סיפורה של מוצא, עתיק יומין הוא. כבר בספר יהושע מוצאים אנו את העיר כאחת מערי בני שבט בנימין :"והמצפה והכפירה והמצה..".ואמנם חפירות שנעשו במקום גילו באר עתיקה המתוארכת לתקופת ימי בית שני, כאשר גם לגיונותיו של הקיסר הרומי שוהים בסמוך למעיינות הנובעים באזור מוצא ובית הכנסת העתיק במקום. עץ זית, הניצב סמוך למבנה " בית הכנסת העתיק" במוצא נשתל לדברי פרופ' פליקס לפני כ-1000 שנה. בחפירות הצלה שנעשו במקום נתגלו בתי כהנים שחיו במוצא בימי הבית השני. מכאן גם העלו את הערבות לבית המקדש. שנינו במסכת סוכה: "מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא. יורדים לשם ומלקטים משם מורביות( ענפים גדולים) של ערבה, ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח, וראשיהן כפופין על גבי המזבח".
אולם את ייחודו של המקום והשתלבותו בנופי הארץ ובמורשתה קיבל המקום עם ראשית ההתיישבות המחודשת בארץ לפני כמאה ועשרים שנה.
בית הכנסת העתיק במוצא:
העושים דרכם מירושלים לשפלה אינם יכולים שלא לשים לב בעיקול הדרך העולה אל מרום הר הקסטל במבנה הבנוי על גדת הנחל. בית הכנסת העתיק במוצא. למבנה ולבית הכנסת סיפור משלו.
אגודת בני ברית רכשה במקום 2 משבצות אדמה. כדי ליישב את האדמה ובעקר כדי לעבדה הודפסה מודעה בעיתונות הקוראת לאיכרים להגיע לחלקות שאך זה עתה נרכשו" מבוקשים ארבעה פועלים המועמדים לאיכרות", פורסם באותם ימים. 4 חלוצים נענים למודעה. הימים ימי אביב תרנ"ד ( 1894). יחיאל מיכל פינס שדאג לקיום חיי היהדות לאור ההלכה, סיפר על שנת השמיטה וקיומה על ידי אותם איכרים "בשנת תרנ"ד החלטנו להושיב פועלים מומחים בעבודת הכרמים להקצות לאיש ארבעים דונם אדמה על מנת שיטעו אותם על חשבון עצמם בתמיכה מועטת בתור מלווה אשר נמצא להם במשך השנים שבין תחילת הנטיעה עד מתן הפרי... ויהי בשנה הזאת ונבחר על פי התנאים האלה שני פועלים מומחים ונושיב אותם שמה... " הנתונים מדברים בעד עצמם. רוב חברי ההתיישבות הראשונה במקום אכן הלכו בדרך היהדות, שמרו מצוותיה ואפילו כונו "חרדים" בפי מתיישבי האזור ובהם דוד ילין אשר בנה את ביתו סמוך לבית הכנסת.
ואיך הגיע למקום ביה"ס? חאן עתיק ששימש בחלקו התחתון כאורווה לסוסים, אשר העלו את יושביהם לירושלים, ובחלקו העליון כבית קפה המנעים זמנם של האורחים הוסב בשנת 1871 לבית כנסת לתושבי האזור. חלקו העליון שופץ, הוכנס בו ריהוט המתאים לבית כנסת ומכאן שמו של ביהכ"ס " בית הכנסת העתיק של מוצא". ואם נצא מחצר בית הכנסת ונפסע בשביל מערבה בדרך העולה לכיוון הקסטל, נבחין מיד בענפי הערבה הגדולים הגדלים כאן, כבר מאז ימי המשנה.
את שאר סיפורי בית הכנסת והאזור נשאיר לאיש אשר נצר הוא לאחד מארבעת הפועלים הראשונים שעלו למקום אמיר כהן, העושה זאת ברוב טעם. 052-4425300.
עץ אלון עתיק בצובה:
בין עצי היער,על גזעו הסב,כבד ימים וסער, עץ אלון ניצב" כך פותח השיר היפה של מוני אמריליו את תיאור עץ האלון.אחד מהאלונים היותר עתיקים בארץ ישראל, ממש כמו בתיאור שבשיר "כבד ימים וסער, על גזעו הסב" מצוי בפתח קיבוץ צובה.
עץ זית ענק מכין את הקרקע לביקורנו אצל האלון הניצב לו אל מול הרי יהודה וירושלים. עץ האלון המרשים הניצב לו כאן הוא אלון מצוי שזכה להגיע לממדים מדהימים. גילו נאמד ב-500 שנה וחלק מענפיו הראשיים התמוטטו. בנובמבר 1999 זכה העץ ל"טיפול רפואי" מידי יערני קק"ל. יש לו עתה שלושה עמודי חשמל בדמות "קביים", התומכים את הענפים הראשיים האדירים. סיפורו של האלון במקום, כמו גם עץ הזית הענק המצוי כמה מטרים ממנו אשר רק גזעו די לו להכיל שלושה אנשים בתוך חללו, קשור כנראה לבית הקרבות הסמוך. אותם אישים אשר חפצו להיקבר במקום, סימנו את אזור בית הקברות בשני עצים המאפיינים כל כך את ארץ ישראל. האלון המצוי והזית. חורשות אלונים נטועות בכל רחבי ישראל והשלטון התורכי ששלט בארץ באותה עת בה ניטע האלון, עשה בהם שימוש נרחב כעצי הסקה לרכבות ובנית אדני הרכבת. עם הקמתה של הקרן הקיימת לישראל הוחל בהליך מהיר של שימורם של אותם אלונים ברחבי הארץ ואחד מהם, מרשים ביופיו הוא זה המצוי במקום.
ומה עוד באזור? אחרי שהתבשמנו מניחוח האוויר הצלול כיין ומגודלם של העצים( אפשר לאכול דבר מה בצל האלון- יש אפילו ספסלי עץ), נעלה לתצפית מרהיבה על האזור של משלטי צובה. עלייה מתונה של כמה עשרות מטרים בינות לעתיקות צובה יובילו אותנו למרום ההר. שילוט יעיל ונח יטיב להסביר על כל מה שנראה מסביב.
איך מגיעים?
למוצא-נוסעים בדרך היורדת מירושלים בכביש מס' 1. מעט אחרי עיקול הכביש בסיבוב מוצא- נבחין בשלט מימין הדרך- בית הכנסת העתיק. נפנה ימינה ושוב ימינה עד בית הכנסת.
לעץ האלון - נוסעים בכביש מספר 1 עד למחלף הראל, שם פונים ימינה לעבר הקסטל (כביש 3965). אחרי 2 ק"מ נגיע לכיכר כשמולנו שמורת הסטף. נפנה ימינה לעבר צובה (כביש 395), וניסע בו עוד 2 ק"מ עד לקיבוץ צובה. נכנס בשער (להגיד לשומר שאנו ל"עץ האלון"), חוצים את הקיבוץ וביציאה הצפונית נוסעים עוד מעט לפי השילוט עד ל"עץ האלון".