שבעה שופטי בג"ץ בראשות הנשיאה מרים נאור והנשיא היוצא אשר גרוניס דחו את הבקשה לדיון נוסף שהגישו שורת מחבלים הכלואים בישראל נגד ההחלטה שלא לאפשר להם ללמוד לימודים אקדמיים באוניברסיטה הפתוחה.
המחבלים טענו כי אפלייתם כקבוצה מול אסירים פליליים "רגילים" היא אפלייה אסורה, וכי מדובר בענישה קולקטיבית. שורהה של עתירות שהוגשו בנושא זה לבתי המשפט המחוזיים נדחו וערעור שהוגש לבית המשפט העליון נדחה אף הוא.
בדיון הראשון בסוגייה קבעו שופטי העליון כי ניתן לשלול זכות מסוימת שאיננה זכות מוקנית בדין רק מאסירים בטחוניים, וכי מדובר בהבחנה מותרת ולא באפלייה פסולה, מאחר שאסירים ביטחוניים כקבוצה פעלו במטרה לפגוע במדינה.
בדיון הנוסף היו כל השופטים תמימי דעים כי בכל הנוגע לאסירים הספציפיים שעתרו, אסירים המשתייכים לארגוני טרור, אין פסול בהחלטה שלא לאפשר להם ללמוד, ועל כן העתירה לדיון נוסף נדחתה בעניינם.
עם זאת, נותרה מחלוקת בין השופטים השונים בשאלה האם האיסור הגורף על לימודי אסירים בטחוניים עומד בתנאי החוק.
בעוד הנשיאה נאור וחלק מהשופטים סברו כי האיסור הגורף איננו לגיטימי וכי יש לבחון את בקשתו של כל אסיר בטחוני בנפרד, סברו הנשיא גרוניס וחלק אחר מהשופטים כי הגבלות גורפות על אסירים ביטחוניים הן לגיטימיות.
בסיומו של פסק הדין לא נקבעו הנחיות ספציפיות לגבי המדיניות הראויה מכאן ולהבא, אולם העתירות לדיון נוסף נדחו.