ימי חודש אב ותשעת הימים ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, מהווים מקום אידיאלי לביקור, גם אם לא מתוכנן מראש, הזדמנות להתבשם מאווירה המופלא של העיר והמגוון העצום של האתרים ההיסטוריים שמציע הרובע.
הטיול והשיטוט בסמטאות הוא הזדמנות "להחליף אוויר ולהתבשם מאווירה", להיחשף לנופיו הייחודיים של האזור, לגלות סמטאות ציוריות וחבויות... וממש על הדרך, להתרשם מקרוב מפרויקט בניין בית כנסת החורבה אשר עמד בשיממונו מאז נפילתו של הרובע בתש"ח ונבנה מחדש.
סיור בימים אלו בעיר העתיקה שחוברה לה יחדיו, הוא סיור אל ימים עברו. ימים בהם, תפארתה של ירושלים היתה מושרת בפי כל והדרה קיבל את המונח " תשעה קבין של יופי נטלה ירושלים".
להיכן מומלץ להגיע?
הבית השרוף - בית מגורים מפואר לשעבר, ממנו נותרה רק קומת המרתף ובה נמצאו חורבות הבית וכליו. הבית נשרף ככל הנראה ע"י הצבא הרומאי עם נפילת בית שני. במקום תצוגה של ממצאים היסטוריים וחזיון אור-קולי מרגש המקים לחיים את ספורה של המשפחה.
מוזיאון וואהל – הרובע ההרודיאני - האתר הגדול והחשוב מבין אתרי בית שני בעיר העתיקה. שישה בתים בסגנון רומי-הלניסטי של כהני העיר שצפו להר הבית. הזדמנות נדירה להציץ לתוך הווי החיים של אצילי ירושלים ערב חורבן בית שני.
זהו עולם של אתמול, של עבר שהיה ואיננו. הבניין, המשתרע מכיכר החורבה שבפינת רחוב הקראים במערב ועד לישיבת פורת יוסף במזרח, צופן מתחתיו סודות, ריגושים, מדרשים, סיפורים ואגדות מימי הבית השני. התיאור המרשים על קמצא ובר קמצא שני הירושלמיים הותיקים, האחד עשיר מופלג והשני יהודי פשוט מקבל בסיור במקום, אור אחר ונוסף. מימדי הבית הענק, הצופה אל רחבת בית המקדש, מבעד ל"ויטרינה" דמיונית יכולים ללמד על עושרם של תושבי המקום. לצידו של הבית , בית נוסף , ככל הנראה ,ביתו של בית הכהן הגדול, שממקום מושבו התבונן כל העת בנעשה בין כותלי הבית, כשגרם מדרגות, הובילו היישר מביתו למקום עבודתו ביום הכיפורים. כך יכול המסייר במקום לעבור אלפי שנים אחורנית אל המשנה במסכת יומא המתארת את יומו של הכהן ביום הכיפורים. האתר המשוקם משתרע על פני שטח של 2700 מ"ר ואורכו המירבי הוא 110 מטרים ואת השם "הרובע ההרודאיני" קיבל המקום בהיותו חד תקופתי , כשהוא כולל שרידים מתקופת בית הורדוס בלבד משנת 37 לפני הספירה ועד שנת 70 שנת החורבן.פה ושם נמצאו גם שרידים מתקופת בית ראשון ומתקופת החשמונאים, אך אילו בהחלט מישניים. האתר עשיר בשרידים ארכיאולוגיים. נמצאו במקום כלי אבן ששימשו את עשירי ירושלים ( כלבא שבוע?) כיון שהאבן לא מקבלת טומאה השתמשו בה אלו שיכלו היו להרשות זאת לעצמם. סיור במקום מוביל אותנו באחת אל העולם הקדום המשקף את כל שהיה ידוע על המקום. רצפות פסיפס עשירות תוכן מוסיפות נופך משלהן ושעוני השמש שנחשפו במקום מעידים כאלף עדים על עושרם של האנשים שחיו במקום. שעוני השמש כל כך נדירים בממצאי חפירות ואלו שהתגלו ברובע המשוקם הינם הנאים ביותר שנמצאו בחפירות כל שהם. בירידה אל מרתפי הבית אנו מוצאים את הכתובת אשר תעביר אותנו לעבר הרחוק : " ירדתם שלושה מטרים מתחת למפלס הרובע היהודי של היום, חזרתם אלפיים שנה אחורה אל העיר העליונה של ירושלים בתקופת בית שני". במבנה הזה שבו החלו החפירות המצוי בקצה המערבי של האתר נתחיל את הסיור.
הקארדו המקורה - רחובה הראשי של ירושלים מהתקופה הרומאית והביזנטית. אבני הריצוף של הקארדו מספרות גם הן סיפור - האבנים השחורות מעידות כי ישנם שרידים חשמונאיים מתחתינו והכתומות שרידים מתקופת בית ראשון (לפני כ- 3000 שנה).
הקארדו מאפשר טיול באזור פתוח וסגור. בקצה הקארדו "מוזיאון המאבק האחרון על הרובע", ולידו מנורת הזהב המשוחזרת של בית המקדש מימי בית שני.
החורבה
החברה לפיתוח הרובע היהודי מקיימת סיורים מרתקים לבית הכנסת ועולם שנמצא תחתיו. אייל מתן מנהל אתרי התיירות של החברה לפיתוח הרובע שעושה לילות כימים כדי להביא עוד ועוד אוצרות בפני המבקרים, מספר כי במסגרת השלמת החפירות שנעשו לאחר הקמת בית הכנסת החורבה התגלה מפלס ארכאולוגי עם ממצאים מתקופת בית שני ומתקופת הביזנטים. בין הממצאים המיוחדים שהתגלו היה קטע רחוב ביזנטי ממערב למזרח שהתחבר למפלס רחוב הקארדו המוכר לכולם שנתיבו מדרום לצפון.
בקטע הנפגש בין שני הרחובות התגלתה בשלמותה קשת ביזנטית מאבנים מסותתות בקפידה שהייתה למעשה השער שחיבר בין הרחובות. החברה לשיקום ולפיתוח הרובע בהתייעצות עם רשות העתיקות, החליטה לשחזר את מבואת השוק ההיסטורי של הקארדו ולפתוח את מעבר הקשת על מנת ליצור את הרצף בין הרחובות הצולבים.
בית הכנסת תפארת ישראל
בית הכנסת נבנה בשנות השישים של המאה ה-19 על ידי חסידי רוז'ין וסדיגורא, ונקרא "תפארת ישראל" על שם רבי ישראל פרידמן מרוז'ין שהרים את התרומה לקניית המגרש שעליו נבנה בית הכנסת. המסורת מספרת כי רבי ישראל תרם את הכסף לקניית המגרש בדחיפות, מאחר שאנשי הכנסייה הרוסית-פרובוסלבית עמדו לרוכשו על מנת לבנות בו כנסייה. על פי המסורת, הצאר הרוסי ניקולאי הראשון, שעמד מאחורי ניסיון הרכישה, רתח מזעם כאשר שמע שהיהודים הקדימוהו בשליחותו של רבי ישראל מרוז'ין, והכריז "פעם נוספת ניצח אותי היהודי ישראל פרידמן" (רבי ישראל נמלט מרוסיה מפני הצאר ניקולאי). הרוסים נאלצו לרכוש שטח מחוץ לחומות העיר העתיקה, והוא השטח המכונה מגרש הרוסים.
טיילת הגגות - על גג העולם - אחת מנקודות התצפית היפות בירושלים. גגות בתי העיר העתיקה הבנויים בצפיפות זה ליד זה, מחברים בין ארבעת רובעי העיר העתיקה ומעניקים הצצה מכיוון אחר מהרגיל – בטיול שנמשך מרח' חב"ד שברובע ועד לירידה במרכזו של הרובע ליד מרכז אריאל . מומלץ גם למי שעיתותיו בידיו ,לערוך סיור מקיף על טיילת החומות המקיפה את העיר העתיקה . העליה לקטע הצפוני היא דרך שער יפו בפתח לשכת התיירות. העליה לקטע הדרומי נעשית דרך מגדל דוד, שבו התחלנו את הסיור.
עוד באזור: המגדל הישראלי- מוזיאו ובו שרידים מבית ראשון ושני ומוזיאון "לבד על החומות" ממלחמת השחרור.
איך מגיעים?
חונים בחניון כרטא או בחניון הר ציון. ברחוב היהודים פונים לעבר הסמטה המובילה לעבר הכותל. במרכזה, הבית השרוף, מוזיאון וואהל לארכיאולוגיה בו מצוי הרובע ההרודיאני ועוד. רצוי להזמין סיור מודרך בכל אתרי הרובע במדרשת "ראשית ירושלים" טל. 02-6274130
והיכן אוכלים? במסעדת שרגא. כל אחד והשרגא שלו.
ברחוב ינאי 3 (מחוץ לחומות אבל מספיק קרוב כדי להגיע אחרי הביקור ברובע ), נפתחה לאחרונה מסעדה חלבית נפלאה בשם שרגא. שם אולי לא של מסעדה ( תשאלו את בעל המקום והשף למה..) אבל אוכל ברמה. מטעמים נהדרים וכולם מבית היוצר הירושלמי. מרק קובה פרוה, לחניות המבורגר צמחוניות ( עשויות מטונה ועדשים) , מבחר פשטידות וקישים וכמובן שיקים ומיצי פירות.
"אנחנו בשרגא אוהבים לארח" אומרת לילך רובין בעלת המקום ואכן זה כך. כנסו ומיד תתאהבו. טל. 077-9529952
