אז, יורדים לחוף, הולכים לאורך קו החוף, מישירים מבט פנימה לתוך המים הצלולים, חופנים בכף היד כמה וכמה צדפות וקונכיות, פורסים שמיכה, ולאור השמש החמימה של החוף לומדים , יחד עם ההורים כמה מילים על הצדפים.
הצדפה בנויה מקונכיה קשה המגינה מבחוץ על הגוף הרך. צידה החיצוני של הקונכיה עשוי מחומר אורגני ( קונכיולין) ומתרכובות סידן המהוות יחד את הדופן החזק. קונכיית הצדפה מורכבת משתי קשוות ( שני צדפים) המחוברות זו לזו בצד הגב העליון באמצעות מיתר גמיש. בשפה העליונה של הקשווה ערוכות קבוצות שיניים המשמשות כ"מנעול". שיני קשווה אחת נתקעים ברווחים שבין שיני הקשווה הנגדית. הקונכיה נסגרת באמצעות שריר סוגר אחד או שניים. השרירים אחוזים בצד הפנימי של הקשוות וסימניהם ניכרים בקונכיה הריקה.הקונכיה עצמה נפתחת כאשר השרירים הסוגרים נרפים.
על החוף פזורות אלפי צדפות. צורות שונות. מהן מסולסלות, מהן עגולות. מהן מחוספסות מבחוץ ומהן חלקות. אך מכנה אחד לכולם. הם נותנים לכל המביט בהן את יפי הטבע ואת מרקם החיים במעמקי הים. תורה שלמה אפשר ללמוד מהן.
ועכשיו אחרי שלמדנו מה הן, נספר גם היכן אפשר למוצאן. אנו ממליצים על שני מסלולים. האחד סמוך לחוף אולגה . גבעת אולגה הקרויה על שם רעייתו של איש האדמות יהושע חנקין, מוכרת לחלק מההורים בשל מתקן האירוח לחיילים המצוי על חוף הים הסמוך. יורדים עד לקו החוף, והולכים לאורכו. מצד ימין ( דרומה) נבחין במפרצונים קטנים , עם מים צלולים כמימי ים סוף, מצד שמאל ( צפונה ) נבחין מיד בכפר דייגים מקורי . לכו לשם, טיילו בינות לסירות הדייגים והמכמורות.( רשתות הדייגים הקטנות) אחרי שעה חוזרים להמולה של כביש החוף רגועים ומלאי טבע.
מסלול שני הוא בחוף הבונים. ליד המערה הכחולה , אחרי שחצינו את מסילת הברזל, ולידה אנדרטת הבונים, נכנס לתוככי השמורה. הליכה של כמה דקות ואנו שוב על חוף הים המלא צדפות מסוגים שונים.וחוץ מצדפות יש גם אפשרות לטבול בתוך מערה כמו המערות בראש הנקרה . זו אמנם קטנה יותר , אך מי שהגיע לכאן בשביל לראות וללמוד על הצדפות, כדאי גם קצת להתרחץ.נכון?
איך מגיעים?
לחוף אולגה - נכנסים לתוך אולגה . בכיכר הראשון, פונים ימינה, לכיוון עין הים. כעבור מאתיים מטרים נפנה עם כביש האספלט מערבה לכיוון הים. נחלוף על פני השלט, נחל חדרה ונמשיך עד לשביל עפר. נכנס בו ימינה ומיד שמאלה ואנו על החוף, בינות לצדפים.
לחוף הבונים, נוסעים בכביש 4 פונים למושב הבונים. חוצים את מסילת הברזל ונוסעים עוד מעט עד לשמורת הבונים. מחנים והולכים לכיוון המערה הכחולה.