ואחרי שאמא עוברת איתי על ארון הבגדים ומוציאה את כל מה שקטן או שאני לא אוהבת, אני מגלה כמה בגדים בעצם יש לי.
אבל השנה מה שמצאתי היה שווה יותר מכל המציאות של השנים שעברו.
לפני ארבע שנים עברנו לגור בעיר. ההורים שלי הסבירו שלא חוכמה לגור בין אנשים שהם בדיוק כמונו, ושצריך להתחבר לעם ישראל. אבא ועוד כמה חברים ניקו ושיפצו בית כנסת שכבר שנים עומד מוזנח, ויחד הם מפעילים אותו כל ימות השבוע. לא בכל יום יש מניין, אבל בשבתות הם עורכים קידושים ופעילויות ומגיעים די הרבה אנשים, גם כאלה שלא מקפידים על קיום מצוות.
גם אמא מעבירה סדנאות ושיחות, לפעמים בבית שלנו, לפעמים בבית הכנסת, ונחמד לי שכל השכנים מחייכים אליי. הדבר היחיד שמעציב אותי הוא שרוב תושבי השכונה הם זקנים. לבית הספר אני נוסעת בשני אוטובוסים, ועוד לא מצאתי באזור המגורים שלי חברות בגילי. בגינת המשחקים הקרובה יש בעיקר אימהות צעירות ותינוקות, כך שרוב שעות היום אני די לבד.
לקראת סוף הניקיונות, נשאר ארגז גדול של חמץ. היו בו הרבה עוגיות וופלים שנשארו ממשלוחי המנות. חבילות סגורות מסרנו לגמ"ח, אבל היה חבל לזרוק את כל מה שפתוח. השקפתי מהחלון על גינת המשחקים. היו שם ילדים, וחשבתי שאולי הם ישמחו להתכבד בעוגיות. האווירה הקיצית בחוץ, קולות הילדים ומתקני השעשועים היו חוויה מרעננת אחרי שעות הניקיון בבית.
חילקתי עוגיות לילדים ובירכתי איתם בקול. מצאתי את עצמי מוקפת בקטנטנים, מחלקת עוגיות ומספרת על בני ישראל שיצאו ממצרים. בזווית העין ראיתי שלא רק ילדים באים להקשיב לסיפורים, אלא שגם כמה מבוגרים עמדו וצפו בנו.
כשהתרוקנו קופסאות העוגיות ונותרו רק שקיות ופלים ריקות, התכוננתי ללכת הביתה. הילדים התפזרו חזרה לנדנדות ולמגלשות ואיתם הוריהם. רק ילדה אחת נשארה לידי. לא ראיתי אותה קודם. היא נראתה בערך בגילי, ולבשה מכנסים קצרים וגופייה.
"את ממציאה סיפורים מאוד יפים", היא אמרה. הייתי המומה. לא חשבתי שיש מי שלא מכיר את סיפור יציאת מצרים. מסתבר שגלי, זה שמה של הילדה, לא הכירה. הזמנתי אותה אליי הביתה, וקראנו יחד בחומש שמות. הסיפור היה מוכר לה משיעור תורה אצלה בבית הספר, אבל היא אמרה שהדרך שהמורה שלה לימדה הייתה כל כך משעממת, שהיא שכחה את כל הסיפור. בבית של גלי לא עורכים סדר. ההורים שלה עסוקים מדי, ובדרך כלל הם עובדים.
את שארית היום בילינו בלהסתכל בהגדות של פסח, ומצאנו גם סרטים שמתארים את סיפור יציאת מצרים. גלי הופתעה. נראה לי שהיא אפילו התביישה מכמות הידע שעד עכשיו לא הכירה.
אז בחג המציאוֹת הזה מצאתי לי חברה חדשה. עוד מעט יתחיל ליל הסדר, ואני כבר מחכה שהיא תבוא. היא הסכימה להיות האורחת המיוחדת שלי לחג.