יעדים פנים כנסייתיים. האפיפיור
יעדים פנים כנסייתיים. האפיפיור פלאש 90

ד"ר נמרוד גורן, מומחה למדיניות הטורקית ואיש אוניברסיטת תל אביב, התייחס ביומן ערוץ 7 לזעם הטורקי שעוררו דבריו של האפיפיור אודות שואת העם הארמני והגדרתה כאחת מארבע השואות הקשות שעברה האנושות במאה השנים האחרונות.

ד"ר גורן אינו רואה בזעם הטורקי מהלך חריג ומציין כי מזה שנים מנהלים הטורקים מאבק דיפלומטי רצוף נגד כל מדינה או מנהיג שמתבטא בסוגיה הארמנית. בהקשר זה הוא מזכיר את הניסיון הצרפתי להעביר בפרלמנט הצעות חוק להכרה ברצח העם הארמני. גם אז הטורקים החזירו שגריר ואיימו בחרם.

"זו תגובה טורקית רגילה אלא שכאן מדובר באפיפיור, דמות בעלת פרופיל אחר, לא מפלגות או מדינות עם אינטרסים פוליטיים מול הטורקים. כעת מדובר בקול מוסרי מוערך שמשפיע על קהילות רבות בעולם ולכן נראה שהמאבק הטורקי יהיה קשה יותר הפעם".

על התפניות בעמדותיהם של מנהיגים סביב הסוגיה הטורקית-ארמנית מציין ד"ר גורן כי גם נשיא ארה"ב, ברק אובמה, התבטא טרם בחירתו לנשיאות בעד הכרה בטבח העם הארמני אך לאחר שנבחר העדיף למצוא נוסח פשרני שלא יהיה בו כדי להאשים את טורקיה ברצח העם הארמני, אירוע בו נרצחו כידוע כמיליון וחצי בני אדם.

באשר לצפוי בהמשך היחסים בין הוותיקן לטורקיה מעריך גורן כי המתיחות תשכך כטבען של מתיחויות שכאלה. הוא מזכיר כי התבטאותו של האפיפיור הגיעה מאחר ונקודת הזמן הנוכחית קרובה ליום בו יצויין מלאת 100 שנים לטבח, אך בעתיד המתיחות צפויה להתפוגג בעיקר משום שאינה מתיחות ממשית בין מדינות. עם זאת הוא מוסיף ומעריך כי התבטאות האפיפיור תהווה רוח גבית למדינות בעולם שיבקשו להתבטא בחופשיות בנושא ולהשתתף באירועים לציון יום השנה המאה. לזאת הוא מוסיף ומעיר כי פרלמנטים ופרלמנטארים בעולם נמצאים תחת לחץ רב של גופים שונים התובעים מהם להתבטא ולהכיר בשואת העם הארמני וגם משום כך צפויות התבטאויות ברוח זו מפרלמנטים שונים בעולם.

גורן נשאל מדוע אין הכתם הזה בעברה של טורקיה מהווה מנוף נגדה, מדוע אין מדינות מבהירות לטורקים כי אם לא יתמכו בארגוני טרור ואם לא יאפשרו מעבר נשק לאתרים שונים או כל דרישה אחרת יצאו הן בהצהרות התומכות בארמנים? מדוע רק לטורקים נראה שיש כוח כלפי העולם בסוגיה זו ולא להיפך? להערכתו של גורן הסיבה לכך היא קושי של מדינות בעולם ליצור זיקה שכזו מאחר ומדובר באלמנט מוסרי ואין רצון לערב בין דרישות מוסריות לאינטרסים פוליטיים. לצד זאת הוא מזכיר כי האיחוד האירופי תולה את השיחות עם טורקיה במתן זכויות למיעוט הכורדי, דרישה הנראית על פניה כמהלך אינטרסנטי פוליטי הדדי.

ומה לגבי ישראל? האם צפוי שינוי ביחס הישראלי לשואת העם הארמני? ד"ר גורן סבור כי "בארץ יעשו את זה בזהירות ובהדרגתיות כי נזהרים ממתיחת החבל מול הטורקים". הוא מזכיר כי נשיא המדינה ריבלין שבעבר היה מתומכי ההכרה בשואת הארמנים התבטא באחרונה בעניין והודיע שישראל לא תכיר באופן רשמי ברצח העם הזה. מסתבר שהלחץ הטורקי פועל גם עלינו.

"יש אמנם קולות הקוראים להעניש בכך את הטורקים, אבל יחסי הסחר בין ישראל לטורקיה הגיעו לשיא של כל הזמנים, יש מנגנוני עבודה משותפים, נתניהו כמעט חתם על הסכם פיוס עם ארדואן. צעד של ענישה לא נעשה גם לא בתקופת שיא המתיחות", מעיר גורן.

כשנשאל כיצד מתייחסים הטורקים עצמם לכתם הזה בעברם והאם הם מייצרים ומנפיקים נרטיב שונה לחלוטין מזה המוכר בעולם, הוא אומר כי "הטורקים מעבירים את העניין להיסטוריה. הם אומרים שמדובר במחלוקת היסטורית ושוועדת חקירה תשב תפתח ארכיונים ותחקור ואין כאן סוגיה פוליטית. יש גם קולות שמדברים על כך שמדובר בימי האימפריה העותומאנית עוד קודם להקמת הרפובליקה הטורקית ולכן מתייחסים בביקורת. היום הרבה יותר מקובל לדבר על ההרג הגדול שהיה שם. יש חילוקי דעות על המספרים והנסיבות והשאלה הגדולה היא אם ניתן לקרוא לזה ג'נוסייד או לא מהבחינה המשפטית והפילוסופית. אין ספק בכך שהייתה כאן טרגדיה".

לגבי הרחוב הטורקי אומר ד"ר גורן כי "העם הטורקי מבין שזה נושא שלא מדברים עליו, כמו הנושא הכורדי והנושא הקפריסאי. בתקופת ארדואן התחיל שיח ציבורי בסוגיות רגישות והתחיל דיון, התחילו להישמע קולות מגוונים יותר, התקיימו כמה כנסים אקדמאיים, יש שיתופי פעולה אזרחיים עם הארמנים, אבל זה עדיין בשוליים ולא במיינסטרים. העמדה הרשמית של הציבור היא כעמדת הממשלה וכשעמדת הממשלה תזוז גם עמדת הציבור תזוז. בטורקיה זה לא קורה ההיפך".

whatsapp
הצטרפו לקבוצת הוואטצאפ של ערוץ 7