האורחים נכנסים בזה אחר זה, ממלאים את הבית בפנים נרגשות. ליל סדר בצפונה של תל אביב. משה ואסתר שנדוביץ' נוהגים כמעט כמו כולם - ליל סדר אצל הוריו, ליל סדר אצל הוריה, וליל סדר אצל תל אביב.
כבר שבע שנים שנדוביץ' מנהל את עמותת אופק, שמרכזה הוא קהילה בצפון תל אביב שעוסקת בקירוב לבבות ובזהות יהודית. אחת לשלוש שנים השנדוביצ'ים פותחים את ביתם לליל סדר לתושבי העיר הגדולה. "אנחנו פונים לשתי אוכלוסיות עיקריות שצריכות כאן מענה. הראשונה היא מי שמחפש ליל סדר אותנטי, מעמיק ומלא - עם כל הדינים, המנהגים וההלכות. צמאים לזה משפחות ויחידים, צעירים ומבוגרים, בדרך כלל בעלי תשובה ומתחזקים, שאין להם את המענה הזה בבית, עם המשפחה והחברים. הקבוצה השנייה היא דוברי אנגלית. יש בתל אביב אולי סדר ציבורי אחד באנגלית, אבל לא משפחתי, ויש פה קהילה שמונה למעלה מאלפיים חוצניקים שהגיעו זמנית או באופן קבוע לתל אביב ומחפשים סדר בשפתם".
כל שלוש שנים השנדוביצ'ים בודקים את מצב הביקוש, ובוחרים לאיזו מבין הקבוצות לפנות. יש הבדל מהותי בין הסדרים. הסדר באנגלית מביא עשרות יהודים מרחבי העולם, שברובם בעלי ידע דל מאוד. ליל הסדר נותן להם את הרקע הבסיסי לחג - סיפור יציאת מצרים ושאלות יסוד. בסדר למשפחות הקהילה עוסקים במהויות ובפרטי הלכות, צוללים לעומק, "ושני הסדרים מדהימים".
"אומרים שהפקק הכי גדול במדינה במשך השנה הוא בליל הסדר בנתיבי איילון", מחייך שנדוביץ', "אין ספק שזה חג שרוב עם ישראל חוגג אותו. אנחנו פונים למי שאין לו מקום, אין לי עניין למשוך אף אחד מליל סדר אחר".
בשנה שעברה נערך אצלם ליל סדר מעמיק בעברית. רוב האורחים היו בני הקהילה, "שחיפשו משהו משפחתי ולא סדר ענק של 300 איש, ומצד שני זה לא חמישה-שישה אורחים שמרגישים לא בנוח. בפורמט כזה אפשר ללמוד, להתעמק, לשאול שאלות. הרי הבמה של ליל הסדר נועדה לשאילת שאלות. בין האורחים הייתה עולה מרוסיה עם בנה וכלתה העתידית, ששפעו שאלות והתעניינות; זוג שנפגשו במזרח וחזרו בתשובה והם בתהליך של בירור פנימי; מבוגרת בת 95 ששמעה שיש סדר וביקשה להצטרף, היא לא הייתה מגיעה לשום מקום אחר; שלושה אמריקאים, מאוד רחוקים מכל דבר. הם לא האמינו שהם נשארו עד שתים עשרה וחצי בלילה; בחורה מצרפת שהיה לה מדהים ולא קל בגלל השפה, והיא כבר חזרה לעוד שבתות ועלתה לארץ".
משפחת שנדוביץ' על ארבעת ילדיה עזבה את בית אל ועברה לכרך הסואן כדי להקים קהילה בתל אביב. "באנו להצעיר את בית הכנסת. באנו בשביל לקרב יהודים אחד לשני ולקדוש ברוך הוא. קהילת אופק קיימת כשבע שנים, צומחת וקולטת משפחות חדשות לאתגר העשייה הזה. היום יש מאות שמחוברים לקהילה. לקראת פסח ערכנו אפיית מצות עם 80 ילדים והוריהם, ואפיית מצות למבוגרים. 100 איש הגיעו, רובם המוחלט חילונים, והייתה התרגשות גדולה באוויר".
והילדים? "הם מבטאים את השמחה והשותפות שלהם בשאלות: מה, אין אורחים? כמה אורחים יגיעו? אין יותר טוב מזה. הנתינה והקבלה הן הדדיות. נכון, זה פרויקט שדורש מאמץ ועבודה, אבל זה חיבוק שנותן הרבה סיפוק".