ציוץ הציפורים משותף לשתי הבקעות. לילך בשבילי בקעת יבניאל, בתוך הירוק ולשמוע את קול ציוץ הצפרים או לילך בתוך "בשביל נילי" בבקעת גינוסר ולדעת שאתה בבקעות שכולן טובלות בציוץ צפרים, בירוק במים זורמים, בהרבה שלוה וביופי אין קץ.
בקעת יבניאל ועין שרונה
בכביש היורד מכפר תבור לבקעת יבניאל בואך צמח ואגם הכנרת מסתתרת לה בקעת יבניאל. כשני ק"מ ממערב לה, הטבע במלא הדרו בעין שרונה.
יורדים מהכביש הראשי לפי הסימון עין שרונה ופונים לדרך עפר. מחנים והולכים.
זהו מסלול לכל המשפחה. תחילתו ליד עץ אקליפטוס עבות שלצידו הקימו אנשי הקק"ל כמה שולחנות ומתחם קטן לפיקניק ( גם הזבובים שמעו כנראה עליו...). מכאן לאחר ארוחה קלה בחיק הטבע, נרד בשביל המסומן שחור כרבע שעה עד למעיין הנובע מתוך ניקבה בעלת חזית בנויה יפה, עשויה אבני בזלת. המעיין נובע כל השנה, כשהמים זורמים מתחת לשביל הגישה אל ברכת שכשוך קטנה, זה בהחלט משמח לב כל ילד והוריו.
המעיין נובע למרגלות חורבות שרונה. בתקופה הרומית שכן כאן יישוב יהודי. חלפו הימים ואדמות שרונה נרכשו ב-1913. תחילה ניסו להקים כאן חווה, אך היא ננטשה במלחמת העולם הראשונה. ב-1938 עלה על על הקרקע מושב שרונה, במסגרת יישובי חומה ומגדל. ב-1946 עלה היישוב למקום שהוא נמצא בו כיום.
עוד בסביבה- כפר קמא
זו היכרות עם סיפורם של הצ'רקסים (בני האדיגה), שהגיעו בשלהי התקופה העות'מאנית לארץ ישראל וכיום הם מרוכזים בשני כפרים – כפר כמא וריחניה. המוזאון הצ'רקסי שוכן בבית ישן שנבנה בשלהי המאה ה-19 וממוקם בלב השכונה העתיקה של כפר כמא. המבנה זכה לשימור והוא ממחיש את אורח החיים בבית צ'רקסי ומציג עושר רב של חפצים, כלים וביגוד מסורתי. המוזיאון פתוח בשעות 10:00–17:00.
נסיעה של כשני ק"מ מזרחה, ואנו בתוך יבניאל החוגגת השנה מאה ועשר שנים להיווסדה.
יבניאל ( איזה שם נפלא ), נוסדה ביום 7 באוקטובר 1901 והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1951.
המושבה הוקמה על ידי יק"א על אדמה שנרכשה בכספי הברון רוטשילד כשהתושבים היו יהודים שעזבו את ההתיישבות בחורן ובמטולה. במקור נקראה ימה, על שם כפר ימה הנזכר בתלמוד, שנהוג לזהותו עם חורבת ימה (ח'ירבת ימה), הנמצאת בקצהו הדרומי של היישוב.
המועצה המקומית הורכבה תחילה מארבעה יישובים שצמודים זה לזה: יבנאל, בית-גן, משמר השלושה וסמדר. היום אלו שכונות בתוך יבניאל.
ביבנאל נוסדו התאחדות האיכרים, התאחדות הפועלים החקלאיים, טייסת הגליל וחטיבת גולני.
עד היום ניתן לראות את מבני האבן שעשויים מאבן הבזלת שהיתה פזורה כאן לרוב.
מבני ציבור ובהם שילוט של המועצה לשימור אתרים, ואפילו עמודי תמך עשויים מבזלת, פזורים בה לרוב.
בהיותה של יבניאל מושבה חקלאית ( כבר סיפרנו שבה נוסדה התאחדות האיכרים והחקלאיים) מביאה משפחת קרמר ממקימי המקום את סיפורו של המשק החקלאי באטרקציה מיוחדת לכל גיל.
מי ו-ומו
דגם מיוחד שנבנה על ידי אבי המשפחה המייצג משק טיפוסי כפי שהוא נראה בתחילת ההתיישבות בישראל, סיור בתוך המשק, הגמעת עגלים המשוועים לבקבוק כמו תינוק... לימוד על חייהן של הפרות ברפת הרובוטית, בה גם מכינים את המזון המיוחד כולל צפייה בסרט
המלווה את הפרות מיום ההמלטה ועד לבגרות והשתתפות בסדנא להכנת מוצרי חלב, כל אלו הם חלק מהפעילות היפה במי ומומו. הסיור ניתן להתאמה ושינוי על פי גילאי הקבוצה ודרישותיה.
בנוסף ניתן להתרשם גם מתערוכת כלים חקלאיים בחצר המשק הכוללת כלים מראשית ההתיישבות ועד לכלים משוכללים ומתקדמים המשמשים את המשפחה בימים אלו ממש. סיור מרתק שעורכת דפנה קרמר בין כשעה ורבע. 27 ₪ ואתם בסיור.
המשק פעיל בין הימים א'-ו' בתאום מראש לתיאום: טלפון 052-4696128 ו/או 04-6708141
משם לקצה השני של הכנרת לבקעת גינוסר.
בשביל נילי בבקעת גינוסר
את פנינו מקדם שביל חדש בין 2.8 ק"מ העוטף את האזור-שביל נילי, לזכרה של בת המקום נילי מנור ז"ל שנפטרה ממחלה לפני למעלה מארבע שנים.
תחילתו של השביל בתחנת הדלק בכניסה לגינוסר. משם מסתלסל השביל מגיע עד הכנרת. בשלב מסוים השביל משנה את צבעו השחור והופך למשטח בטון, חודר אל תוך שטח המלון "נוף גינוסר", חוצה דשא ירוק וחדרי המלון חדשים. ( מלון מקסים, אוירה חמה וידידותית והרבה ירוק וטבע).
השביל סובב לו בינות לעצים עבי הגזע ומסלולו מותאם גם למוגבלי הליכה. מראהו מזכיר נחש שחור הנדחק בין הגזעים החסונים. בחלקו האחרון ניצב גשר המחבר את גדות נחל צלמון התצפית מהגשר מגלה מים צלולים ועליהם משייטים בשלווה צמחי מים. כדי להגיע לכנרת צריך לחזור לשביל. בקטע הסיום השביל מתרחב, הופך לפאזל של אבנים משתלבות, בקצהו טיילת נאה שמובילה לשני ספסלים מעל מרחבי הכנרת. ציוץ הצפרים ( זוכרים אותן? ) מלווה אותנו לאורך כל הדרך.
סופה של הדרך בשביל נילי מוליך אותנו עד לשפת הכנרת, שם מיקם רוני מנור, מנהל המלון את מדיד הכנרת. מאז שהוא הושם שם, עלתה הכנרת, בלמעלה ממטר וחצי.
פסלים בטבע
נסיעה בתוך מטעי הבננות של קיבוץ גינוסר ( זהו הקיבוץ המגדל את כמות הבננות הגדולה ביותר בישראל), מובילה אותנו בדרך עפר עבירה לכל רכב למצוק הפסלים. זהו סיפור מיוחד של אדם מיוחד שבנה באזור עשרות פסלים בתוך הנוף והטבע.
אחד מהן קשור לבן משפחתו שנפל כאן במלחמת השחרור. קורות חייו של ישראל לוי, איש גינוסר, שזורים בקורות קיבוץ גינוסר, פילוג הקיבוצים, כלא עכו ועוד כולל תצלומים בספר שיצא לא מכבר.
עוד באזור
המושבה התיירותית מגדל
כשמחפשים בית כנסת או בית מדרש באזור בקעת גינוסר כנסו למושבה התיירותית מגדל. מושבה קטנה בת פחות מאלף וארבע מאות נפש עם הרבה חום ואהבה. בכניסה למושבה, בית הכנסת של חב"ד ( בית הכנסת הראשון שהוקם במושבה לפני כמאה שנים ושופץ בידי גוטניק) בו מתקיימות 3 תפילות ביום, בהמשך בית המדרש "מבראשית" (שחרית כל בוקר בשמונה) ועוד. אנשים חמים, יופי של מקום אפילו להיכנס ולהסתובב בו.