לכמה שעות נרגשות הוכנסו השבוע לנדנן החרבות המילוליות האופייניות לימי המשא ומתן הקואליציוני. היו אלה שעות טקס השבעתה של הכנסת העשרים, שנערך ביום ג' השבוע.
משפטים מורכבים ונמלצים, תקוות כמעט נבואיות לעתיד טוב יותר, נאומים מלוטשים ואין ספור חיוכים, ברכות ולחיצות ידיים החליפו את ההאשמות ההדדיות, ההתנצחויות והעלבונות שלהן הורגלנו במהדורות וביומני החדשות של השבועות האחרונים.
את ההתרגשות שעטפה את משכן הכנסת ביום ההשבעה אפשר היה לשמוע בנקל גם בקולם של חברי הכנסת החדשים שעמם שוחחנו, מדגם מייצג מתוך שלושים ותשעה שנמצאים בסטטוס זהה. הם מקפידים שלא למהר ולפזר הצהרות מרחיקות לכת, ומעדיפים להתמקד במחויבותם לסוגיות חברתיות ופחות להבטחות מדיניות.
הם מסתפקים בהצגת יעד מרכזי אחד או שניים לקדנציה הקרובה ולא מעבר לכך. ניתן לשמוע בקולם, לפחות כעת, הרבה יותר ענווה וזהירות והרבה פחות יהירות וביטחון עצמי מכפי ששמענו מקודמיהם, ככל הנראה לקח מכישלונותיהם של המבטיחים הגדולים שידעה כנסת ישראל בעשרות השנים האחרונות.
לאחד את גופי ההצלה
חברת הכנסת נאווה בוקר (ליכוד), עיתונאית בעברה הרחוק, מציבה לנגד עיניה יעד ממוקד אחד: הקמתו של מוקד חירום משותף למשטרה, לכבאות ולגופי הצלה נוספים. בוקר, שנחשפה לציבור הישראלי לאחר אסון הכרמל שבו איבדה את בעלה תת ניצב ליאור בוקר ז"ל, הקימה לאחר האסון את 'קרן ליאור בוקר' במגמה לחזק ולשפר את מערך הכבאות. הקרן עוסקת בהקמת מרכז ארצי להכשרת כבאים, בהרחבת מערך המתנדבים, ברכישת ציוד ועוד. כשזהו הרקע שממנו היא מגיעה לכנסת, היעד שהיא מציבה לעצמה נשמע כמעט טבעי.
"לא קיים בארץ מוקד חירום משותף לגופי ההצלה השונים. בעבר חווינו חוסר תיאום מוחלט וחשוב שהגוף שנקים ייצר מענה מהיר ומציל חיים", היא אומרת, ומספרת כי את הצעדים הראשונים להקמת הגוף הזה החלה כבר בעבר, אך נתקלה בקשיים שהבהירו לה שהדרך היחידה ליישום החזון שלה עוברת דרך הפרלמנט. "בארבע השנים האחרונות אני דופקת על דלתותיהם של שרים וחברי כנסת בניסיון לקדם את מערך החירום המשותף. הבנתי שיש כאן מאבקי כוח של הרבה גופים וגורמים, מאבקים שגרמו לכך שהרעיון נפל, והחלטתי להיכנס פנימה לכנסת ולקדם את המהלך", היא אומרת ומוסיפה בביטחון: "כשאני מאמינה במשהו, אלך איתו עד הסוף".
ומה לגבי ראש הממשלה נתניהו, ראש מפלגתה? האם הוא, שבלעדיו לא נראה שניתן יהיה לקדם מהלך דרמטי כל כך, מודע ליוזמה ותומך בה? בוקר מודה שעדיין לא שוחחה איתו על כך.
מעבר להתמקדות במיזם המורכב הזה, רואה בוקר את עצמה עוסקת בעניינים חברתיים. "הנושאים הללו מאוד קרובים ללבי. אני הולכת ללמוד ואסייע בכל מה שאפשר. כבר כעת אני מקבלת הרבה פניות מאזרחים שמבקשים עזרה בתחומים שונים, מהורדת מחירי מוצרים ללא גלוטן דרך זכויות גברים ועוד. אבל אני מעריכה שאתמקד בשניים-שלושה עניינים מרכזיים, כמו נושא הפנסיות לגמלאים ולעצמאים שנפגעים בגיל שבו הם כבר לא יכולים לעבוד".
חבר הכנסת ינון מגל (הבית היהודי) רואה גם הוא את עצמו עוסק בעניינים חברתיים פנימיים, אך בנוסף לכך הוא גם מציץ החוצה אל ההתמודדות עם מתקפות בינלאומיות. "אני מתכוון לעסוק בענייני דת ומדינה, בשמירה על חיילי צה"ל בזירה הבינלאומית ובחירויות הפרט", הוא אומר ומבהיר: "צריך לפעול לגישור בין צביון יהודי של המדינה ובין היכולת של אנשים לחיות כרצונם ולהתקרב למסורת שלנו מתוך אהבה ולא מתוך פחד".
מגל מתבקש להתבונן סביבו ולסמן מודל ראוי לעבודתו כפרלמנטר, ומיד שולף שני שמות של שתי נשים מקצות העשייה הפוליטית: "איילת שקד ושלי יחימוביץ'".
יש חששות?
למגל אין כאלה, כך לפחות לדבריו, אם כי גם הוא מודע לכובד האחריות. "אני נכנס לתפקיד שדורש רצינות ואחריות, ואני מקווה שאוכל לעשות הרבה דברים טובים במהלכו".
בימים האחרונים נשמע קולו של מגל כמי שמבקש להרגיל את מצביעי הבית היהודי לכך שפניה של מפלגתו, בעל כורחה, דווקא לשורות האופוזיציה. "מורחים אותנו", כך צוטט השבוע והאשים את הליכוד והעומד בראשו כמי שמובילים לממשלת אחדות שתקדם מדיניות שמאל. "נהיה אופוזיציה לוחמנית למדיניות של השמאל", אמר.
האם הדברים נאמרו ברצינות, או שאולי מדובר בעוד תרגיל פוליטי שנועד לעורר התנגדות בליכוד לדחיקתה של הבית היהודי מהממשלה?
מגל נשמע בטוח בדבריו: "הסיכוי לכך שנגיע לאופוזיציה הוא רציני מאוד. אני מעריך שראש הממשלה רוצה ממשלת אחדות והוא יעשה הרבה מאוד בשביל זה, גם במחיר שאנחנו לא נהיה בממשלה".
לא נבהל מהחשיפה השלילית
ובחזרה אל הליכוד, שם ניצב כאחרון ברשימת הח"כים שנכנסו לכנסת העשרים חבר הכנסת אורן חזן, בנו של חבר הכנסת לשעבר יחיאל חזן. חזן הצעיר, תושב אריאל, מצא את עצמו בימים האחרונים במוקד תשומת הלב התקשורתית לאחר שפרקים מעברו נחשפו, ובהם גם עימות עם ראש עיריית אריאל וניהול בית מלון בבורגס ברומניה, מלון שבו היה גם קזינו. מרגע זה ואילך נצמדה התקשורת אל הח"כ הצעיר והצבעוני וכל היגד שלו זכה לכותרות. החל מהחשיבות שהעניק למשימת החלפת המלתחה האישית שלו טרם כניסתו לפרלמנט, ועד לסרטון סטייל סרטי המאפיה שצילם יחד עם אביו כחלק מקמפיין ההתמודדות על מקום ברשימת הליכוד לכנסת.
כשהוא נשאל על היעדים שהוא מציב לעצמו, הוא נשמע רציני הרבה יותר מכפי שמציירים אותו בתקשורת. חזן לא ממהר לשלוח הצהרות לחלל האוויר. "אני עוד צריך ללמוד את העבודה וללמוד את המשכן", הוא פותח בנימה צנועה אך מיד מוסיף: "אני הולך להתעסק בענייני חינוך, צעירים ויוקר מחיה. אני לוקח את האחריות הזאת בכובד ראש, ולכן הצעדים הראשונים שלי יהיו בעיקר למידה. יש כאן שליחות אמיתית למען עם ישראל, הצעירים ובני הדור השלישי. לומר כבר כעת איזה חוק אקדם ואיזה סעיף יהיה מצדי או רשלנות או טיפשות, ואני לא רוצה ליפול לא בזה ולא בזה".
על עברו האישי שהוביל אותו אל הכנסת, פרט להמשכיות שושלת חזן, הוא מספר: "כל חיי הייתי בעשייה ציבורית. מגיל צעיר פעלתי בעשייה בתנועות נוער, אחרי השחרור מהצבא פעלתי במאבק נגד ההתנתקות, ליוויתי את אחי שנפצע בלבנון בימים שאחרי המלחמה. ב‑2007 הובלתי את השינוי הגדול בהשכלה הגבוהה במאבק הסטודנטים הגדול שהיה כאן מאז קום המדינה. יחד עם חברים הצלחתי לשנות את ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל, ובשנים האחרונות אני פועל באריאל למען צעירי העיר. במאבק לביטחון בתחבורה הציבורית אני מוביל את המאבק המתמשך נגד הנסיעה המשותפת עם השוהים הבלתי חוקיים, עוסק בחיזוק חיילי 'צוק איתן' ועוד".
ומה לגבי ההתמודדות עם הפוקוס התקשורתי השלילי שכוון אליו בימים האחרונים? חבר הכנסת חזן לא מתרגש. אם לדייק, הוא נשמע כמעט מרוצה מהחשיפה התקשורתית שקיבל בלי מאמץ מיוחד. "אין לי שום קושי עם זה. זה מזכיר לי מאיפה באתי, לאן אני הולך ומה האחריות שמוטלת על כתפיי", הוא אומר. בזכות החשיפה הזאת הוא מקווה שהציבור הרחב יראה בו כתובת לבקשות ולפניות.
חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) מדבר גם הוא על התרגשות רבה עם כניסתו למשכן הכנסת. "נכנסתי ממש עם פיק ברכיים למליאה. ממש בדחילו ורחימו", הוא מספר, וגם הוא מדבר על החובה ללמוד את המרחב החדש שבו הוא מתחיל לפעול. כשהוא נשאל על היעדים שהוא מציב לנגד עיניו, הוא נשמע כמי ששוחה היטב בחומר. "שני המגרשים הביתיים שצמחתי בתוכם הם תורה וארץ ישראל, ולכן היעדים שאני רואה לעבודתי בכנסת הם בכל מה שנוגע לזהותה היהודית של מדינת ישראל. במרחב הזה כמובן גם נושאי ההתיישבות ביהודה ושומרון, בנגב ובגליל, וגם פעילות בתחום הדרוש תיקון של היחס בין מערכת המשפט למחוקק".
סמוטריץ' מבהיר כי מהרגע שבו הפך לשליח ציבור, לא יוכל עוד להתגדר בתחומי העיסוק המוכרים לו ואהובים עליו מפעילותו הקודמת ב'רגבים' ובמסגרות אחרות. עליו יהיה "ללמוד את התחומים הנוספים שמעסיקים את שולחיי, אנשי הציונות הדתית, ובתוכם סוגיית הגרעינים התורניים, מוסדות החינוך של הציונות הדתית, שכר הלימוד הגבוה בישיבות התיכוניות והאולפנות ועוד".
את המודל שלו לעבודה בכנסת מוצא סמוטריץ' קרוב מאוד. "המודל שלי הוא אורי אריאל. הוא מורי ורבי בענייני ציבור, גם מקצועית וגם ב'לשם שמיים' שלו. הוא עובד בצורה עניינית, בלי חשבונות פוליטיים. אני חייב לציין שהתברר לי שהוא אחד האנשים האהובים בכנסת, מקצה לקצה. אנשי מקצוע ופקידי ממשל פשוט מעריצים אותו ואת העבודה שלו, כמי שעובד לשם שמיים ולא כדי לגזור סרטים. חוץ ממנו יש רבים, כמו זאב אלקין, שניתן ללמוד מהם הרבה בעבודה הפרלמנטרית שלהם. יש הרבה אנשים שאני מקווה להיות תלמיד טוב שלהם".
מה לגבי חששות?
לסמוטריץ' ברור שיש הרבה ממה לחשוש, בעיקר "יש חשש שלא נצליח. אנחנו מודעים לציפייה הגבוהה מאוד שיש בציבור הרחב בכלל, ובפרט בציבור הציוני-דתי".
אתה רואה את עצמך מייצר שיתופי פעולה פרלמנטריים מפתיעים לקידום מהלכים, אולי אפילו עם ח"כים מהרשימה הערבית המשותפת?
סמוטריץ' מבקש להרגיע. "בוא לא נלך רחוק... במפלגות הציוניות, ואני כולל בכך גם את החרדים, אני רואה את עצמי משתף פעולה כמעט עם כולם. אני לא רואה מישהו שאני אומר שאיתו אני לא יודע לעבוד".
גם סמוטריץ', כמו ינון מגל לפניו, מתקשה להבליע את האכזבה שלו מהמשא ומתן הקואליציוני המקרטע שמתנהל בין הליכוד למפלגתו, וגם ממנו נשמע חשש ברור מעתיד אופוזיציוני. "המפתחות בידי ראש הממשלה. הוא חייב גם לעצמו וגם לעם ישראל, אחרי התוצאה הברורה של מערכת הבחירות, הרכבתה של ממשלה לאומית. אבל יש לנו יותר מחשש שהוא פוזל לכיוונים אחרים, כי אין לו את האומץ לעמוד מול העולם עם ממשלה לאומית, והוא צריך את מפלגת העבודה כעלה תאנה או כשכפ"ץ. בעיניי זו תהיה מעילה באמון שהציבור נתן לו. ראש הממשלה אמר דברים ברורים לפני הבחירות. אנחנו מאוד רוצים להיות חלק מהממשלה, אבל מובן שלא נשב בה בכל מחיר. קשה לי לראות אותנו יושבים יחד עם העבודה בממשלה שתקפיא הליכי בנייה ביהודה ושומרון, ממשלה שתהרוס את עמונה, שתהרוס בתי קבע בעפרה, ממשלה שלא תאמץ את דו"ח לוי וכו'. נשב בממשלה לאומית, כמובן לצד ערכים יהודיים של תורה, משפחה, אבל לזה אני פחות חושש כי הח"כים החרדים יעשו את העבודה בעניין הזה. אבל בנושאים המדיניים, לא נשב בממשלה שלא מתנהלת כמו שצריכה להתנהל ממשלה לאומית".
זנב קסאם בלשכה
מי שמשך את תשומת הלב הכללית בטקס השבעת חברי הכנסת, היה חבר הכנסת החדש מטעם יש עתיד, חיים ילין, עד כה ראש מועצת אשכול, שהגיע למשכן הכנסת כשבידו זנב רקטת קסאם שעיטר את לשכתו במועצת אשכול, ומכאן ואילך יעטר את לשכתו החדשה בכנסת. לדבריו, מדובר בתזכורת תמידית מי שולחיו ובפני מי הוא צריך לתת דין וחשבון על תפקודו ושהותו בכנסת ישראל.
ילין הציג את הקסאם לעיתונאים שהתגודדו סביבו והבהיר: "הבאתי את הקסאם הזה כדי שלא אשכח מאיפה אני בא ואת מי אני מייצג, את התושבים שכבר חמש עשרה שנים סופגים את הטילים האלה. זה מסמל הרבה עבורי ועבור התושבים שאותם אני מייצג".