צפרים שרות באביב

במקום היה יישוב קדום מן התקופה הממלוכית והע'ותמנית. עם השנים הפך המקום לחווה גדולה ומבוצרת אשר נרכשה על ידי קרן קימת לישראל בשנת תרצ''ו. במלחמת העצמאות שימשה החווה עמדה ישראלית מבוצרת, שנפלה לידי הסורים. המקום נכבש בשנית על ידי לוחמי חטיבות גולני וכרמלי, במחיר כבד של 78 לוחמים.

לאחרונה שיקמה קרן קימת לישראל את האתר יחד עם רשות העתיקות ובמקום הוקמה אנדרטה לזכר הנופלים בקרבות לבלימת הצבא הסורי בגזרת משמר הירדן.
חירבת ירדה כמו כן, הוא אתר ארכיאולוגי ובמקום היה בית אחוזה שנבנה בסוף המאה ה-19, ונחשפו בו ממצאים ארכיאולוגיים שזמנם החל מהתקופה הרומית המאוחרת בארץ ישראל ועד התקופה הממלוכית. האחוזה ואדמותיה נרכשו על ידי קק"ל בשנת 1936.
במלחמת העצמאות הייתה חירבת ירדה הנקודה המערבית ביותר אליה הגיע צבא סוריה שפלש לעמק החולה ביוני 1948. לאחר מספר קרבות היא נכבשה בידי צה"ל ב-18 ביולי 1948.
מאתר חירבת ירדה יש תצפית רחבה לנוף עמק החולה וההרים המקיפים אותו. לרגלי השלוחה נובע המעיין עין ירדה באפיק נחל מחניים. ההליכה רגלית.

לא הרחק משם בשוליה המזרחיים של עמק החולה, קרוב לכביש גדות גונן, הכשירה הקרן הקיימת לישראל במשמר הירדן חניון ואתר הנצחה שמוקדש לזכר סיפור התיישבות נשכח. בחניון, תחת צל האקליפטוסים, עומדים שולחנות פיקניק וממנו יוצא שביל צפונה לעבר רפטינג נהר הירדן( ראו בהמשך)

משמר הירדן הישנה

ר' יצחק מרדכי לבובסקי חלם להקים אחוזה ופונדק דרכים במעבר שבין ארץ ישראל וסוריה. שושנת הירדן הוא קרא למקום בו חלם להקים את "הגרנד הוטל" שלו. אלה שהתוכנית השתבשה והוא איבד את ממונו. לעזרתו בה ר' דוד שוב מצפת שתווך במכירת האדמה ל-18 משפחות פועלים מצפת. ב1892- נוסדה כאן המושבה משמר הירדן. עתיד טוב ניבאו למושבה שבשכנותה עמדה לעבור מסילת הרכבת מעכו לדמשק. נתיב המסילה הוסט דרומה ומצבה של משמר הירדן המרוחקת והמבודדת הדרדר. במלחמת העולם הראשונה נחרבה המושבה הדלה שבקרבתה התחולל קרב מר בין הטורקים לבריטים. לאחר השתלטות הבריטים שוקמה המושבה ואף הוקמה בסמוך לה תחנת משטרה שתפקידה היה לפקח על הבאים מסוריה. במלחמת העצמאות הסורים כבשו את משמר הירדן. ולאחר הסכם שביתת הנשק הוגדרו אדמות משמר הירדן כאזור מפורז בפיקוח האו"ם. טרם פינוייה הרסו הסורים את משמר הירדן עד היסוד. נותר בה רק שריד בודד מבית הכנסת. כיום משמשת משמר הירדן הישנה כאתר הנצחה. בחורשה הסמוכה למושבה הקימו כאמור אנשי הקק"ל חניון מוסדר ובו עמדת הסברה קולית על הנעשה במקום. חשוב ומרגש.

מיצד עתרת
משרידי משמר הירדן הישנה חוזרים לכיוון גשר בנות יעקב ויורדים דרומה לכביש עד לשלטים המודיעים על דרך הירדן ההררי. נכנסים לתוך השביל הסלול שהקרן הקיימת הכינה כדרך נופית, מימין נמצא בית הקברות לחללי אויב. בקרבתו חונים את הרכב. פונים ברגל שמאלה מטפסים לתל שבמרומו שרידי מבצר צלב שנקרא מיצר עטרת . כאן היה בעבר מבצר גדול מימדים שבאוגוסט 1179 נכבש על ידי כוחותיו של צלאח א-דין המצביא המוסלמי האגדי. עוד אתר דמים שעל פי עדויות אלף חללים צלבנים נפלו להגנתו. למטה נמצא שביל עוקף עטרת. איך מוצאים? יורדים חזרה אל הדרך הסלולה. 20 מטר מהדרך הסלולה בצד ימין נמצא תחילתו של סימון שבילים שחור של החברה להגנת הטבע. השביל מוליך את המטיילים בו בסבך צמחי גדה. מתקדמים לרחש זרימת הירדן. בנוסף לעצי דולב ענקיים ועצי צפצפה מלווים את ההולכים כאן ההרדופים הגפנים התאנים והשזיפים המכסים את גדת הנהר - בוסתן של ממש.

מכאן נחזור לכביש 918 וניסע עד דרדרה. דרך הגישה מסודרת. הדרך עוברת מדרום לערוץ קטן, וליד האתר נבנה גשרון להולכי רגל המוביל אליו. במקום חניון יפה ונעים לפקניק בחיק הטבע וליד אתר מורשת נוסף. סיפור המקום: ביולי 1947 הגיעיו למקום אנשי קיבוץ אייל.עם פרוץ מלחמת העצמאות היה מצב הישוב הקטן והמנותק קשה. לאחר נפילת משמר הירדן לידי הסורים פשטו ממנו כוחות צהל על משלטי הסורים בסביבה. ב-16 ביולי הפגיזו הסורים את היישוב מכל הכיוונים. ביבשה נורתה אש מתותחים, ממרגמות ומכלי נשק אחרים, ומהאוויר הטילו שני מטוסי קרב פצצות. במקביל ניסו הסורים להסתער גם עם כוחול רגליים, על הישוב הקטן שמנה כ- 30 איש, אך הסורים נהדפו. בתום הקרבות, נקבע האזור כשטח מפורז ואנשי הקיבוץ עזבו למקום חדש בשרון. את המקום תפס בשנת 1952 גרעין נח''ל, והוא נקרא אשמורה. משיובש אגם החולה אפשר היה להגיע למקום גם בדרך היבשה, אבל אז התלקחו תקריות עם הסורים. מאוחר יותר נעזב היישוב, והיום ניתן להבחין בשרידי המגדל והבניינים שנהרסו. במקום אנדרטה ושלט המספר על הקרב.

עוד היסטוריה באזור - אחוזת דוברובין

בלב מטעי הפרי של יסוד המעלה , שוכנת פנינה היסטורית.גם סיפור עדות יפה איך חיים אשכנזי ומזרחי בצורה מושלמת.פינת חמד של הקק"ל משכבר הימים.
אחוזת דוברובין. האחוזה שגילה כבר מעל 120 שנה מהווה שילוב מושלם בין ישן וחדש, בין אתר היסטורי ומוזיאון לבין מסעדה מיוחדת וטעימה. באר מים עתיקה, תרנגולות מקרקרות בחצר, כלים וריהוט משכבר הימים ושלט שאינו מעיד על מה שצפון בחובו של המקום קיבלו את פנינו באחוזת דוברובין בצפון. ההפתעה הנוספת היתה המסעדה הכשרה הממוקמת במקום. באחוזה תצוגה וארכיון של יסוד המעלה המתארים את תולדותיה; שחזור סביבת מגוריה של משפחת דוברובין - לרבות רהיטים, כלי אוכל ומטבח, תמונות וספרים של המשפחה; נפחייה אותנטית שהועברה בשלמותה מחצרו של נפח המושבה; עבודת קדרות - הדגמה חיה של עשיית כלים שימושיים, שריפתם בתנור ומכירתם במקום. כן מוצגות במקום תערוכות מתחלפות. באתר תכנית אור קולית בת 17 דקות - סיפורם של המתיישבים במשך מאה שנה. במקום גן ובאר אנטיליה. המוזיאון מקיים ימי עיון והרצאות בנושאי חקלאות והמושבות, הדרכה ליחידים ולקבוצות. מחירים עממיים בהחלט בין 5-15 ₪. טלפון 04-6937371 במבנה הגדול שפעם בימי משפחת דוברובין שימש כדיר ורפת, בנויה היום מסעדה מקסימה, ענקית בגודלה ובכל זאת מעוצבת באינטימיות, ובחן כפרי אירופאי. טלפון 04-6934495