נתניהו ומפלגתו חייבים ככל הנראה חלק ניכר מהישגיהם בבחירות לפעילי הימין ואנשי ההתיישבות.
נתניהו ומפלגתו חייבים ככל הנראה חלק ניכר מהישגיהם בבחירות לפעילי הימין ואנשי ההתיישבות.תומר ניוברג, פלאש 90

השר נפתלי בנט כינה זאת כניסה של הציונות הדתית אל מתחת לאלונקה של נתניהו. חברת הכנסת איילת שקד אמרה שהייתה זו תרומת איברים של הציונות הדתית למען הליכוד ונתניהו. אך מסתבר שלא היה מדובר רק בהחלטה אישית של מצביעי ימין להעדיף את הליכוד על פני מפלגות ימניות יותר, אלא בפעילות אינטנסיבית ומשמעותית של פעילים המזוהים בדרך כלל עם עמדות ימניות הרבה יותר מאלה של נתניהו.

פנים אל פנים 2

את הפעילות המאורגנת והמתוזמנת היטב של הפעילים הללו ניתן לדמות רק לימי טרום העקירה מגוש קטיף, ימי מפגשי ה'פנים אל פנים' במטרה לעצור את הגירוש. גם הפעם אפשר היה לחוש באוויר את המתח הרב, מתח שאותו היטיב לנצל ראש הממשלה נתניהו עצמו באינספור ראיונות לכלי תקשורת דתיים וימניים ובהם הקריאה: "זה קריטי, חייבים לבוא ולהצביע, ולליכוד".

הרעיון לצאת אל הערים ולשחזר בקטן את המבצע ההוא, התחיל אצל עוזרו של חבר הכנסת זאב אלקין חמישה ימים בלבד לפני הבחירות. "התחושה הייתה שבמערכת הבחירות הזאת באופן מניפולטיבי מעלימים את הנושא המדיני ומתמקדים בחברתי", מספר יוסי דגן, ממלא מקום ראש מועצת שומרון, שהפך בתוך שעות לאחד הפעילים המרכזיים של המיזם.

הבנה שסכומי עתק מוזרמים מארצות הברית, ממדינות אירופה ואולי אפילו מקטאר כדי להוציא את המצביעים הערבים אל הקלפיות, הובילה את דגן להחלטת פעולה. "עברו שם מבית לבית כדי לדרבן אותם", הוא אומר, ומספר על הרעיון הפשוט שהוציא לפועל ביום הבחירות עצמו: לעשות אותו דבר, רק בלי ערימות הדולרים ששימנו את מכונת קמפיין השמאל.

הוגי הרעיון החלו למפות את המוקדים שבהם נמצאים מצביעי ימין, אך אחוזי ההצבעה בהם נמוכים. שם, הבינו הפעילים, מסתתר כר נרחב לפעילות ואוזן קשבת לעמדותיהם האידיאולוגיות. רק שיפתחו את הדלת.

למיזם חברו סניף הליכוד בשומרון בראשותם של יוני הישראלי ויעקב וינברגר, וראשי 'הליכוד שלי – מטה התיישבות בליכוד'. יחד עם יוסי דגן וגרשון מסיקה, אנשי ליכוד מובילים לצד תפקידיהם במועצה האזורית שומרון, יצאו לחריש עמוק של גיוס מתנדבים ביישובים. "דיברנו עם פעילי ארץ ישראל מרכזיים, וביום הבחירות הגיעו לאשדוד כ‑700 אנשים מהשומרון ומחוצה לשומרון. הקמנו מטה שקיבל סיוע מתנועת 'אם תרצו', ויחד עם מקומיים מאשדוד פשטנו על בתי התושבים. כ‑15,000 דלתות נפתחו בפנינו".

"הרוב שמע את המילים 'שלום, אנחנו מהשומרון', והסכים להקשיב. אחרי שהתחלנו בשיחה כבר היה הרבה יותר קל. הצענו פתרונות אידיאולוגיים לצד פתרונות מעשיים, כמו הסעה מיידית או לחזור למשפחה עוד שעה וחצי ולסייע להביא אותה לקלפי", מספר דגן.

"דיברנו איתם על ענייני ביטחון וגילינו שהם עצמם נזכרים בירי הרקטות שהגיע עד אליהם בעקבות העקירה מגוש קטיף, וגם הם חוששים ממה שיקרה אם תוקם מדינה פלשתינית. דיברנו איתם גם על אידיאולוגיה ואהבת הארץ. הסברנו להם איך נראית ההיערכות הערבית להצבעה. סיפרנו להם שהגענו מרחוק כי זה חשוב, והסתבר לנו שבאשדוד מאוד מעריכים את השומרון ואת ההשקעה האישית שלנו. היו כאלה שאמרו שאין להם אמון בפוליטיקאים, אבל כשהזכרנו להם את החשש מעליית השמאל הם הבינו שצריך ללכת לקלפיות. הם פתחו את הדלת, התעניינו, תמכו, הציעו לשתות ולאכול. לי באופן אישי יצא לפגוש רק שניים שאמרו שהם נגדנו. התחוללה מהפכה באשדוד".

דגן מבהיר: "לא אמרנו להם לאיזו מפלגה להצביע. באנו עם חולצות של הבית היהודי ושל הליכוד. הרעיון היה להסביר את החובה להצביע לימין. כשנתקלנו בהתלבטויות אם להצביע לבית היהודי או לליכוד, יצרנו מיידית קשר עם חברי הכנסת איילת שקד וזאב אלקין והם שוחחו טלפונית עם המתלבט. לשיחות הללו הייתה השפעה משמעותית".

המהפכה שעליה מדבר דגן ניכרה בקלפיות האשדודיות, והיא הפכה מעיר שבוטל בה כנס של נתניהו מחשש לאולם ריק לעיר בעלת נתוני הצבעה ימניים גבוהים. לשר ישראל כץ ברור שלמבצע הייתה השפעה מכרעת על הבחירות. "ההתגייסות הזאת", אמר כץ ימים אחדים אחרי הבחירות, "תרמה תרומה קריטית להעלאת אחוזי ההצבעה והמוטיבציה של הציבור הרחב הנוטה לימין בערים לבוא לקלפיות ולהצביע, למרות הקמפיין התקשורתי האגרסיבי. המבצע הזה היווה גורם קריטי לניצחון המחנה הלאומי בבחירות, ולצד מתנדבים רבים שפעלו בערים נוספות, הוא אחת הסיבות המרכזיות שהובילו לניצחון".

בתנועת "אם תרצו" מתייחסים לדברים ואומרים כי "אנו שמחים שלאור הצלחת המסע הציבורי שלנו רבים הם הגורמים שמעוניינים להינות מן האור. יחד עם זאת אנו מדגישים באופן חד משמעי שמעולם לא פגשנו את מר גרשון מסיקה ואת סגנו יוסי דגן ואף לא נפגשנו עם אף עוזר או חבר כנסת מטעם סיעה זו או אחרת בשום נושא הקשור למסע הציבורי המדובר. מטרת הקמפיין ופעילות השטח שלנו אשר החלה לפני כשלושה שבועות לא הייתה להצביע לליכוד אלא לעודד אנשים להצביע למפלגות הציוניות השונות בערים בהן אחוזי ההצבעה נמוכים".

משכנעים בקלות

מיזם נוסף שגם הוא התארגן בדקה התשעים והתחיל ביהודה ושומרון הוא 'זזים ימינה', שהחל לפעול יומיים וחצי בלבד לפני הבחירות וגם לו, כך מסתבר, יש חלק בתוצאות הבחירות.

מיזם 'זזים ימינה' פעל גם לפני הבחירות הקודמות בניצוחו של יעקב שטרנברג, כשהמגמה הייתה להביא מצביעי מרכז לבחור במפלגות ימניות יותר. מאז הבחירות ההן אופסן המיזם עד ליום חמישי שלפני הבחירות האחרונות. שטרנברג פנה כה וכה, והבין שהסיכוי להקמת ממשלת שמאל הופך ריאלי יותר ויותר. הוא יצר קשר עם אליהו עטיה, שהיה שותף לרעיון שנתיים קודם לכן, והודיע לו שזה הזמן להתעורר ולא מאוחר מדי.

"הרמתי את הכפפה", מספר עטיה, שמוגדר כקמב"ץ המיזם. "ריכזנו שמות של מצביעי ימין פוטנציאליים שמתכוונים לא להצביע או מתכוונים לעבור למפלגות המרכז, והחלטנו להתמקד בהם. הבנו שבימים המועטים שנותרו לנו עד הבחירות, אין טעם לבזבז אנרגיה ומשאבים על מצביעי שמאל".

עבודתם של אנשי 'זזים ימינה' הייתה בעיקרה טלפונית. מספר מטות הוקמו, חלקם הלא מבוטל ביישובי יהודה ושומרון כדוגמת הר ברכה, עלי, קריית ארבע ואריאל, אך גם בערים כמו יפו, גדרה והרצליה. ראשי המטות גייסו פעילים ואלה החלו במשימות השכנוע הטלפוניות. "הסברנו שאם חשובה להם ארץ ישראל, אם חשובה להם מסורת ישראל וזהות יהודית הם חייבים לצאת ולהצביע, כי קולות שילכו לכחלון ולפיד עשויים בהחלט להוביל לממשלת שמאל בראשות הרצוג. התגובות שהגיעו היו מעודדות מאוד. השיחות היו קלות ופשוטות מאוד. אנשים ששטפו להם את המוח בקמפיין השמאל שסיפר כמה רע כאן, התעוררו והבינו את המציאות".

במקביל הציבו עטיה ושטרנברג צמד פעילות אחראיות על אתר אינטרנט, אליו פנו אזרחים שנענו לקריאות ברשתות החברתיות וביקשו לסייע. כל מתנדב קיבל רשימה של עשרים מצביעים מתלבטים מאזור מגוריו לשיחת שכנוע. "לפעמים בתוך שעה היינו מקבלים שיחה חוזרת מהמתנדב, שדיווח על סיכום השיחות שלו וסיפר על שישה שעברו מכחלון ימינה, עוד חמישה שיצביעו לבית היהודי וכו'. מאות אזרחים התגייסו לפעילות ההסברה בצורה הזאת. ההשפעה הייתה עצומה".

כשהוא מתבקש לסכם את תחושותיו אומר עטיה שגם הוא, אופטימיסט חסר תקנה, לא האמין שהמהלך יצבור תאוצה מהירה כל כך. "היו שאמרו לי שאין סיכוי למהלך אבל האמנתי, ולמרות האמונה הזאת הופתעתי. לא האמנתי שנגיע לשיחות עם יותר משבעים אלף איש, אבל זה מה שקרה והתחוללה כאן מהפכה".

בין תל אביב לאום אל-פאחם

בד בבד התנהל גם מבצע השמירה על טוהר הבחירות במגזר הערבי - מבצע שאותו הגה, יזם והוביל מנכ"ל ועד מתיישבי השומרון, שגיא קייזלר.

המבצע הזה, בניגוד למבצעי המפגשים והשיחות, נהגה ותוכנן בקפידה כמעט כמבצע צבאי חשאי כשלושה חודשים קודם ליום הבחירות. הרעיון ליישומו החל כבר לפני שתי מערכות בחירות, כאשר קייזלר עצמו הצטרף לקבוצה שנטלה על עצמה להשגיח על טוהר הבחירות במגזר הערבי בעקבות מבול השמועות על זיופים, מכירת קולות, עסקאות, דילים ואיומים.

בשתי מערכות הבחירות הקודמות היה קייזלר שותף לצוות כזה, והבחין בניסיונות רבים של זיופים קטנים, כאלה שבמסגרתם המצביע כלל לא חושב שביצע מעשה פסול. "פגשתי מצביעים שרגילים לזייף בלי שהם מודעים לזה, כמו תושב שמגיע עם תעודות זהות של כל המשפחה ולא מבין על מה מדובר כשאומרים לו שזה לא חוקי. או מוכתר שמגיע עם שקית שבתוכה עשרים תעודות זהות והוא אומר שאלו תעודות של נשים שאסור להן לצאת מהבית ולכן הוא מצביע במקומן... התברר לי שזו תופעה שמתרחשת בהרבה מאוד קלפיות, כי אין שם חברי ועדת קלפי יהודים וחברי הוועדות הערבים הרגילו אותם לחוקים משלהם".

קייזלר מסביר איך מגיעים למציאות כזאת: כל מפלגה מקבלת תקנים לחברות בוועדות קלפי על פי גודל המנדטים שלה. לאחר שנקבע מספר התקנים, מקבלת כל מפלגה את מיקומי הקלפיות שאליהן עליה לשלוח את אנשיה. אך מאחר שליהודי יותר נוח להיות בקלפי בתל אביב ולערבי נוח להיות באום אל-פאחם, מבצעות המפלגות החלפות. במקום שהיהודי ייסע לאום אל-פאחם והערבי לתל אביב, הם מתחלפים כך שהקלפיות הערביות מאופיינות בחברי ועדת קלפי ערבים בלבד. גם השוטרים המפקחים על המקום ערבים בדרך כלל, וממילא הדרך סלולה להתנהלויות בעייתיות. כך היה מקובל עד לבחירות האחרונות, עד שקייזלר הגה את התוכנית שלו.

עיקרה של התוכנית היה לגייס מתנדבים שיגיעו לקלפיות מטעם המפלגות מבלי שיתבצעו החילופין, כשכל אחד מהם מצויד במכשירי הקלטה שיתעדו את הזיופים והעסקאות שנרקמות בין נציגי המפלגות הערביות.

כדי לבצע את המהלך היה צורך לתאם אותו עם ראשי המפלגות, שבמערכת הבחירות הקודמת לא ששו להעניק לקייזלר את תקני ועדות הקלפי. תקנים שבשבילם הם צ'ופר שניתן להעניק לפעילים ומתנדבים שהשקיעו בימי הקמפיין, וכעת יקבלו 1,200 שקלים על יום עבודה נוח ומעניין. המפלגה היחידה שניאותה לתת בבחירות הקודמות לקייזלר 80 מתקני אנשיה הייתה הליכוד. קייזלר יצא לדרך עם ה‑80 הללו, ואלה הנפיקו מסקנות ברורות: כ‑80 אחוזים מהקלפיות התאפיינו ברמאויות בסדרי גודל כאלה ואחרים. קייזלר מציין כי ב‑15 אחוזים מהמקרים מדובר בשיבושים ורמאויות בסדרי גודל שיכולים לשנות את מפת המנדטים.

איך זה קורה? "השעה עשר בלילה, הקלפי נסגרת, אין מצביעים אלא רק חברי ועדה ומזכיר. כולם ערבים. לפעמים יש שוטר או עורך דין וגם הוא ערבי. בשלב הזה, כשאין עליהם פיקוח, הם 'מממשים' את זכות הבחירה למי שלא הגיעו להצביע. לדוגמה, אם הגיעו 300 מצביעים לקלפי בעראבה, וישנם 700 בעלי זכות הצבעה, מחליטים החברים להוסיף עוד 300 מצביעים, מאה לכל מפלגה ערבית, ונותנים איזה 20 לליכוד כדי לרצות את המשקיף מהליכוד...".

עם היוודע דבר הקדמת הבחירות הנוכחיות, נפגש קייזלר עם חבר הכנסת יריב לוין והציג בפניו את הנתונים ואת תוכנית הפעולה שלו. "יריב מאוד התלהב. הוא הבין שבבחירות האלה הדבר יכול להכריע בין הגושים. דיברתי גם עם חברי הכנסת איילת שקד ואלכס מילר. כולם מאוד אהבו את הרעיון".

לאחר ההתלהבות הראשונית נתקל קייזלר במוקש קטן בדמות אנשי המטות של המפלגות, שהתקשו להיפרד מהיכולת לצ'פר את אנשיהם. אבל חבר הכנסת לוין נרתם למשימת השכנוע וההסברה מול ראשי הבית היהודי וישראל ביתנו, השרים בנט וליברמן. "יריב לוין היה התורם המשמעותי ביותר למבצע. הוא שנתן את כל הקלפיות על מגש של כסף. כך הגענו ל‑1,150 תקנים ב‑980 קלפיות".

קייזלר יצא יחד עם גדי דים, ראש מטה המבצע, למסע גיוס מתנדבים בישיבות שהוא מגדיר כ"הישיבות הקרביות" ברחבי הארץ, מטפחות שבצפון דרך עלי, רמת גן, אלון מורה, איתמר, מרכז הרב, יפו ובית אורות ועד לעצמונה, מצפה רמון דימונה ואילת. על מנת להמשיך ולשמור על המיזם בחשאיות מלאה, הוא לא גילה לבחורי הישיבות שהם למעשה שותפים למיזם כלל ארצי גדול. "חששנו שהתוכנית תדלוף הלאה ותתסיס את השטח. סיפרנו להם שמדובר במשהו מקומי כמו בכל בחירות, והם התגייסו למשימה ונרשמו. כמעט כל מי שנרשם קיבל הדרכות – מה יש בקלפי, מה תפקיד חבר הוועדה ועוד. נתנו להם הדרכה של מקרים ותגובות לפי ניסיון העבר – ממה להיזהר, איך לכבד את אנשי המקום ועוד. הבהרנו להם שגם כשהם רואים שיבושים וזיופים, לא להתלונן אלא רק להגיד להם שזה אסור. לא להגיע לעימות כדי שלא להגיע לפיצוץ. חשוב לנו שכל חבר ועדה יישאר עד עשר בלילה, שעת הזיוף החמור והמאסיבי, יתעד ויביא נתונים".

במקביל למערך הגיוס וההדרכה, הוכנה תשתית משפטית בניצוחו של חבר הכנסת לוין, עורך דין במקצועו. "רצינו שאם יש תקלות, לא תבוא פנייה מטעמו של הנציג עצמו אלא מטעמה של מפלגת הליכוד. כשדברים מגיעים מלמעלה הם מטופלים מיידית, ובאמת בשטח ראינו איך כל תלונה שהגיעה למטה נפתרה בתוך דקה או שתיים".

קייזלר נערך גם עם מערך אבטחה, ויצר תיאום עם גורמי משטרה מחשש שהוויכוחים עם יושבי הקלפיות יגררו עימות אלים. שוטר בכיר בדימוס הוביל את המערך הזה, ולאחר התייעצות עם אבי דיכטר, לשעבר השר לביטחון פנים, ניתנה הנחיה לפעילים להימנע מלהתלונן על איומים. "החוק אומר שהשוטרים במקום אחראים לשלום חברי הוועדה ולא לטוהר הבחירות, ולכן אם יש איומים הם יוציאו את החבר המאוים ואז איבדנו את השליטה על המקום".

עם זאת, בפאתי כפרים מסוימים הוכן צוות חמוש שנכון להיכנס לכפר ולמתחם הקלפי אם תגיע קריאה. הצוותים הללו נותרו מחוסרי עבודה, אבל במקומות אחרים הוצרכו חברי ועדת הקלפי לתגבור נוכחות יהודית שתאפשר להם להתמקם במלאכתם ולבצע אותה כחוק.

בסופו של יום מתוח התנקזו אל קייזלר הקלטות ותיעודים רבים של פעילים המספרים ומציגים נתונים על זיופים "רכים" כהגדרתו, ולצדם עדויות רבות על אותם זיופי השעה עשר, שכללו למשל שידול של חבר הוועדה היהודי לצאת לאכול בזמן הספירה.

עצירת הזיופים - בחקיקה

מה עושים עם הנתונים המצטברים? "לא רצינו לפסול קלפיות כי זה לא מועיל. אם יתברר שהזיוף עלול להשפיע על מאזן המנדטים, יוחלט על בחירות חדשות בקלפי הזאת, ובבחירות החדשות לא יהיה לנו פיקוח", הוא אומר. "היעד הוא להביא את הנתונים למחוקק, ולכאן נכנס שוב יריב לוין שייקח את הנתונים ויחד עם חברי כנסת נוספים יפעל לחוקק חוקים ותקנות כדי שזה לא יקרה יותר".

קייזלר מקווה שחקיקה שכזו אכן תגיע ובהקדם. לדבריו, לא מדובר בחקיקה מסובכת, אלא בחוק שיחייב התקנת מצלמות באולם הקלפי, או בחוק שיאסור על חילופי התקנים בין המפלגות. בבחירות הבאות, הוא יודע, יהיה הרבה יותר קשה לקיים מבצע שכזה כשהתוכנית כבר חשופה לכול. אך הוא מוסיף ואומר ש"אם נצטרך לעשות את זה בפעם הבאה, זה יהיה סימן שנכשלנו השנה. המדד הוא הצלחת חברי הכנסת בראשות יריב לוין לשנות את שיטת ההצבעות".

חבר הכנסת יריב לוין סבור שהמענה לא חייב להגיע דרך חקיקה, אלא דרך אכיפה והקפדה על שמירת החוק הקיים. על השלב הבא במבצע המשולב הוא מספר: "יצרתי קשר עם מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית והודעתי לה שאני מרכז חומר רב ומסודר, שאותו היא תגיש כתלונה מסודרת במשטרה. חשוב שהתלונה לא תגיע מכיוונו של חבר כנסת אלא מכיוונה של ועדת הבחירות המרכזית", אומר לוין, אשר משוכנע שענישה חמורה, אם תושת על העבריינים שנחשפים בפרויקט של קייזלר, יהיה בה כדי למנוע את התופעה בעתיד.

לזאת הוא מוסיף כי נכון יהיה אם לכללים הקיימים תוסיף ועדת הבחירות המרכזית איסור מינוי יו"ר ועדת קלפי שהוא תושב האזור שבו מוצבת הקלפי. זאת לבד כמובן מאכיפה מוקפדת יותר של הכללים הקיימים. האם בזאת תם עידן הזיופים במגזר הערבי? ספק גדול.