כאלף איש השתתפו ביום שני השבוע במעמד תרגול זבח קורבן הפסח בהשתתפות רבני ערים, חברי כנסת, חברי מועצת העיר ירושלים ואנשי הר הבית. האירוע, שהפך כבר למסורת, מתקיים מדי שנה בי' בניסן, כמאמר הפסוק "בעשור לחודש הראשון", אך השנה הוא עורר גם התנגדויות שונות.
המשתתפים התכנסו בכיכר מאור התורה שבבירה ותרגלו את הקרבת הפסח כפי שהוא אמור להתקיים בבית המקדש. האירוע כלל שחיטת טלה, קבלת הדם במזרקים, נתינת הדם על דמוי מזבח, מליחת החלבים ואימורים והקרבתם באש על דגם המזבח, תקיעת חצוצרות, שירת הלל ולבסוף צליית הכבש מבלי לחתוך אותו, אלא "ראשו על כרעיו ועל קרבו", ככתוב בתורה.
באירוע שהתקיים השנה השתתפו לראשונה הרב הראשי של ירושלים הרב אריה שטרן, ורבה הראשי של צפת הרב שמואל אליהו. בנוסף לכך השתתפו באירוע ראש המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן הרב שבתי רפפורט, ראש ישיבת הר עציון הרב יעקב מדן ונשיא מכון המקדש הרב ישראל אריאל. את מועצת העיר ייצג חבר המועצה אריה קינג. קינג איחל לנוכחים לקיים את האירוע האמיתי של קורבן הפסח במקומו הנכון בהר הבית. גם חבר הכנסת היוצאת משה פייגלין ואיש הר הבית יהודה גליק כיבדו את האירוע בנוכחותם.
הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת, התייחס בדבריו לערך שבעצם התרגול, ואמר שבית המקדש הופך אט אט למעשי וממשי. "כשאנחנו מדברים על בית מקדש, אנחנו מדברים על משהו מעשי. לאט לאט אנחנו מתרגלים - זה עניין מעשי וממשי. כשאנחנו עוברים את המבחן הזה, אנחנו מנצחים".
הרב אריה שטרן, רבה של ירושלים, ציין את השתוקקותם של גדולי הדורות להקריב את קורבן הפסח. "לכאורה מבחינת ההלכה היינו יכולים לקיים את המצווה הזאת, אבל לצערנו עוד לא זכינו. רבי עקיבא איגר והחתם סופר דיברו על המצווה הזאת בגעגועים גדולים, וגם אנחנו. צריך לקוות שעם ישראל יתחזק ויוכל להגיע לקיומה של המצווה הזאת".
"לעסוק בנפש ולא בבעלי החיים"
השנה האירוע עורר התנגדויות, הן מחוגים טבעוניים שהפגינו לצד האירוע, והן מרבנים שטענו כי הדבר איננו ראוי. בריאיון לאתר 'כיפה' טען הרב בני לאו, כי מדובר בעיסוק שמרחיק את הציבור מהיהדות ולא מקרב אליה. הוא אף ציין כי במסגרת לימוד ספר ויקרא בפרויקט 929 "אנחנו עוסקים במשמעות של הקורבנות כחלק מהשפה שמבטאת את נפש האדם. אנחנו לא עוסקים בפעילות על בעלי החיים אלא בתנועה של הנפש". הרב לאו הבהיר כי הוא אינו יודע את מה שצופן העתיד מבחינת הקמת בית מקדש שלישי, אך מבחינתו הוא מקווה שלא יהיה מדובר בהקרבת קורבנות מבעלי חיים כלל. "מה יהיה לעתיד לבוא? אני נוטה לכיוון של צמחונות ולא לשחיטת בעלי חיים, ואני מקווה שכך יהיה".
מנגד הבהיר הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון, שהשתתף בטקס, מדוע הוא תומך בעריכת האירוע במתכונתו זו. לדבריו, הטמעת תודעת קורבן הפסח בזמננו איננה פשוטה כלל, כשקיימת התנגדות לכך גם מתוך בית המדרש. "חלק מההתנגדות נובע מכך שהמצווה הזאת נעדרה מחיינו במשך אלפי שנים. אני מעריך שגם אם ברית המילה הייתה נעדרת מחיינו אלפי שנים, אנשים היו מזועזעים לחדש אותה ולא היינו מצליחים בכך. אבל מכיוון שהורגלנו במצווה, אנשים רואים גם את הצדדים היפים שלה".
"עם כל הקושי, המצווה הזאת, קורבן פסח, היא לא פחות מחידוש הברית עם הקדוש ברוך הוא. כך היה בימי חזקיהו ויאשיהו. הברית הזאת באה לציין שאנחנו מוכנים לתת את דמנו על קיום הברית עם הקדוש ברוך הוא", אמר הרב מדן והוסיף: "היום הדבר הזה נראה רחוק מאוד, גם מסיבות פוליטיות, לדאבוננו, הקשורות למעמדו של הר בית ה'. אבל הוא היה נראה רחוק גם בימי שאול ושמואל כשהארץ הייתה רמוסה תחת יד פלישתים, כשהמשכן כבר חרב. ולמרות זאת האנשים האלה - שמואל ושאול ודוד ואבנר בן נר ויואב בן צרויה - עסקו בהכנות ובכיסופים. כך כתוב במפורש בפסוקים. היו כיסופים, הייתה תקווה. גם כאן, אנחנו עוסקים בהכנה שעיקרה הכשרת הלבבות, אבל גם מסלול ארוך מתחיל בצעד אחד קטן - והצעד הקטן שאנחנו עושים היום רצוי ואהוב".