוגים שונים.בינות לצמחי המים ניתן להבחין בסיקסקים, באנפות אפורות ובלהקות של שקנאים האורבות לדגים . "שקנאי ממוצע" מספר עפר שנער מנהל פארק הדיג במעין צבי "אוכל ק"ג וחצי דגים ביום וברכות הדגים באזור ממלאות את צרכיו בצורה יעילה".



סיור בינות לברכות הוא סיור סתווי קסום. קריר בחוץ, השמש מלטפת ורק קולות הצפרים נשמעות מכל עבר.המסלול כולו חופשי . מגיעים עד לפארק הדיג ( שאחר כך נכנס אליו) מחנים את הרכב ומתחילים ללכת לכיוון חוף הים. שבילים מסודרים ונוחים מובילים אותנו לברכות . מכל עבר, בשמים או על הארץ פוגשים בבעלי הכנף. באחת הברכות מבחינים בכפנים. צורת פניהם של הכפנים בצורת כף ומכאן שמם.



מתברר שגם צפרי שיר קטנות, שמשקל גופן 20 - 10 גרם בלבד, נודדות במקרים רבים לטווחים עצומים. לדוגמא: העלווית הצפונית שאורך גופה כ- 12 ס''מ, ומשקלה כ- 10 גר' בלבד, מקננת בחלקים הצפוניים של סקנדינביה ורוסיה, משם היא נודדת דרום-מזרחה לאזורי החריפה שלה בדרום - מזרח אסיה העלוויות הצפוניות עוברות במקרים מסוימים מרחק המגיע עד לכ 12500 ק''מ בכל כוון!.



''האלופה'' בנדידה לטווחים ארוכים בין העופות זו שחפית הקוטב, שחפית זו שהיא עוף-ים מזונה בעיקר מדגיגים, דוגרת בחוג הארקטי, וחורפת בדרום הכדור הדרומי - כולל החוג האנטרקטי. השחפיות נודדות, ככל הנראה, מאתרי הקנון לאתרי החריפה לאורך חופי יבשות - כלומר לא בקו ישר והן עוברות בממוצע כ 20000 ק''מ לכל כוון, ובמהלך כל השנה עוברות מרחק של כ 40000 ק''מ – מרחק השווה להקפה מלאה של כדור הארץ לאורך קו המשווה.



ואחרי כל הצפרים, לפארק הדיג הנפלא במעין צבי. חוזרים לכלי הרכב, נכנסים לפארק רוכשים חכה ( בהשאלה) , מצטיידים במזון והרבה סבלנות ועל רקע שפך נחל דליה, מתחילים לדוג. כל עונה מתאימה, תמיד פתוח וזמין ומי שמחפש מנוח ומרגוע אחרי שבוע מתיש של עבודה זה בהחלט מקום מתאים. אם הצלחתם לדוג, משלמים עבור הסחורה ויש לכם גם דגים לשבת. פשוט כיף. ואיך מסיירים לבד? פשוט. שוכרים אופניים לשעה או שעתיים( 40 ₪), מקבלים מעפר מפה ומתחילים לדווש. עוד מספר ימים יפרחו כאן הצבעונים והכל יפרח בשלל צבעים ו.. צבעונים.



כשהכחול פוגש בירוק ובעופות המים



על שתי גבעות כורכר הצופות אל אחד מקטעי החוף היפים בישראל מתחילים לפרוח בתקופה זו ולתקופה קצרה, אלפי צבעונים. המחזה מדהים. פריחה אדומה משובצת בירוק כהה משווה לגבעות מראה שממנו אי אפשר להתעלם. שתי הגבעות שזורות בתוך שמורת הבונים הכוללת קטע חוף באורך 4.5 ק"מ מהיפים שבחופי הים התיכון. בתחומי השמורה המשתרעת מתל דור בדרום ועד מושב הבונים בצפון מצוי החוף המפורץ ביותר בארץ. חוף זה עוצב על ידי הרוחות וגלי הים שהכו במשך שנים רבות על גבעות הכורכר שלאורכו. נמצאות כאן טבלאות גידוד מפותחות, מפרצונים חוליים, כפים, שוניות ומערות חוף מדהימות ביופיין . לאורך קו המגע בין כחול המים לרצועת החוף הירוקה מצויה צמחיה עמידה לרסס מי הים ולרוחות החזקות. הסחלב הפרפרני פורח בסגול בגבעות הפריחה בחורף, ואפילו אירוס הצהרון הפוקח עליו רק בשעת צהרים (ומכאן שמו) מוצא לו בשמורה כר נפלא לגידול.



צבעוני ההרים הינו צמח רב שנתי בעל בצל גדול הטמון עמוק באדמה . מתוכו עולה גבעול תפרחת ובראשו פרח יחיד וגדול. העטיף, בדרך כלל דמוי פעמון או כד שאינו פתוח לרווחה כמו הכלנית או הנורית. 6 עלי הכותרת לצבעוני וצבעם אדום עז. בבסיס עלי הכותרת כתם שחור המכוון את החרק אל מרכז הפרח.



שבילי ההליכה בתוך השמורה מאפשרים טיול לכל המשפחה. מרחבת החניה יוצא שביל המסומן בירוק אל גבעות הפריחה. בדרך נתקל במספר פרחי חורף, מרבץ של רקפות אחרונות , נוריות וכלניות, דמומיות וסחלבים.פרחי הסביון הצהובים מתחילים לצוץ מעל כל סלע . בסוף המסלול הירוק רואים את החבלול המסמן את שטח שמורת צבעוני ההרים. הולכים לאורכו. לפתע נגלה לעיננו חוף הים המפורץ ובתוכו ספינה שקועה. זו ספינת מלט ששקעה כאן לפני כמה מאות שנים כשעל תורנה המזדקר המים תופסים להם שלוה כמה קורמורנים. מכאן נחזור בשביל האדום. משמאלנו מחצבת הכורכר הקדומה. שילוב של חול ים ורסס המלח יצרו סלע נוח לכרייה ולבנייה.מצידה השני של המחצבה מערה צרה. כנסו פנימה והתבוננו לתוך מעמקי הים. מי שברשותו כלי צלילה יגלה עולם נפלא של בעלי חיים ימיים,שפמנונים ותמנונים ואפילו דולפינים פוקדים את רצועת החוף.



נעלה חזרה לשביל ונלך לאורך המסלול האדום עד למערה הכחולה. זו מערה שנוצרה במשך שנים על ידי מי הים בתהליך כרסום, המסה והתמוטטות. מקור שמה הוא בגוונים הכחולים הנראים בה. גלי הים החדירו לתוך המערה גם הפתעות . אמנם השד מאגדות "אלף לילה ולילה" לא נמצא עדיין אך בקבוקים מסוריה, לבנון ואפילו שואב אבק שלם נשטף לחוף המפורץ.



מכאן נחזור עד לרחבת החניה ונכנס למרכז הסובב הימי. בתוך המבנה שלדי דולפינים , ואפילו אחת מעצמות הלוויתן הגדול . בחול המועד פסח מתקיימת במקום תערוכת פיסול וציור דולפינים.מי שרוצה לחזות בצבעונים שימהר. בעוד שבועיים הם כבר לא יפרחו.



אהבה לטבע –נחל תנינים המשוקם



שמורת נחל תנינים שנפתחה לאחרונה למבקרים, משלבת טבע והיסטוריה. בשמורה זורם נחל התנינים, הקרוי כך על שם התנינים שחיו במימי ביצות כבארה עד ראשית המאה העשרים (לא לדאוג - כיום כבר לא נשאר מהם זכר).



נחל תנינים הוא היחיד מבין נחלי מישור החוף שלא זוהם במימי ביוב, ונשאר נקי עד היום .ניקיון מימיו מאפשר קיומם של חיים עשירים ,הכוללים ציפורי מים, דגים וצבים.



בשמורה ניתן להבחין בשרידיו של סכר שנבנה בסוף התקופה הרומית ותחילת התקופה הביזנטית. הסכר יצר במקום אגם גדול (ביצת כבארה), ממנו הוזרמו מים לקיסריה באמצעות אמת המים הנמוכה. האגם אפשר הפעלה של מספר טחנות קמח במקום, ששרידיהן נחשפו בחפירות האחרונות.מפעל המים הגדול במקום נתגלה במקרה, לאחר שהאזור הוצף בעקבות גשמים רבים שירדו באזור. בזמן העבודות לשיקום הנחל נתגלה סכר ענק שהיה מכוסה בסחף. חפירות נוספות גילו את מימדיו של המפעל העצום שהיה במקום. ניתן לסייר באזור הסכר ומתקני המים בלבד, סיור האורך כשעה וחצי, או להמשיך במסלול הליכה של כשלושה ק"מ לאורך גדת נחל תנינים, עד לשפך הנחל לים . בפרטים ומידע בטלפון 3639* .





מי קדם



מעיינות רבים יש בארץ ישראל, חלקם נובעים כל השנה , חלקם כבר ידעו ימים טובים יותר, חלקם שימשו בעבר כמקור מים משמעותי לתושבי הסביבה בה נבע המעין וחלקם עדין בבחינת הנעלם. אל מעיינות שופעים ששימשו כמקור מים בתקופת הבית השני, בתקופת מלכות הורדוס הולכים אנו.כל הנראה והנגלה לעיננו בעצם ימינו אלו, הוא רק חלק קטן ממערכת אדירה שפעלה בימי הבית השני.



לאורך 280 מטרים מתוך 6 ק"מ שוחזרה לאחרונה נקבה שהובילה מים מאזור אלונה ( סמוך לגבעת עדה) ועד לקסריה.



הנקבה הינה חלק ממפעל מים קדום שפעל באיזור בתקופה הרומית- ביזנטית על מנת לספק מים לשתייה ולחקלאות לעיר שהלכה אז והתפתחה - קיסריה. מפעל המים המשתרע על פני 23 ק"מ כלל בתוכו רשת תעלות, מנהרות, צינורות חרס, אמות ונקבות. המפעל האדיר הזה הוא הזדמנות נדירה להצצה לתחומי הארכיאולוגיה: גרם מדרגות היורד אל קרקעית הנקבה יוליך אותנו 2000 שנה אחורנית. בצידי הנקבה עדיין אפשר לראות את סימני החציבה בסלע ואת המקום שיועד לתאורת נרות. המים זורמים מתחת לרגליים בשיפוע מתון, לפעמים הם מגיעים עד קו הברך או גבוה ממנו, ומדי כמה עשרות מטרים נפתח כלפי מעלה פיר ששימש לעבודות ניקוי ותחזוקה , זאת, על מנת לנצל את כל האפשרויות שסיפק בידיהם האזור. כך , חדרו המהנדסים הקדומים אל ההר וחפרו בהם את אותם פירים. ההליכה בתוך המים היא חוויה לימות הקיץ ,הסתיו והאביב , ובימי חול המועד שכה מדברים על המים, חוויה זו מורגשת שבעתיים. כדאי להצטייד בגדים להחלפה, בנעלים להליכה במים והרבה מצב רוח, לשהיה מתחת לאדמה. מנהלת האתר דאגה לתאורה בתוך הנקבה, עובדה המקלה על ההליכה. האתר, שוכן בסמוך ליער אלונה הקדום, שגם בו אפשר לערוך סיורים, מודרכים ועצמאיים, ברכב וברגל.



הכניסה לפארק אלונה הינה ללא תשלום, אך לנקבה שבאתר הארכיאולוגי הכניסה בתשלום.





מחנה המעפילים בעתלית



אתרים רבים בארץ ישראל מוכרזים כאתרים לשימור אתרים, שיש בהם ממורשת ההיסטוריה הקרובה.אחד מהם, המצוי מצפון לעתלית, הוא מחנה המעצר למעפילים, שהגיעו ארצה כפליטי השואה וחזרו לחיות בינות לגדרות וצריפי עץ לוהטים מחום הקיץ וקרים מאימת צינת הקור. הסיור במחנה מרתק. לצד תמונות וחזיון אר קולי , חווים במוזיאון את ימי ההעפלה. יושבים על סיפון דגם אחת האוניות , תופסים בחבל הצלה מאולתר ומיד נכנסים לאוירה. המחנה שהוקם על ידי שלטונות המנדט הבריטי על שרידי מחנה צבא ,נבנה בשנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, במטרה לעצור מעפילים לזמן בלתי מוגבל.



במחנה נכלאו מעפילים שנתפסו בעת עלייתם לארץ ישראל בדרך בלתי ליגלית, אם דרך הים או דרך היבשה. בצורה זו הגיעו ארצה בדרך לא דרך - באוויר, בים וביבשה - יותר מ-120,000 מעפילים, שהיוו כחמישית מכלל אוכלוסיית הארץ עד הקמת המדינה. בכל תקופות קיומו כמחנה מעצר למעפילים היו עצורים בעתלית כ- 60,000 איש למשך פרקי זמן שונים, החל ממספר ימים ועד ל- 23 חודשים. במחנה המעפילים בעתלית נכלאו גם פעילי היישוב שנאבקו בשלטון הבריטי, ביניהם עצורי 'השבת השחורה' (בשבת 29.6.1946, ביצעו שלטונות המנדט פעולות נרחבות נגד היישוב והנהגתו ובהם מעצרים רבים) ולוחמי האצ"ל ולח"י שנעצרו על ידי הבריטים. בליל 9.10.1945 שוחררו עצורי המחנה בפעולה נועזת של לוחמי הפלמ"ח. בהתראה של יומיים בלבד נאסף נשק, הוחדרה למחנה קבוצת אנשי פלמ"ח שהכינה את הדרוש מבפנים, ושובצו מלווים כדי להוליך את 210 העצורים שהיו אז במחנה לקיבוץ בית אורן ומשם ליגור. התכנית פעלה כמתוכנן. אנשי הפלמ"ח הצליחו להשתלט על זקיפי המחנה, לחתוך את גדר התיל שהקיפה אותו, ולהוליך את העצורים לבית אורן ומשם בדרכי הטעיה ליגור. המשטרה הבריטית, שהמתינה לבאים בקיבוץ יגור, לא הצליחה לעצור מחדש את הבורחים, לנוכח התנגדות אנשי האזור שנזעקו למקום. מבצע שחרור אסירי עתלית הפגין תעוזה, ועמידה משותפת של היישוב במאבק על עלייה חופשית לארץ. עם הקמת המדינה שימש המחנה כאחד מאתרי הקליטה לגלי העלייה ההמונית שהגיעו ארצה, וכמחנה קליטה זמני לגרעין שהתיישב לאחר מכן בקיבוץ עין כרמל הסמוך לעתלית. בשנות ה- 70 פורק המחנה ונעזב.



מחנה המעפילים בעתלית הוכרז כאתר לאומי. מבנה החיטוי (דיזנפקציה) וחלק מן הצריפים שוקמו ושוחזרו ביוזמת המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות, המועצה המקומית עתלית, והעמותה לשיקום מחנה עתלית. לפני מספר שנים נחנך במחנה מרכז תיעודי "בנתיבי העפלה" - מאגר מידע ממוחשב המכיל את שמותיהם של מעפילים, פעילי העפלה, מתנדבים, עצורי המחנות בקפריסין, בעתלית ובמאוריציוס, וכן מידע מקיף הנוגע לתקופת ההעפלה בזמן שלטון המנדט הבריטי בא"י. לפני כשנה הבואה למקום, ספינה מהדגם ששימש את המעפילים ומנהלי המקום מקוים להופכה למען מוזיאון חי על חיי המעפילים בדרכם ארצה. את מה שהם חוו כאשר שהו במחנה ניתן לחוות בסיור. .פתוח בימי חול בין השעות 9-17 טל. 04-9841980





מסע לקיסריה



החורף ההלוך ונסוג, הקרבה למרכז הארץ ומיצגים חדשים לצד אוכל טוב וכשר,כל אלו וכל אחד מהם הם סיבה טובה וזמן נפלא לצאת לאתרים המשלבים בין חופים מרהיבים, נמל עתיק ושיחה חופשית ופתוחה עם הורדוס מלך ישראל , עם רבי עקיבא ומנהיגים נוספים. כל זאת ניתן לעשות תוך כדי שיטוט לאורך החוף ,במרחבי עיר עתיקה הממחישה עד כמה ההיסטוריה קרובה אלינו. לפני שנוסעים למחוזות רחוקים כדי לראות קולוסיאום או שרידי עיר עתיקה , טוב נעשה אם נרד ראשית לראותה קרוב לבית. נמל קיסריה ושרידי העיר העתיקה שנמצאה במקום לפני 2000 שנה שוחזרו בצורה מרשימה. עתיקותיה של קיסריה מתפרסות על שטח רחב וכוללות אתרים רבים : הנמל העתיק של הורדוס (המצוי מתחת למים) המזח, בית הדייגים, טיילת החוף,ההיפודרום, התיאטרון והרשימה ארוכה. לאורך כל המסלולים ישנו שילוט , דברי הסבר, נקודות תצפית, אפשרויות לביקור נכים, חווית של נוף, סככות צל ומעל הכול -מצגים חדשניים, מסבירי פנים ודעת מהמובילים בארץ. אפשר לעמוד כאן במשך למעלה משעה ולשוחח פנים אל פנים עם רבי עקיבא או המלך הורדוס ,לשאול שאלות קשות ולקבל תשובות . גם דמויות מרכזיות מתקופת הבית השני נותנות מענה לצרור קושיות.



למה בחר הורדוס בקיסריה? בספר מלחמות היהודים מתאר יוסף בן מתיתיהו את קיסריה בצורה נפלאה :"הוא בחר לו על שפת הים עיר אחת אובדת, ושמה מגדל סטרטון, כי הייתה יפת נוף וראויה להתכבד, ובנה מחדש את כולה אבנים לבנות וקשט אותה בארמון מלכים נהדר, ובו הראה לכל את תכונת רוחו הגדולה..."



תיאור זה הלקוח מתוך "תולדות מלחמת היהודים", מפרט את בנייתה ופיתוחה של העיר קיסריה על ידי המלך הורדוס, אשר הפך אותה מישוב קטן וכושל, לעיר נמל מרכזית וחשובה. זוהי העדות המהימנה והמפורטת ביותר שנותרה מימי הורדוס בה ניתן תיאור מקיף על העיר. קיסריה היא אחת הערים העתיקות בארץ אשר נבנתה על ידי הורדוס. עד לימיו של הורדוס, הייתה קיסריה עיר נמל קטנה שנקראה מגדל סטרטון . בשנת 90 לפנה"ס נכבשה העיר על ידי אלכסנדר ינאי, שהחל כחלק ממדיניות כוללת לפתח בעיר את ענף הספנות. במדיניות זו המשיך הורדוס שהעניק לעיר מעמד של עיר חופשית בה פותח מאוד תחום הספנות והמסחר הימי. הורדוס בנה את העיר לכבוד פטרונו הקיסר אוגוסטוס (ומכאן שמה – קיסריה ) והיא שימשה אז כבירת הארץ .בשמה המלא היא נקראה "קיסריה מריטימה", כלומר קיסריה לחוף ימים. העיר שכנה על צומת דרכים נוחה אשר הובילה לעמק יזרעאל ומשם לגליל ולעמק הירדן והיוותה את הקשר אל הים עבור יישובי השומרון וירושלים מהם הגיעו אליה תנובה חקלאית.



לצד הקהילה הנוכרית שכללה חיילים רומים מצבאו של הורדוס, שומרונים ורומאים הייתה תמיד בעיר קהילה יהודית. רבי אבהו, שגם איתו ניתן לשוחח במיצגים שימש כרבה של העיר בשנות זוהרה ובתקופת שלטון הסווירים שהיה אוהד ליהודים התפתחה בקיסריה קהילה יהודית גדולה ומפותחת עם בתי מדרש ומרכז לימוד בו לקחו חלק חכמי דת גדולים.במגדל הזמן המשקיף אל נופיה הקסומים של קיסריה צופים באמצעות אנימציה ממוחשבת ותלת מימדית במבצעי הבניה המרשימים של הורדוס, החל מהקמתו של הנמל ועד לבניית כל מתחם העיר. 5 מסלולים מוצעים כאן לפי הזמן העומד לרשותכם. החל מדרך החומות, ההולכת לאורך 500 מטרים , שביל התצפיות 900 מטרים,בעקבות הצליינים 900 מטרים , מהנמל להיפורדום 1400 מטרים ולאורך הים 2200 מטרים מלאי תוכן ועניין. טל. לבירורים : 04-6268823





מסעדה כשרה "ארסטו"



רגע לפני שיוצאים מהמתחם. מעטים הם שמוכנים לפתוח מסעדה כשרה בלב אזור שכזה . עדי עמרני מאור עקיבא עשה זאת וזו בהחלט המלצה חמה להגיע למקום.



מדובר במסעדת "ארסטו" מסעדה כשרה ראשונה בעיר העתיקה. המסעדה ממוקמת במתחם הסטרטון בנמל קיסריה, מבנה צלבני ששופץ לאחרונה על ידי החברה לפיתוח קיסריה. המסעדה פתוחה בימי חול ובמוצאי שבת, ומלבד הנוף המדהים, השקיעות המרהיבות והבריזה מן הים, מציעה גם תפריט עשיר הכולל פסטות, דגים, מאפים וקינוחים. בארוחות הבקר: מאפה קלצונה במילוי תרד ומוצרלה, ופרנץ' טוסט מבריוש חמאה מוגש עם קרם פרש ופירות אדומים. בין המנות הראשונות: מבחר סלטים, גלילת חצילים, שיפודי טונה ועוד, ובעיקריות - מגוון גדול של פסטות ודגים. הפוקצ'ות נאפות במקום, המבחר גדול והמחירים סבירים: 38 שקלים לארוחת בוקר, 43 שקלים לסלט, 48 שקלים לרביולי בטטה, 75 שקלים לאמנון בגריל, ו- 27 שקלים לפאי אגסים. שווה! טל. 04-6363456.





כשיוצאים מהעיר העתיקה, כדאי לנסוע לאמת המים. מגרש חניה מסודר, חוף ים ,חול זהוב ופיקניק משפחתי קטן הם סיומת נפלאה ללימוד העבר. ואל תפסחו על אור עקיבא הסמוכה. שמה ניתן לה בשל מיקומה סמוך לקיסריה בה הוצא להורג רבי עקיבא מעשרת הרוגי מלכות. וזו בהחלט סיבה





כרמים ויין במרחב בכרמל

כל מי שנוסע בכבישי ישראל באזור הכרמל יכול לראות בצידי הדרך את הכרמים. זהו טיול של אחר הצהרים או מוקדם בבוקר לראות בכרמים ולחזות בפריים המתוק-הענבים לסוגיהם. מטרים ספורים אחרי היציאה מבנימינה לכיוון העלייה לזכרון יעקב תוכלו לראות מימין לכביש את כרמי היין שעכשיו החלו לתת פריים. אחרי עוד כשלושה קילומטרים ניתן יהיה לראות מצד שמאל של הכביש את מכלי התסיסה של יקב תשבי ואת מרכז המבקרים הסמוך אליו. לא בכדי בחרנו דווקא ביקב הזה. זהו סיפור של שורשים, סיפור של ארץ ישראל המתחדשת . משפחת תשבי החלה את הקשר שלה עם ענבים ויין בשנת "אעלה בתמר" תרמ"ב( 1882) . אותה עת הגיע מרוסיה לשפיה המצויה סמוך לזכרון יעקב מיכאל חמליצקי. מיכאל נבחר ע"י הברון אדמונד דה רוטישלד לנטוע ולטפח כרמים באזור. מאותו יום החלו ההרמוניה המופלאה והקשר העמוק בין המשפחה לאדמה ולכרם. כבר בשמו ניכרת האהבה לארץ ישראל. כאשר חיים נחמן ביאליק מגיע לביקור במקום,הוא מוצא שאין זה נאה שמשפחה הכורמת ענבים בארץ ישראל תקרא בשם גלותי. בו במקום הוא מציע את השם "תשבי", שמשמעותו 'תושב שפיה בארץ ישראל'. בשנות השמונים החל יונתן תשבי, בן המשפחה, לעשות גם יין ולא רק למכור ענבים, וזה למעשה ראשיתו של היקב הפועל עד היום.



הנוף הנשקף ממורדות הכרמל משקיף על עשרות דונמים של שדות חקלאיים, היוצרים פסיפס פסטורלי ותחושת 'כפר איטלקי'. מרכז המבקרים הוא חוויה בפני עצמה, עם רצפת עץ כהה ומדפי עץ המאכלסים את כל תנובת היקב. 800 חביות עץ אלון שנרכשו בשישה מפעלים שונים בארה"ב גודשות את "מרתף" המפעל ומתיישנים בהם יינות באווירה מבוקרת טמפרטורה ולחות. כל סוג חבית מקנה ליין המיושן בו את הטעם והריח האופייניים לאזור בו צמח עץ האלון.



במקום נערכים סיורים מודרכים הכוללים טעימות יין (יש לתאם מראש), במהלכן תוכלו לבקר בחדר החביות הענק אשר מכיל קרוב לחמש-מאות חביות, במזקקת הקוניאק ( ידעתם שזהו שמו של כפר בצרפת?) המיוחדת שהובאה למקום בשנה 1912 ואף לראות את תהליך הייצור הארוך והמורכב של היין המבעבע כולל הפטנטים המיוחדים לסילוק השמרים מהבקבוקים בחודשי הקיץ שאנו בפתחם , יכולים, אלו שההתבוננות בלבד לא סיפקה אותם, להצטרף לבציר הידני או לסייר בכרמים שבאזור. מעבר לכל זאת אפשר פשוט לשבת במסעדה הכשרה של מרכז המבקרים המציעה, ארוחות כפריות, פשטידות, דגים, סלטים ופלטות של גבינות. במקום אפשר גם למלא בקבוק שהבאתם מהבית הנמזג ישר מתוך מיכל ענק במחיר 19 ₪ לליטר. יושבים, תחת סוכת הגפנים, על רקע פרחי הגרניום והבוגונוויליה, ונהנים מארץ ישראל. לילדים מוצע סיור במקום כך שכולם יוצאים.





עוד בסביבה



המדרחוב של זיכרון וגן הברון.




בתוך המושבה, אחד המידרחובים הקסומים בארץ. הוא מרוצף אבנים ומשופע פסלים סביבתיים, חנויות ייחודיות לממכר תכשיטים וקרמיקה, מאפיות מיוחדות ובתי קפה קטנים.הכשרות ניכרת כאן בכל פינה. במעלה הדרך גן הברון. גן קסום מטופח באהבה. מרחבת החניה יורד גם מסלול טבעתי עד לעין צור. יקב תשבי: שעות פתיחה: ימים א'-ה' 08:30-17:00

יום ו': 08:30-15:00. לתיאום והזמנות: 04-6380434/5; 04-6288195





עץ השדה

משק המציג והמדגים הן בסרט והן בהסבר אנושי על תעשיית הזית בארץ ישראל. סוגי הזיתים, טיבו של שמן הזית ועוד. במקום חנות לממכר סוגי שמן למיניו. בכניסה לגבעת עדה. איתי 04-6288306



איך מגיעים?



לברכות הדגים-




נוסעים בכביש החוף עד מחלף זיכרון ופונים לכיוון צומת פורדיס. פונים דרומה לכיוון זיכרון ( ימינה ). כעבור ק"מ וחצי פונים ימינה ( מערבה) לפי השילוט פארק הדיג. זו הכניסה היחידה!! לבאים מדרום אין פניה שמאלה. נוסעים על דרך עפר מעט משובשת, עולים על גשר מעל כביש החוף ומיד מימין פארק הדיג. טל. לבירורים : 04-6391603



לשמורת הבונים-



נוסעים בכביש 4 חיפה – ת"א עד לצומת פורדיס. חוצים את הצומת בדרכנו צפונה (כיון חיפה) עד לשילוט הבונים. נוסעים בכביש הפנימי ( שביל עפר בחלקו )עד למסילת הברזל לידה אנדרטה לזכרם של התלמידים שנהרגו כאן באסון הבונים בעת שרכבת פגעה באוטובוס בו נסעו לטיול.



ממשיכים עוד מעט בנסיעה, לפי השילוט, עד לחניון השמורה. החניה עולה 23 ₪ לרכב. אין יותר תשלומים. מי שמעוניין יכול לחנות מחוץ לחניון ללא תשלום.



נחנה, נרד מכלי הרכב נצטייד בכובעים ומים ונעלה לראש השמורה.



לעתלית-



נוסעים בכביש החוף( כביש 2) עד למחלף עתלית. פונים מערבה לכיוון עתלית . בצומת הראשון מצד ימין (צפון ) מצוי מבנה המחנה



לקסריה-



לבאים מצפון נוסעים בכביש מספר 2 כביש החוף עד למחלף חדרה.פונים ימינה לכיוון תחנת הכוח ולפי השילוט נוסעים עד לנמל קיסריה. לבאים מדרום ,מומלץ לנסוע בכביש 4 . ביציאה הצפונית של חדרה פונים לכיוון אור עקיבא ומיד לפי השילוט לעתיקות קסריה.