
הגדה של פסח.
שירה חדשה.
לזמן הזה ולעתיד לבוא במהרה בימינו.
עורך ראשי: יוחאי מקבילי.
קדומים, הוצאת מפעל משנה תורה, תשע"ה. ו+66 עמ'
(4167003‑077)
בעקבות הרמב"ם השלם והמדויק והמפורש על מהדורותיו השונות, ממשיך הרב יוחאי מקבילי ביוזמותיו התורניות-חינוכיות. והפעם – הגדה של פסח מיוחדת, שבה מודגשים מהלכי הדרשות והמצוות בליל הסדר והחוויה שראוי שהמשתתף יחוש במהלכו ובעקבותיו. מושווה בה הסדר שבזמננו לזה שנחגוג במהרה כשייבנה המקדש, ובעזרתה מרגישים בפועל את פעמי הגאולה שאנו זוכים לשמוע בפועל עתה.
ההגדה מותאמת לנוסח העדות השונות (כולל כמובן נוסח הרמב"ם), וביאורים ותרשימים מאירים את ההגדה הנאה והמחנכת הזאת לכל אורכה.
*****
תורת עציון.
פשטות מתחדשים בפרשת השבוע. ויקרא.
ירושלים, הוצאת מגיד-קורן וישיבת הר עציון, תשע"ה. 382 עמ'
(6330530‑02)
אחרי 'תורת עציון' על ספר בראשית, שהכיל כמה פרקי עיון וביאור על כל פרשה מפרשות הספר, הופיע כעת אחיו על ספר ויקרא.
מדובר באותו עיקרון: מיטב השיעורים של רבני ותלמידי ובוגרי ישיבת הר עציון מוצגים כסדר פרשות ספר ויקרא, ארבעה או חמישה פרקים על כל פרשה, כאשר רובם ככולם הופיעו בעבר באתר בית המדרש הווירטואלי של הישיבה הפועל ושוקק חיים כבר עשרים שנה. חלקם משכו אחריהם תגובות והסברים ושיפורים ושדרוגים, והפרי המלא והמתוקן ניתן כאן.
כל מחבר כותב לפי דרכו וסגנונו, אולם המכנה המשותף הוא שילוב של דרכי לימוד מסורתיות עם דרכי מחקר לשוניות וספרותיות והיסטוריות אשר מאירות פינות חדשות בתורתנו הקדושה, כפי הדרך שהתגבשה בישיבת הר עציון ובמכללת הרצוג שעל ידה.
גם בספר הלכתי כבד כמו ויקרא הצליחו העורכים והמחברים להגיש כלי מלא תוכן בגישה המשולבת הזאת, ואולי דווקא האתגר המיוחד בספר הזה מדגיש את הייחוד של הכיוון החדש-ישן הזה. בעתיד הקרוב יופיע ספר 'תורת עציון' על דברים, ובשנה הבאה בעז"ה על הספרים שמות ובמדבר.
*****
מכלל יופי.
מגילת שיר השירים. כלל ופרט.
יואב אוריאל. ירושלים, בני ציון, תשע"ה. 212 עמ'
(7203221‑052)
לימוד התנ"ך הולך ופורח לא רק בישיבת הר עציון ובנותיה. בניגוד לשיטת הלימוד הפתוחה-יחסית, המדעית יותר, שבאה לידי ביטוי בעיקר אצל מורי מכללת הרצוג – גם בישיבות 'הקו' מעודדים לימוד תנ"ך, אך בגישה מסורתית יותר. גם בדרך זו ניתן לחדש ולהאיר ולהציג פנים חדשות-ישנות בכ"ד הספרים, וכך עושה ר' יואב אוריאל בסדרת 'מכלל יופי' שלו, שמנתחת כל ספר שבו היא עוסקת משני מוקדים. האחד הוא המבט הכללי של מגמת הספר וממנו הירידה אל הפרטים, והשני הוא ההליכה בעקבות חז"ל, בהנחה שדווקא בדבריהם מונח עומק הפשט, וביאור הקשר בין פרטי הספר על תיבותיו ופסוקיו למגמתו הכללית הנ"ל.
כך ב'מכלול יופי' על שיר השירים שכולו קודש קודשים, עוסק החלק הראשון בביאור האהבה המקשרת בין ישראל לאבינו שבשמיים על פי הרעיונות והתיאורים שבספר. החלק השני עוסק בערכו של שיר השירים ומיוחדותו בין ספרי התנ"ך, והשלישי – בביאור המגילה כסדר על פי העקרונות שבוארו בשני החלקים הראשונים.
זהו הספר הרביעי בסידרה.