ד"ר אריה בכרך התייחס בפינתו השבועית בערוץ 7 להסכם המתגבש עם איראן ומקשר זאת ליום השואה שיחול ביום חמישי הקרוב.
בפתח דבריו אמר בכרך כי במאבקו נגד ההסכם, נתניהו לא נשוג מדרכו למרות כל הלחצים, "אנחנו מקוים שעמידתו תישא פרי".
במקביל לכך, הזכיר בכרך, כי אובמה ויתר על דרישה בסיסית מהאיראנים לחדול מכוונתם להכחיד את ישראל, "דרישה בסיסית מאיראן להכיר בישראל, היתה צריכה להיות מקדמית. למרות דרישת נתניהו לעגן הצהרה זו אובמה התעלם מכך לחלוטין. יחד עם זה נגע האנטישמיות מרים ראש בכל רחבי ארה"ב ואירופה והממשלות כולן לא נוקטות צעדים תקיפים ויעלים למגר את התופעה אלא מסתפקים במילות גינוי".
"בימים אלו, בהם אנחנו מציינים את יום השואה, נראה שהעולם לא למד דבר ולא הפנים כלום מלקחי השואה", אמר בכרך והוסיף כי השאלה הגדולה היא האם אנחנו בישראל, לעומת העולם, כן למדנו את לקחי העבר, "לי נראה שלא כל כך".
הוא סיפר כי לאחר שנתניהו חתם על הסכם חברון הוא נפגש עם נתניהו כשבמקביל ניהל בכרך במסגרת ארגון 'אלמגור' מאבק, בדרישה להסגרת הערבים רוצחי יהודים שמצאו מקלט בערים המוחזקות בידי הפלסטינים.
שאלתי את ביבי מה ישראל קיבלה בתמורה לויתור על חברון והוא השיב בגאווה כי הצליח לראשונה לרתום את ממשלת ארה"ב כערבה להסכם עם הפלסטינים.
בהמשך כשנפגש עם מי שהיה בזמנו שגריר ארה"ב בישראל, מרק אינדיק, הוא תבע לפרוע את כתב הערבות ולתבוע מהפלסטינים את הסגרת הרוצחים המסתובבים חופשי. תביעה זו מעוגנת בהסכם אוסלו אליהם גם האמריקאים ערבים. אלא שתשובתו היתה כי כל עוד ראש הממשלה לא דורש את מימוש ההסגרה הוא לא ייזום את הדרישה. נתניהו לא נעתר לבקשתנו למרות שזה היה סעיף מרכזי באוסלו".
"בהמשך היו הסכמי וואי פלנטיישן והתברר כי ההישג הגדול ביותר היה של ערפאת שהצליח להוציא מביבי ויתור על דרישת הסגרת רוצחים. לשאלתנו מה אתה קיבלת, לא היתה תשובה".
בכרך עבר למו"מ שניהל נתניהו עם אבו מאזן, "הוא דרש מאבו מאזן שיכיר במדינת ישראל כמדינת העם היהודי, כתנאי מקדמי לכל משא ומתן. אבו מאזן סירב לדרישה זו, אז ביבי חזר בו מדרישתו והסכים לנהל שיחות עם אבו מאזן בדיוק כמו אובמה".
"האם למדנו והפנמנו את לקחי השואה? האם אנחנו מבינים ומפנימים את רצונם של ממשיכי הנאצים? כנראה שלא כל כך".