יחסי ישראל וארצות הברית מחריפים מאז הבחירות. הנשיא האמריקני וממשלו מותחים ביקורת על האמירה של נתניהו לפיה כל עוד הוא ראש הממשלה לא תקום מדינה פלשתינית.
השבוע אמר הנשיא אובמה כי הוא מאמין לנתניהו שעמדה זו שהביע רגע לפני הבחירות, היא זו שהוא מצדד בה. "בימים שהובילו לבחירות, ראש הממשלה נתניהו אמר שלא תקום מדינה פלשתינית כשהוא ייבחר, ואני מאמין לראש הממשלה שלכך הוא התכוון. אני חושב שהרבה בוחרים בישראל הבינו את הדברים כפי שהתכוון, בצורה הברורה ביותר", טען הנשיא האמריקני, והוסיף כי "לאחר מערכת הבחירות ניסה ראש הממשלה לטעון שיש תנאים מסוימים להקמת מדינה פלשתינית, אך אלו הופכים את העניין הזה למשימה בלתי אפשרית בעתיד הקרוב".
התיקון של נתניהו לא התקבל
מוקדם יותר השבוע סיפר אובמה על השיחה הראשונה שלו עם נתניהו לאחר הבחירות, שנערכה יומיים מאוחר יותר. "בירכתי את מפלגתו על הניצחון. אנו ממשיכים להאמין שפתרון שתי המדינות הוא הדרך היחידה לביטחון ארוך הטווח של ישראל, אם ברצונה להישאר מדינה יהודית ודמוקרטית. נמשיך לוודא, ללא קשר לחילוקי הדעות, שיימשך שיתוף הפעולה הביטחוני והמודיעיני כדי לשמור על עם ישראל בטוח", טען אובמה. אבל באותה נשימה ציין שהוא נגד הרחבת ההתיישבות ביהודה ושומרון, והסביר שהממשל נערך מחדש בשל ההצהרה של ראש הממשלה לגבי הפלשתינים.
הוא גם מתח ביקורת אישית על נתניהו, ורמז שהוא פוגע בדמוקרטיה. "למרות שישראל הוקמה על בסיס היותה המולדת ההיסטורית של העם היהודי והצורך למדינה יהודית, הדמוקרטיה הישראלית תמיד האמינה שכל אזרחי המדינה זוכים ליחס שווה והוגן - זה מה שטוב בדמוקרטיה הישראלית. אם זה יתמוסס, אני חושב שזה לא רק ייתן תחמושת לאנשים שלא מאמינים בקיומה של מדינה יהודית, אלא גם יתחיל לשחוק את הדמוקרטיה בישראל".
הדברים הללו מצטרפים לשורה של תדרוכים שנתנו דוברי הבית הלבן, שבהם הודגש חוסר שביעות הרצון מהאמירות של נתניהו וצוין כי האמריקנים מחשבים את צעדיהם מחדש בכל הקשור לישראל.
האמריקנים גם מסרבים לקבל את התיקון של נתניהו בריאיון לערוץ חדשות אמריקני בסוף השבוע שעבר, שבו אמר: "לא שיניתי את המדיניות שלי ולא חזרתי מנאום בר-אילן משנת 2009 של קריאה למדינה פלשתינית מפורזת שתכיר במדינה היהודית", אמר ראש הממשלה והבהיר: "המציאות השתנתה, אבו-מאזן סירב להכיר במדינה היהודית וחתם הסכם עם חמאס שקורא להשמדתנו. אני לא רוצה פתרון של מדינה אחת. אני רוצה הסכם בר-קיימא של שתי מדינות, ובשביל זה הנסיבות צריכות להשתנות".
ראש הסגל בבית הלבן, דניס מקדאונה, אמר השבוע כי אי אפשר להתעלם מהאמירות של נתניהו, ו"הגרסאות הסותרות שלו מטילות ספק בנכונותו למצוא פתרון לבעיה".
במקביל האמריקנים גם נוקטים צעדים בפועל. ארה"ב לא השתתפה השבוע בכינוס מועצת זכויות האדם של האו"ם, שכמו כל שנה עסק אך ורק ב"פשעי" ישראל ברשות הפלשתינית. האמריקנים היו משתתפים קבועים בדיונים ותמיד הגנו על ישראל, שמחרימה את הגוף הבינלאומי הזה. פרשנים אמריקנים אף טענו כי מדובר בחלק מההערכה מחדש שמבצע הממשל האמריקני ביחסיו עם ישראל. גורמים בממשל האמריקני אמרו שכעת לא בטוח שהאמריקנים יתנגדו לצעדים חד-צדדיים של הפלשתינים באו"ם, כפי שהתנגדו בעבר.
האם המצב בין ישראל וארצות הברית הוא קשה וחמור מבעבר? הפרופסור אלכסנדר בליי, ראש המכון לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת אריאל, לא מתעלם מהמשבר בין המדינות, אבל מכניס אותו לפרופורציות. "קודם כול, ברור לגמרי שיש משבר אמיתי ביחסים בין ישראל ובין הבית הלבן. ועד כמה שהמצב איננו נוח בלשון המעטה, צריך להבהיר את ממדי החיכוך, שהוא עם הזרוע המבצעת ולא עם הזרוע המחוקקת", הוא מבהיר ומוסיף כי "למעשה התמיכה במדינת ישראל בסקרים היא בנקודה הגבוהה ביותר מאז ומעולם, כאשר למעלה משני שלישים תומכים בעמדתה של ישראל, ורק 15 אחוזים תומכים בעמדה הפלשתינית. זה משבר נקודתי בין רשות לרשות".
אבל המשבר בין המנהיגים יכול להשפיע על דרגי הפקידות הנמוכים יותר.
"כרגע מדובר בסכסוך ברמת הפרט, בין הנשיא שהוא ראש הרשות המבצעת שם, לראש הממשלה, שהוא ראש הרשות המבצעת כאן. ברור שרוח המפקד מחלחלת גם לדרגים הנמוכים. צריך לזכור שני דברים: אחד, האינטרסים בין ישראל וארה"ב לא משתנים על פי מנהיגים. והשני: ברור לי שחלק מהפקידות יבצע את ההוראות כמצופה ממנו, אבל גם ידאג לכבד את ההסכמים וההבנות שהיו קיימים עד כה".
נראה שיש ניסיון של האמריקנים לעשות דה-לגיטימציה לראש הממשלה, והנושא הפלשתיני הוא זה שנבחר לשם כך.
"בנושא הפלשתיני אני, כמי שמלמד יחסים בינלאומיים, מלמד את הסטודנטים שלי לקרוא היטב בין השיטין מה הם הביטויים הדיפלומטיים שבוחרים המנהיגים. בבר-אילן אמר נתניהו: 'שתי מדינות לשני עמים'. לפני הבחירות אמר נתניהו: כרגע על רקע השינויים במזרח התיכון, אין אפשרות שתקום מדינה פלשתינית לצד ישראל. מי שקרא את הדברים של נתניהו כנסיגה מעמדתו בבר-אילן, מרחיק לכת".
פרופסור בליי מעריך שחלק מהחרפת היחסים נובע מתוצאות הבחירות. "ברור לחלוטין שהממשל בארצות הברית והמדינות האירופיות רצו שייבחר כראש הממשלה יצחק הרצוג, שלדעתן היה אמור להיות הרבה יותר נוח. אבל מסתבר שהעם בישראל החליט אחרת, והם מאוכזבים שעם ישראל ברובו נמצא במחנה שאיננו מקבל את התפיסות האירופיות או האמריקניות".
מי מנסה לסכסך בין ישראל לארצות הברית?
ביום שלישי השבוע עלה העימות הזה מדרגה. גורמים בכירים בממשל טענו בכתבה שפורסמה בעיתון וול סטריט ג'ורנל שישראל ריגלה אחרי המעצמות במהלך שיחות הגרעין עם איראן, והעבירה את המידע שהשיגה לידי חברי קונגרס, כדי שישתמשו בו נגד עמדת הממשל. "זה דבר אחד שארה"ב וישראל מרגלות האחת אחרי השנייה, אבל זה דבר שונה לחלוטין כשישראל גונבת סודות ומעבירה אותם למחוקקים אמריקניים כדי לחתור תחת הדיפלומטיה של ארה"ב", טען אחד הגורמים בפני העיתון.
על פי הפרסום, האמריקנים יירטו שיחה שקיימו שני נציגים ישראלים, ובה עלו נתונים שהיו ידועים רק לצוותי המשא ומתן בין ישראל לאיראן. גורם מדיני תהה באוזני 'בשבע', עוד לפני שהתייחס לדברים, "מדוע עלינו לדבר על ריגול שלנו שלא היה נגד האמריקנים, כאשר בכתבה ברור שהם מרגלים אחרינו?".
שר הביטחון משה יעלון מיהר להכחיש את הדברים. לדבריו, "אין דבר כזה שישראל מרגלת אחרי האמריקנים. צר לי שזה יצא כך. ביררתי האם מישהו בקהיליית המודיעין קיבל תלונה, כי אם היה דבר כזה היינו אמורים לקבל תלונה. לא קיבלנו שום תלונה, אבל למישהו כנראה יש עניין לסכסך או להכניס עוד רוח רעה למערכת היחסים שמבחינתנו היא מערכת יחסים אסטרטגית", הבהיר יעלון, וציין כי "לעתים יש מחלוקות, לעתים אנחנו רואים את הדברים באופן שונה ויש ערוצים ללבן את המחלוקות, חבל שנכנסות רוחות רעות לתוך הערוצים הללו, ואני מקווה שנעבור את זה כמה שיותר מהר ונחזור לאותה מערכת יחסים שרובה היא דיסקרטית, ואני מקווה שהיא תימשך כך".
סגן שר החוץ לשעבר, דני איילון, מי שהיה שגריר ישראל בוושינגטון, אומר גם הוא שמדובר בהאשמות בלתי הגיוניות: "זה נראה לי מופרך לחלוטין. אני אומר באופן הכי מוסמך שישראל לא אוספת מודיעין על ארצות הברית. אנחנו לא צריכים את זה, שיתוף הפעולה המודיעיני כל כך טוב, שאין טעם לסכן אותו בשום עניין".
אז מה מטרת הפרסום הזה?
"הידיעה הזאת היא חלק ממסע שנועד לפגוע בישראל. היחסים בין ישראל וארצות הברית הם חזקים מאוד וחשובים לשני הצדדים והם נמשכים, הבעיה היא היחסים הקשים בין ראש הממשלה לנשיא. ראש הממשלה מנסה לעשות מחוות ולהחזיר את היחסים למסלולם, אבל הנשיא לא מקבל את זה, ויכול להיות שיש לו תוכנית הרבה יותר רחבה מעבר לנקמה, והיא פשוט ללחוץ על ישראל להגיע עם הפלשתינים להסכם שאינו מקובל עלינו".
איילון גם מאשר את טענת הגורם המדיני ששוחח עמנו בעקבות הידיעה ומבהיר: "אני חושב שהיו יותר מגילוי אחד או שניים שמוכיח שהם בהחלט מצותתים לנו ואוספים כאן מידע, אבל אנחנו בהחלט לא גומלים להם באותה מידה".
לפרופסור בליי יש הסבר אחר לפרסום אודות הריגול. "שמעתי את דבריו של השר יעלון שהבהיר שאנחנו לא פועלים בשום צורה נגד ארה"ב. לכן כנראה גורמים שמעוניינים לסכסך מדליפים את הדברים האלה. כאשר מתקיים משא ומתן בין מנהיגת העולם המערבי ארה"ב ועוד חמש מדינות לבין מדינה קיצונית אסלאמית, בסיפור הזה ברור מי הצד הרע ולמי יש עניין לסכסך בינינו ובין האמריקנים. אני לא אופתע אם מדובר בתרגיל הונאה של האיראנים, שמצליח על רקע המשבר הנוכחי. לא מפתיע שהסיפור פורסם דווקא אחרי שהתברר שהצרפתים אימצו עמדה יותר קרובה לשלנו ממה שהייתה בעבר. גם האיראנים מבינים שהם לא יכולים לרמות את כל העולם כל הזמן, ולכן מה שנותר להם הוא לפגוע בישראל בעזרת מידע שיש ברשותם".
מה שבלט השבוע הוא השתיקה הרועמת של נתניהו, שלא הגיב לגל ההכפשות האמריקני כלפיו. "אני חושב שראש הממשלה שלנו עושה את הדבר הכי נכון שאפשר לעשות כרגע", אומר פרופסור בליי ומסביר כי "ברגע ששר הביטחון אמר את שלו, הוא דרג גבוה מאוד, וברור שהוא אומר את הדברים על דעת ראש הממשלה. ברור שבמצב שנוצר כל דבר שנתניהו יגיד רק יגביר את המתח".
הצרפתים השתכנעו
המטבע האחר שישראל משיבה בו הוא ניסיון ליצור ציר עוקף ממשל אמריקני, שילחץ שלא לקבל הסכם גרוע עם איראן על תוכניתה הגרעינית. השר לענייני מודיעין יובל שטייניץ ויושב ראש המועצה לביטחון לאומי יוסי כהן, עמדו השבוע בראש משלחת שיצאה לפריז וללונדון, כדי לשכנע את נציגי המדינות לשיחות הגרעין עם איראן להערים תנאים נוספים שיקשו על איראן לפתח נשק גרעיני במסגרת הסכם.
לגבי הצרפתים נראה שהעניין עבד היטב. השר שטייניץ סיפר כי ישראל הציגה בשיחות בצורה מפורטת את דאגותיה והסתייגויותיה מהסכם העקרונות המתגבש, וציין כי שמע עמדה דומה מהצרפתים. בינתיים בישראל מעדיפים לשמור על שתיקה, לפחות מצד הגורמים הרשמיים, בכל הקשור לעימות עם האמריקנים, ולתת ללהבות לשקוע. נראה שהפרסומים בארצות הברית לפיהם הממשל ייענה לניסיונות של נתניהו לחמם בחזרה את היחסים היו מוקדמים, ובינתיים הנשיא אובמה ואנשיו מבהירים לראש ממשלת ישראל בצורה הברורה ביותר את חוסר שביעות רצונם מהמשך כהונתו.