אורי מקלב
אורי מקלב צילום: פלאש 90

בראיון ליומן ערוץ 7 מספר חבר הכנסת אורי מקלב, איש 'יהדות התורה' על התקדמות המגעים הקואליציוניים בין מפלגתו לליכוד לקראת הקמת הממשלה הבאה.

מקלב סבור כי קצב התקדמות המגעים בין הליכוד למפלגתו מואץ משום שהדרישות ברורות וההתנהלות בין הצדדים נעשית באופן גלוי, ישיר ומתוך אחריות. להערכתו הליכוד מעוניין להגיע לחתימה מהירה עם מפלגה ראשונה שככל הנראה תהיה מפלגתו, אם כי יתכן ונתניהו יחתום עם שתי מפלגות במקביל. "אני מקווה שזה יביא לזירוז חתימה עם מפלגות נוספות וימנע רצון של נתניהו ללכת לממשלה אחרת שלסיעות האמורות להרכיב את הקואליציה אין עניין בחבירה כזו לממשלת אחדות". בדבריו מזכיר חבר הכנסת מקלב את דרישותיה העיקריות של מפלגתו שעיקרם שיבה לימים ולהסכמות שקדמו לקדנציה הקודמת לצד שורת דרישות באפיקים החברתיים.

חבר הכנסת מקלב מבקר את ההתנהלות המבקשת לקיים שיח של בריתות שתכליתן הפעלת לחץ ואולטימאטומים כלפי הליכוד וראש הממשלה. "מאוד לא נכון השיח הקלוקל שנהיה בתרבות הפוליטית, שיח של בריתות ואולטימאטום. זה לא רק לא נכון לפני הרכבת הממשלה אלא גורם להתנהלות בעייתית שהיא הייתה ראשית קריסת הממשלה הקודמת".

באשר לרעיון ההליכה המשותפת של המפלגות הדתיות והחרדיות לראש הממשלה מבהיר מקלב כי כאשר רעיונות מסוג זה עלו בין מפלגות אחיות, כהגדרתו, כדוגמת ש"ס ו'יהדות התורה' הרי שלא היה מדובר בבריתות שתכליתן כיפוף ידיים אלא יצירת תיאומים חיוביים שייעלו את ההסכם. "כל מפלגה צריכה להציג את עמדותיה שלה", הוא אומר ומגדיר כמעט כסחיטה את האמירות של מפלגות מסוימות שמציבות קווי דרישות מסויימות שאינן מוכנות לוותר עליהן בשום פנים, "זה לא משא ומתן אלא מתן ומתן. זו לא דרך של שותפים", הוא אומר ומציין כי בקדנציה הקודמת ראש הממשלה ראה מקרים שבהם הסחיטה הפכה כמעט לבגידה.

"אם היינו רואים שמפלגת השלטון היא שמקיימת בריתות ומפעילה אמצעי לחץ לא הוגנים אז היה נכון להפעיל לחץ מהצד השני, אבל אם מפלגת השלטון שאמורה להרכיב את הקואליציה מתנהלת בצורה הוגנת גם אם בתיחכום או ניסיונות לקידום מהלך אבל לא בחוסר הוגנות של ניטרול מישהו, שני הצדדים צריכים להתנהל בהתאם".

"הקמת בריתות ואולטימאטום או ביטול סיעה זה שיח ילדותי שמעיד על חוסר ניסיון", אומר מקלב המתייחס לצעדיו האחרונים של משה כחלון שלגבי ניסיונו הפוליטי הוא אומר ש"לא כל חבר מקהלה יכול להיות מנצח או סולן".

"ראינו את הסימפטום הזה גם אצל 'יש עתיד' שאצלם זה היה המוטו שנמשך לאורך כל הקדנציה, עד שהגיע לפירוק ומה שראש הממשלה הגדיר מסחיטה לבגידה כשהוא ראה את 'יש עתיד' מקדמים בריתות אחרות וממשלות אחרות עד שהוא החליט לפטר אותם ולפזר את הכנסת. במשאים ומתנים באים ומניחים את הדרישות והתביעות על השולחן והצד השני אמור להבין כל דרישה, להסכים או לא ולהגיע לפשרות. אם נעשה בריתות שתכליתן אולטימאטום זה כיפוף ידיים שלא יביא לשום תוצאה".

חבר הכנסת מקלב מתייחס גם למיצובה של מפלגתו ככזו שלא מיהרה להכריז על המלצתה לנשיא לפני הבחירות וממילא נראה היה כאילו היא מסוגלת להמליץ על הרצוג לכהונת ראש הממשלה. מקלב נשאל אם אכן כך הם פני הדברים ואכן למרות עמדותיו של הרצוג בנושאי דת ומדינה יכולה הייתה 'יהדות התורה' להמליץ עליו לכהונת ראש הממשלה. לדבריו העובדה שהמפלגה לא המליצה לא נובעת בהכרח מכך שאכן האופציה של הרצוג הייתה ריאלית, אלא משום ש"כל נושא רעיוני וערכי אנחנו מביאים לגדולי ישראל, ולכן הודענו מראש שנשאל את הרבנים כשייוודעו תוצאות הבחירות. הרבנים לא התכנסו כי השאלה לא עלתה".

לדבריו הפרשנות שניתנה לאי נקיטת עמדה ברורה לפני הבחירות הייתה פרשנות לא נכונה.

בהמשך הדברים סיפר מקלב כי מפלגתו ואנשיה הפכו למתווכים ומגשרים בין המפלגות השונות הצפויות להרכיב את הקואליציה. לדבריו הניסיון שאיתו מגיעים חברי המפלגה מנוצל מתוך הערכה רבה לטובת המשימה הזו ואכן מתקיימים מגעים בין המפלגות ואנשיהן, לא תמיד תחת עינה הבוחנת של התקשורת.

עם זאת מוצא חבר הכנסת מקלב לנכון לבקר את התנהלות מפלגתו של משה כחלון שלדבריו דיברה רבות לפני הבחירות על סוגיות חברתיות ומיד לאחריהן החלה למקד את דרישותיה באפיקים הפרסונאליים. דוגמא מרכזית לכך הוא מוצא בדרישת כחלון לקבל לידיו גם את תיק האוצר וגם את יו"ר ועדת הכספים.

מקלב אינו מקבל את ההסבר שנותנים אנשי כחלון על הצורך לאחוז בשני התפקידים על מנת לקדם את האג'נדות החברתיות שאיתם הוא מגיע לקואליציה. מקלב מחדד ומבהיר כי ההגינות היעילות וההוגנות מחייבות ששתי המשרות תוחזקנה בידי שתי מפלגות שונות ובכך יוכל להתקיים הליך פיקוח ובקרה מתבקש בועדת הכספים למהלכי האוצר.

"ציפיתי שהדרישות החברתיות תהיינה בסיס הדרישות של כחלון ואני רואה דיבורים על עניינים פרסונאליים. החיבור בין ועדת הכספים לאוצר אינו נכון. ועדת הכספים היא גורם מאזן לאוצר", אומר מקלב הסבור כי המחוייבות שהייתה בקדנציה הקודמת בין שר האוצר לועדת הכספים הובילה לכשלים וליקויים רבים. "דרישה של אוצר וכספים זה לא רק לא נכון ולא הוגן להעמיד כתנאי, אלא גם לא נכון התנהגותית".

על דרישותיה של מפלגתו אומר מקלב כי העיקרון הוא "שמה שהיה הוא שיהיה". בהקשר זה דורשת המפלגה את תיק הבריאות אליו רוצה לחזור חבר הכנסת ליצמן, "הבריאות זה תיק שלא דרשו אותו וח"כ ליצמן הפך אותו למשרד דומיננטי. הוא לא מחפש שידרוג למשרד שיש בו קרדיט ופרסום אלא לחזור לעבודה הקשה לתיקון המציאות הלקויה במערכת הבריאות. הדברים ידועים ומורגשים ונכונה לו עבודה רבה בכך".

דרישה נוספת היא כידוע ועדת כספים שאותה רואה 'יהדות התורה' כמענה ראוי למפלגה שאינה מבקשת לעצמה תפקידי שרים. לזאת מבקשת המפלגה הסכמות בשורת סוגיות חברתיות כמעונות יום, משכנתאות, טיפולי שיניים חינם לילדים, הורדת מע"מ על מוצרי יסוד, שמירת הסטטוס קוו ועוד.