"המצב הכלכלי", "יוקר המחיה", "סדר יום חברתי" אלו מושגים שהעלו על הנס את העיסוק המתרחב בשנים האחרונות בכלכלת משפחה.
תוכניות טלויזיה העוסקות בכלכלה ותוכניות תחקיר ובמידה מסוימת אף תוכניות ריאליטי מנסות לחנך את ההמונים לכך שיש צורך בחינוך כלכלי. "משרד החינוך צריך לקבוע שיעורי חובה בכלכלת משפה" היא אמירה החוזרת על עצמה בכל תוכנית מסוג .
תמיד ישנו המקצוען התורן שמסביר עד כמה חינוך מתאים יכול לשנות את ההתנהלות הכלכלית של ילדינו. לעיתים נדמה שלו רק היינו מקבלים שיעורים מסוג זה בבית הספר היינו מופת להתנהלות כלכלית.
היות ולא קיבלנו שיעורים בכלכלת משפחה, נגזר עלינו להיכנע לכל הגחמות של ילדנו. הכניעה לרצונות הילד מעמידה אותנו תחת אשמה כפולה. לא רק שאיננו יודעים "להציב גבולות" איננו יודעים לנהל נכון את עניינו הכלכליים. במילים פשוטות הורים רעים ובזבזניים.
אלא שמחקרים חדשים מראים כי בדומה לתחומים רבים אחרים בחיינו אנו רוכשים ידע וחינוך כלכלי מגיל צעיר מאוד. ראינו כבר שאנחנו עושים שימוש בכסף לצרכים שונים: הפגנת מעמד, חיבה, פיצוי וכדומה. השימוש שאנו עושים בכסף תלוי במידה רבה בתסריט ידוע מראש. ליתר דיוק בתסריטים מופנמים שרכשנו בילדותנו, בבית בו גדלנו. תסריט כסף הוא הדימוי בראש שיש לנו ביחס לכסף – איך רוכשים אותו ואיך משתמשים בו.
ד"ר קלונץ חוקר ומטפל מתחום הפסיכותרפיה הפיננסית זיהה 4 תסריטים החוזרים על עצמם בואריאציות שונות אצל כל אחד מאיתנו: הימנעות מכסף, הערצת כסף, כסף מעמדי, ודריכות כלפי כסף.
הימנעות מכסף – אנשים המחזיקים בתסריט הזה נמנעים באופן שיטתי מכל עיסוק בצד הפיננסי של החיים. הם מסירים אחריות מעל עתידם הכלכלי, לרוב בתירוצים של חוסר הבנה. במשפחתם, כנראה, רווחו הביטוי "כסף זה לא הכל בחיים", "יש דברים חשובים יותר מכסף".
הערצת כסף – אלו המחזיקים בתסריט זה מניחים כי הכסף הוא הבסיס לאושרם. ככל שיהיה להם יותר כסף כך הם יהיו מאושרים יותר. אלו עשויים להיות וורקוהוליקים (workoholics), מכורים לעבודה. במשפחתם שמעו אולי ביטויים כמו: "קצת יותר כסף לא יזיק", "אין דבר כזה יותר מדי כסף".
כסף מעמדי – בשונה מהערצת כסף, עבור אנשים המחזיקים בתסריט הזה, השגת יותר כסף, פירושה ערך עצמי גבוה יותר. הערך העצמי שלהם גבוה יותר ככל שהם משיגים יותר כסף. הסיפוק מהשגת הכסף הוא חיצוני ומוצג לכלל באמצעות רכישת מותגים, שימוש בסלולארי החדש ביותר בשוק, בטלויזיה הכי גדולה או במכונית חדשה. "בשביל מה יש כסף אם לא כדי להנות ממנו?!".
דריכות לכסף – אלו נחשבים כמחזיקים בעמדה זהירה ביחס לכסף. הם מגלים חרדה ביחס לעתידם הכלכלי, שומרים על מסגרת תקציבית ועוקבים אחר שינויים במעמדם הפיננסי. הם מקפידים על דיסקרטיות רבה בנוגע למצבם – "לא מדברים בקול רם על כסף".
תסריטי הכסף קובעים במידה רבה את ההתנהגות הכלכלית, חינוך ילדינו, ניהול הקריירה שלנו. אולם, לרוב הוא אינו גלוי לנו. הוא מתעצב לאורך שנות הילדות. בחלק הבא והאחרון נעסוק בהשפעת תסריטי הכסף על הורות לילדים גדולים.
בינתיים תוכלו לנסות לבחון מהו תסריט הכסף על ידי השתתפות בפרויקט מחקר ישראלי בתחום זה.
מהו תסריט הכסף שלכם?
הכותב הינו פסיכולוג חינוכי, מומחה בפסיכותרפיה פיננסית במכון שילה