היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, פרסם היום (חמישי) שתי הנחיות חדשות, אשר גובשו במסגרת הצעדים הננקטים ליישום המלצות החלק השני של דו"ח טירקל.
חלקו השני של דו"ח טירקל עסק במנגנונים הקיימים בישראל לבדיקה ולחקירה של תלונות וטענות בדבר הפרות של דיני הלחימה. ועדת טירקל מצאה כי המנגנונים הקיימים בישראל ודרכי פעולתם מתיישבים, בדרך כלל, עם חובותיה של מדינת ישראל לפי כללי המשפט הבין-לאומי.
עם זאת, סברה הוועדה כי בתחומים אחדים יש מקום לתיקונים ולשינויים או לעיגונן המפורש של פרקטיקות מסוימות.
מאז פרסום הדו"ח פעלו הגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים על מנת ללמוד את הדו"ח וליישמו. זאת, תוך כדי עבודת הצוות שמינתה הממשלה לצורך יישום המלצות אלה, בראשות ד"ר יוסף צ'חנובר, בו חברים, בין היתר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי), רז נזרי והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט בין-לאומי), ד"ר רועי שיינדורף.
הנחיה אחת, בעניין "הפרקליט הצבאי הראשי" מתווה את קווי הממשק בין מערכת המשפט בראשות היועץ המשפטי לממשלה ובין מערכת המשפט הצבאית בראשות הפרקליט הצבאי הראשי, ומדגישה את מעמדו המשפטי העצמאי של הפרקליט הצבאי הראשי כמו גם את מסגרת ההנחיה המקצועית שלו על ידי היועץ המשפטי לממשלה כחלק מגופי הרשות המבצעת.
ההנחיה מפרטת, בין היתר, את סוגי המקרים שבהם יידרש היועץ המשפטי לממשלה לבחינה או לחיווי דעה בעניינים משפטיים הנוגעים למערכת הצבאית. מבלי לגרוע מסמכות כללית זו, מציינת ההנחיה האמורה כי לגבי החלטות של הפצ"ר בנושאים פליליים בעלי חשיבות ורגישות ציבורית מיוחדת, שיעוגנו במפורש בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, יהיה ניתן להגיש השגה ליועץ המשפטי לממשלה על החלטת הפצ"ר.
ההנחיה השנייה שפורסמה מיישמת את חובתה של מדינת ישראל לבדוק באופן יעיל טענות בדבר הפרות חמורות של כללי המשפט הבין-לאומי המנהגי. מדינת ישראל על זרועותיה השונות מחויבת לפעול בהתאם לעקרונות המשפט כפי שבאים לידי ביטוי בדין הישראלי ובדין הבין-לאומי, ובכלל זה דיני הלחימה.
כפועל יוצא ממחויבות ברורה זו, קיימת חובה לבדוק באופן יעיל טענות בדבר הפרות חוק אגב פעילות מבצעית של צה"ל, בדיקה שנעשית על ידי רשויות האכיפה בצה"ל, בהתאם למדיניות החקירות של הפצ"ר. בדיקת תלונות או טענות מסוג זה כרוכה באתגרים משמעותיים. לפיכך, הוקמו בצה"ל גופים בעלי מומחיות ייחודית בתחום בדיקת הטענות להפרות חוק אגב פעילות מבצעית (כגון מנגנון הבירור המטכ"לי, יחידת מצ"ח לחקירת אירועים מבצעיים והפרקליטות לעניינים מבצעיים), המרכזים את עיקר העיסוק באירועים שכאלה.
מלבד מורכבות זו, בדיקת טענות מעין אלו, ובמיוחד טענות על מעשים שלפי הטענה עולים כדי פשעי מלחמה, טומנת בחובה עניין ציבורי רב, הן במישור הפנים-ישראלי הן במישור הבין-לאומי, והיא בעלת השלכות משמעותיות על פעילותה של מדינת ישראל במישורים רבים. הדברים נכונים ביתר שאת, כאשר מדובר בטענות הנוגעות לפעילות רשויות הביטחון שהובילה באופן ישיר למותו של אדם.
בשים לב לכל אלה, הנחיה זו קובעת הליך השגה סדור בפני היועץ המשפטי לממשלה על החלטות הפצ"ר בנוגע לחקירת אירועים שבהם נהרג אדם במהלך פעילות מבצעית של צבא ההגנה לישראל, כאשר נטען כי מדובר בהפרה חמורה של כללי המשפט הבין לאומי המנהגי.
בהתאם לכך, קובעת ההנחיה כי הפרקליטות הצבאית תיידע גורמים אשר פנו אליה בתלונה מסוג זה בדבר האפשרות להגיש השגה ליועץ המשפטי לממשלה על החלטת הפרקליט הצבאי הראשי. עוד קובעת ההנחיה את המועד להגשת ההשגה ואת אופן הטיפול בהשגה במשרד המשפטים.