ברובע האמנים המפורסם אומנות שכולה סביב דמותה של העיר. לא הכל צריך להבין. לא הכל צריך להיות נרכש. די להסתובב כדי לקבל את האוירה. איורים מדמויות תנכיו"ת,יצירות רימונים מוצגות בכל פינה, כלייזמרים מוצגים בצורות שונות ושאר מיני הקודש מפזזים להם מכל חלון.( פרטים והדרכה אצל רלי וסר 054-5950895).
ומעל הכל זו עיר של שירה. לא פלא שבין סמטאותיה חיבר רבי שלמה אלקבץ את הפיוט "לכה דודי". לעמוד בערב שבת בין השמשות, לשמוע את ענפי העצים כשהרוח מפזזת בינהם אומרים שירה למול הר מירון הטובל בירוק ובגווני הזהב של השמש השוקעת במרחקים, זו הרגשה עילאית של קדושה.
ראש העיר החדש והנמרץ מוסיף את החן ואת הפעולה משלו . עם הכנסו לתפקיד, הוא מיהר למנות מנהל לרובע העתיק ועימו צוות עובדים. השיפור ניכר בכל פינה. גם בשטח וגם ברעיון "ראה" הוא אומר לנו תוך כדי לגימת יין במרתף היין החדש במלון רימונים "כאן חובר השולחן ערוך. כאן ניתן לראשונה התואר מר"ן לאישיות תורנית. מר"ן (ראשי התיבות של מאתים רבנים נסמך) לא ניתן לאיש זולת רבי יוסף קארו "הבית יוסף" שחי וכתב כאן בצפת.להגיע לבית הכנסת שלו בשבת, להתפלל בין הספרים העתיקים, להביט מבעד לחלון שדרכו הביט מרן הבית יוסף על הרי מירון זו חוויה". אומר אילן שוחט.עם המלצה כזו הלכנו.ומצאנו תוספת.מתחת לבית הכנסת חדר קטן ומקומר, שבו לפי המסורת נתגלה לרבי יוסף קארו מלאך בדמות מגיד, שעזר לו בחיבור ספריו הרבים. רבי יוסף קארו מספר שבעקבות פגישותיו עם המלאך הוא חיבר את ספר החזיונות שלו 'מגיד מישרים'.
ובחזרה לעבר. היותר רחוק.
במערת "שם ועבר" מורידים אותך אליסיף וצוות ההדרכה של "בשביל הלב" אלפי שנים אחרונית. זו אותה מערה שכשהיתה רבקה הולכת בצידי בית המדרש של שם ועבר, היו רבים ביניהם יעקב ועשיו כדברי המדרש.
"כאן החלה היהדות" מסביר בחן רב אליסף שטיינר מדריך מלא חן והדר של "בשביל הלב". לצידו עומד מאיר גלזר החזן הגדול של בירב( אליו עוד נגיע אח"כ) ופורט על מיתרי הגיטרה. הנשמה רועדת.
צפת היא עיר הקבלה ולא פלא שפועלים בה ארגונים שונים. מי שעושה את צעדיו הראשונים ביהדות יכול להעזר במרכז אסנט הפתוח כל השנה ומציע, 60 מיטות, מטבח כשר, חדרי לימוד והרצאות, חדרי אירוח פרטיים, בית תה (בקיץ), ספרייה, מרכז מולטימדיה הכולל: פינת צפייה, פינת הגולש הלומד ותערוכת היכל הקבלה עם תכנית לימוד עצמי ועוד.
והיכן לנים?
צפת מציע מגוון אפשריות. מבתי מלון זולים (למלון כרמל למשל, סיפור מיוחד), בתי מלון בדרגה בינונית ובית המלון היוקרתי אך הכדאי עד מאוד רות-רימונים.
בתוך רובע עתיק חארת אל רמניא רובע הרימונים (ומכאן שמו) ממוקם המלון הזה השוכן בתוך מבנה עתיק.היכן מתאים יותר לשבות או לשהות במקום עתיק כמו צפת במקום עתיק יומין?
כל אחד ממאה החדרים מעוצב בטעם שונה. אל תנסו להשוות. כולם טובים וכולם משרים את האוירה.
כשחוזרים מהתפילה ממתינים בחדר האוכל עד לאחרון המתפלללים . לשבת בחדר האוכל כששירה יהודית וחסידית שחלקים ממנה חוברו בצפת למול הר הגליל העליון זו חוויה מיוחדת.מיכאל ברנט מנהל המלון מיטיב עם אורחיו והוסיף בכל ליל שבת ( אחרי הארוחה הטובה) סיור קסום בין רחובותיה עם מי שהיה פעם ראש העיריה ובן צפת זאב פרל. לא להחמיץ. מתאים מאוד לשומרי שבת.פרטים: 04-6994666
והיכן להתפלל? זו שאלת השאלות.
ערב רעידת האדמה הגדולה בצפת, בשנת 1837, פעלו בצפת למעלה מחמישים בתי כנסת, עשרות בתי מדרש, מקוואות ותלמודי תורה. בעקבות רעידת האדמה הצליחה העיר להשתקם ואפילו לגדול. אולם לקראת המחצית השנייה של המאה ה-19 הלך והידרדר מצבה של הקהילה היהודית בצפת. ימי הרעב והמגפות של מלחמת העולם הראשונה כמעט והביאו לסופה של הקהילה היהודית העתיקה של העיר. רק בעשרים השנים האחרונות החל היישוב החסידי בעיר העתיקה להשתקם ולבנות מחדש את האווירה המיוחדת של ההוד והמסתורין, שהיו מנת חלקה של צפת.
כה רבים הם בתי הכנסת, כה מגוונים הם שאי אפשר לפורטם. המלצה. לכו לפחות בשלוש תפילות לשלושה בתי כנסת ואולי אפילו לארבעה.
בליל שבת המקום הקרוב ביותר לשירה החסידית, הוא בית הכנסת "בירב". בית הכנסת הזה נבנה כנראה במאה ה-19, לאחר רעידת האדמה הגדולה בצפת. המבנה נבנה במקור כבית מדרש ונקרא על שמו של רבי יעקב בירב, מרבניה הגדולים של צפת במאה ה-16. במשך שנים רבות שימש בית הכנסת כמקום תפילה לקהילת יוצאי הונגריה בצפת, אולם כאשר מספרם של אלה הלך והתמעט, הפעילות בבית הכנסת פסקה. זהו מנין קרליבך הגדול בעולם. כבר משעת הדלקת הנרות אין בו מקום. וזהו יופיו.אנשים עומדים, רוממות השיר והתפילה בפיהם וכשמאיר גלזר החזן מתחיל לפרוט בנימי קולו את שירת התפילה, כולם מרגישים בסימטאות את קדושת העיר. אמנם זה ארוך.זה גם כולל דבר תורה ברוח הרב קרליבך, אך כשבאים לצפת לאן ממהרים. זה פשוט נהדר.
מקומות נוספים ומיוחדים תמצאו בבית הכנסת הקטן של חסידי קרלין, בבתי הכנסת ויזניץ' טוניס (שמתם לב לחיבור המיוחד הזה שרק בצפת הוא אפשרי?) או בבתי הכנסת של העדות השונות. סורו גם לבית הכנסת האר"י הספרדי. בית כנסת זה נחשב כעתיק ביותר בצפת. מקורות היסטוריים מספרים עליו כבר בשנת 1522, כבית הכנסת של יהודי צפון אפריקה, אז נקרא על שם אליהו הנביא. האר"י העדיף להתפלל בבית הכנסת הזה, בעיקר בזכות נוף הר מירון וקבר רבי שמעון. מולו בית הכנסת האר"י האשכנזי. ראו את הבימה המיוחדת ובקשו מהגבאי (בנועם) בסוף התפילה שיסביר עליה. קחו את הזמן.זו צפת.
פרטים על סיורי "בשביל הלב" לפרטים: מאיר גלזר 6924805 – 04 או אליסף שטיינר 054-7834562
במרכז המידע ובעמותת התיירות צח"ר בניהולו של עמוס לוטן ישמחו לתת לכם מידע נרחב נוסף על אתרי הלינה והאזור טל: 6801465 -04