לרגע אחד היה נדמה כי המשחק הרווי במתחים והרבה עצבנות ושנאה בין שני קהלי האוהדים, הפעם יהיה אחר. היה זה כשהצהובים קיימו טקס מרגש לזכרו של אורי שלף ז"ל, מנהלה המקצועי של היריבה האדומה. גור אחיו, קפטן הצהובים לשעבר, עלה לפרקט ולרגע אחד התאחדו שני הקהלים במחיאות כפיים רמות לזכרו של האיש שהחייה את היריבה האדומה מעפר. ושם זה גם נגמר.
האוהדים האדומים חזרו לסורם עם שירי איחולי מוות ליו"ר הצהובים, שמעון מזרחי. האוהדים הצהובים חזרו לשיר גם הם שירי שנאה, ושני הקהלים הוכיחו שוב עד כמה היריבות והשנאה ביניהם כה תהומיים.
אם ביציעים היריבות והשנאה לא פסקו עד שכוחות אבטחה ושיטור הוצרכו להתערב, על הפרקט לפחות היה משחק טוב למעט האוהדים שבאו גם ליהנות מערב הכדורסל המרכזי של המחזור ה-20.
במשחקים האחרונים של הצהובים מתל אביב, באירופה ובליגה, המשחקים הוכרעו דרך משחק החוץ, דהיינו - משחק השלשות של הקלעים. הערב כבר מהפתיחה אפשר היה לראות כי הצהובים הולכים פנימה בכל הכוח, וכשאצלך משחקים שני סנטרים כמו סופוקליס שחורציאניטיס ואלכס טיוס, היתרון שלך מובטח.
אבל אפילו הצהובים לא ידעו עד כמה שבירה תהיה היריבה האדומה. הרבע הראשון דווקא היה שקול כשאחרי 10 דקות של משחק, ירדו הצהובים ביתרון מזערי של ארבע נקודות בלבד, 20:24.
האדומים עוד נשארו צמודים בתחילת הרבע השני ואף השוו את התוצאה 26:26, אבל אז הגיעו דווין סמית' ובריאן רנדל ששוב הצילו את הצהובים בהתקפה והעירו את חבריהם לקבוצה שנתנו משחק הגנה אדיר בדרך ליתרון שיא עם הירידה למחצית - 34:45.
לזכות האדומים ייאמר שהם ניסו, אבל אפילו ברבע שלישי חלש של הצהובים לא הצליחו להתקרב לצהובים. הרבע הרביעי היה כולו שואו טיים צהוב, כזה שאמור להעביר מסר ליריבה הגרמנית ביום חמישי הקרוב - לא כדאי להתעסק עם מכבי.
הצהובים נוקמים באדומים על התבוסה בסיבוב הראשון שהסתיימה ב-20 הפרש - 72:89.
כאמור, לצהובים מחכה משחק על החיים והמוות ביום חמישי הקרוב מול אלבה ברלין בגרמניה, אחרי ניצחון יוקרתי על היריבה האדומה, הצהובים מגיעים לגרמניה עם אופטימיות ולא מעט יכולת.