רחובותיה הצרים של העיר העברית הראשונה,תל-אביב, צרים מלהכיל את כל הנרקם בה מעל ומתחת לאדמה. לא רק שאון המכוניות, המולת האנשים ההולכים ובאים בעיר ללא ההפסקה הוא זה המפריע לתיאור ולסיפור. עיקר המציאות היא כי מה שהיה בה כבר אינו עוד.
יצאנו עם שחר לרחובותיה, מסתוריה, בתיה ומכמניה של העיר. עם שחר, אמרנו כי חיפשנו לצאת מתוך אווירת הקדושה.
"בתל-אביב יש בערך 500 בתי כנסת, כ-350 מתוכם פעילים, ומדי יום נערכות בהם תפילות", מספר חיים גליס, המארגן ביוזמת המועצה הדתית ועמותת התיירות בעיר סיורים בעקבות "תל-אביב של מעלה"
"תל-אביב של מעלה"
"הרבה מהאדמו"רים המפורסמים העדיפו לבוא לכאן", הוא מספר ומראה תוך כדי הליכה איטית את מקום מושבם ומרכז פעילותם. הסיורים מוליכים את הציבור בין בתי אנשי רוח( ביאליק, טשרנחובסקי, בצלאל) בתי כנסת עתיקים וחצרות חסידים שפעלו ופועלים בעיר. גליס, שמוביל את הסיור לחצרות האדמו"רים, מספר על אחד מרבניה הראשים של העיר לו יוחסה אמירה לפיה תל-אביב יותר קדושה מירושלים. "בתל-אביב לא תמצא מסגד, ולא צלבים ברחובות, ולכן יש יותר קדושה מירושלים", כך פסק הרב.אל הרב הראשי הראשון של העיר רבי שלמה הכהן אהרונסון זצ"ל, עוד נגיע במקום מנוחתו בבית העלמין ההיסטורי ברחוב טרומפלדור שם בהיותו כהן, נטמן סמוך לגדר ופשפש צר נפתח אחת לשנה כדי לאפשר לבני משפחתו לפקוד את מקום מנוחתו.
תחילת הסיור בבית הכנסת הפעיל עד היום ברחוב רש"י 20 של חסידי סוכוצ'וב. מבנה הבנין נשמר כשהיה ובכל פינה בתוכו נראים פני הקהילה מאותם הימים " לא פחות מארבעים חסידויות היו רק במתחם של רחובות מרכז ת"א " מספר גליס תוך כדי שהוא רוכן על המפות ומביא את סיפורם.עולים במעלה הרחוב. בפינת הרחובות טשרנחובסקי ורש"י מצביע גליס על כוך קטן. "כאן הייתה חסידות ויזניץ. היום אין לכך זכר". עוד מספר צעדים ואנו ברחוב ביאליק. משכנה של החסידות ברחוב זה נצור. את סיפורה נשאיר לסיור. קפיצה קטנה נוספת ואנו בפתחו של בית העלמין. חומת האבן הסוגרת על חלקת-קברים זו, תוחמת למעשה פרק מופלא ביותר של תקופת הזוהר של התחדשות האומה היהודית בארץ ישראל. בנחלה זו מקופלת העדות החקוקה באבן של פרק היסטורי בתולדות הישוב החדש. הקברים הנמצאים בו אינם רק ציונים בודדים לגדולי האומה אלא הם מצבה כוללת למחוללי פלא התחדשות עם בארצו. בית עלמין זה נתקדש גם בדמם של מגינים וקדושים שמסרו חייהם על כבוד הישוב ובטחונו ונטמנו בו בקברי אחים.
בי' חשון תרס"ג (1902) נכרה הקבר הראשון ב"בית הקברות הישן של תל אביב". ברכות הימים נטמנו זה בצד זה גדולי הרבנים ובהם רבה הראשון של תל אביב יפו, הרה"ג רבי שלמה הכהן אהרונסון זצ"ל, הר' נפתלי חנה'לס נין ונכד לבעש"ט זי"ע. מיטב עסקני הישוב כר' מאיר דיזנגוף , ר' שמעון רוקח והשר ר' דוד צבי פנקס, וגדולי הספרות העברית ובהם ביאליק, טשרניחובסקי, אחד העם, נורדאו, ועוד. בטבורו של בית העלמין ניצבות מצבות שעל קברי האחים, חללי מאורעות תרפ"א, תרפ"ט ותרצ"ו. בפינה זנוחה מעט, קבר בדמות קבר רחל. העתק מדויק. גשו לשם בסיור.
מושבת הטמפלרים בשרונה
במתחם הקריה הישן, מקימים מזה כשנה, פארק ירוק ומרהיב לשימור בתי המושבה הטמפלרית שהיתה כאן בשנות השישי של המאה ה-19. כבר בשנת 1877 כתב יואל משה סלומון בעיתון "יהודה וירושלים" על מושבות הטמפלרים, והביע פליאה על כך שבזמן כל כך קצר הצליחו להפריח את השממה, ולבנות להם מושבות כל כך יפות ואלגנטיות... וכה כתב:
"שמנו לבינו גם על הקאלאניאות אשר יסדו זה כמה שבעה שנים האשכנזים בני וויטינבערג (לא מבני עמינו) ובתיהם בנויות במשטר נאה, ככל ערי אירופי, ברחובות רחבות ובנינים מפוארים עד אשר האיש אשר יתהלך ברחובותיהם, ישכח כי רגליו תדרכנה בארץ הנשמה, וידמה כי הנהו באחת מערי אירופא הנושבות. ככה התהפכה הארץ הנשמה הזו לארץ נושבה בשנים מועטות, ויושביהם רואים פרי בעמלם".
רוב התושבים עסקו בחקלאות, בעיקר בגידול גפנים, והאחרים עסקו במלאכה ושירותים. מיקום המושבה בסמוך לדרך יפו-שכם אפשר לתושבים לעסוק גם בהובלה ובמסחר, בעיקר ביין, לאחר שהוקמו במושבה יקב ומזקקה. בניין היקב ,שנבנה ב-1893 זהה לבניין היקב שבמקווה ישראל, ותוכנן כמוהו ע"י האדריכל הטמפלרי תאודור זנדל, קיים עד היום ונמצא בקצה הדרומי של רחוב דוד אלעזר (מס'29). המתיישבים הכניסו שיטות עיבוד מתקדמות שלא היו ידועות בארץ: השקיה בצינורות, שימוש בדשן ובמיכון חקלאי: משדדה, מכונות דיש וקציר ומשאבה לשאיבת מים מעומק רב. מלבד גפנים עסקו גם בגידול פרדסים ותפוחי אדמה, הקימו בית בד ואף שיווקו תוצרתם מחוץ למושבה. המושבה שגשגה והייתה מופת ליופי, סדר ולחקלאות מודרנית. סיור במקום יכול להיעשות ללא הדרכה, תוך שיטוט בית בתיה של המושבה, ישיבה סביב השולחנות המעוטרים באיורים מאותה התקופה, או תצפית על בית הבד, היקב והמזקקה. אם תתאמו מראש במנהלת התיירות או במועצה לשימור אתרים(תמר טוכלר מכירה היטב את המקום) יובילו אתכם עמוק לבטן האדמה למנהרה הכרויה מתחת לבתי המושבה, שחיברה למעשה בין שלוש בבתים הללו ולאולם תת קרקעי שבו שכן מפעל המנועים של חיל האוויר וכן חלק מאוצר המדינה (דלת הפלדה מצויה שם עד היום). את המושבה שרונה הקימו
מוזיאון העצמאות
ברחוב רוטשילד 16, נמצא האולם בו הוכרז על הקמת המדינה. עכשיו עם חגיגות שנת השישים למדינה לא להחמיץ. סביבו קיימת תצוגת קבע, הסוקרת את הרקע ההיסטורי להקמת המדינה. התצוגה כוללת תצלומים, מפות, עיתונים ואמצעים אורקוליים, המשחזרים את המאבק על הקמת המדינה: הקונגרס הציוני הראשון בבאזל ב-1897 הגרלת המגרשים של אחוזת בית (היא ראשית תל אביב), החלטת האו"ם (29.11.1947) ההכנות לקראת שלטון עצמי, יחסה של ארצות הברית להכרזת המדינה, יום ההכרזה ומלחמת העצמאות. הביקור כולל: סרט תיעודי המגולל את אירועי התקופה, 'סיפורים מאחורי הקלעים', המתארים את האירועים שהתרחשו סביב מעמד ההכרזה, האזנה באולם ההכרזה להקלטה של נאום דוד בן-גוריון, האזנה לשירת 'התקוה' כפי שהושמעה במעמד ההכרזה . 03- .5173942
מגדל שלום
בתוך המבנה שפעם היה הגבוה בבנייני המזרח התיכון, מגדל שלום מאיר, שוכנת לה תערוכת צילומים ושחזורים מימיה הראשונים של תל אביב. בקומת הכניסה לבנין , תמצאו אף דגם מרשים של תל אביב.
מרכז נא לגעת
נקדים ונאמר. אין עוד מקום כזה בעולם, בוודאי לא בארץ. החוויה אותה חווים הינה מיוחדת במינה וכשמצרפים לה גם את העובדה שהמקום כשר (הוא אינו עובד בשבתות) הרי שהתוצאה נפלאה.
מרכז התרבות והבילוי הראשון מסוגו בעולם "נא לגעת" כולל בתוכו אולם תיאטרון שמועלות בו הפקות של חברי קבוצת התיאטרון "נא לגעת", מסעדת חושך בה מלווים את הסועדים צוות של מלצרים עיוורים ובית קפה שהמלצרים בו חרשים. המרכז נפתח לקהל הרחב בתחילת דצמבר 2007 ומאז ביקרו במרכז כ-15,000 איש לחוויה תרבותית יוצאת דופן. במקביל לפתיחת המרכז הושקה, לאחר שנתיים של חזרות, ההצגה "לא על הלחם לבדו" בבימויה של המנהלת האומנותית של המרכז, עדינה טל . לאחר ההצלחה המסחררת של ההפקה הראשונה של הקבוצה, "אור שומעים בזיגזג" בארץ ובעולם, תיאטרון נא לגעת מעלה את ההפקה: "לא על הלחם לבדו".
אחד עשר שחקנים חרשים-עיוורים לוקחים את הקהל למסע קסום אל תוך עולמם המיוחד, אל מחוזות החושך, הדממה וה... לחם. סביב ציר הזמן של לישת הבצק, התפחתו ואפייתו על הבמה עבור הצופים, נוצר מפגש חד פעמי בין השחקנים והקהל.
ב- "בלק אאוט", מסעדת החושך, מלווים צוות של מלצרים עיוורים את הסועדים בחשיכה מוחלטת וב"קפה קפיש" עובדים ומגישים צוות של מלצרים חרשים. השף ניר צוק בנה לשתי המסעדות תפריט חלבי מגוון ומיוחד (כשר).
עמותת "נא לגעת" המפעילה את המרכז, מעסיקה כיום עשרות חרשים, עיוורים וחרשים עיוורים בפרויקט יוצא הדופן. "נא לגעת" שואפת לאפשר לעובדיה השתלבות שוויונית בחברה בה הם חיים ובו בזמן להעניק חוויה תרבותית אומנותית לקהל הרחב.
מרכז "נא לגעת" פתוח לקהל בימים א', ג', ה' בזמנים הבאים:
ההצגה "לא על הלחם לבדו" מתקיימת בשעה 20.30
ב"בלק אאוט" מתקיימים שני סבבים. סבב ראשון בשעה 19.00, סבב שני בשעה 21.30.
"קפה קפיש" פחות בין השעות 19.00-23.00.
מרכז "נא לגעת", רציף העלייה השנייה, נמל יפו. להזמנות ופרטים - 03-6330808
פרטים נוספים בעמותת התיירות העירונית 5166188