כתם קשה. ריבלין
כתם קשה. ריבליןמארק ניימן/ לע"מ

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, נשא דברים הערב (חמישי) בטקס הנועל את אירועי יום השואה והגבורה בקיבוץ יד מרדכי, אשר עמד השנה בסימן שבעים שנה לשחרור וסיום המלחמה והוקדש לרבבות הילדים שנרצחו בשואה.

"גם בתום הטקסים לאחר כל המילים והמנגינות, אינני יכול שלא לשוב במחשבותיי אל רבבי רבבות הילדים, ילדי השואה. תינוקות, פעוטות, ילדים וילדות רכים בשנים", אמר הנשיא.

''בצד הנרצחים אני חושב עליכם, ניצולי השואה, שעוד חיים ביננו, רבים מהם ילדים עקורים שמלחמה וחורבן קרעו ממשפחותיהם. מתוך המון הילדים העצום צפים ועולים לנגד עיניי, לנגד עינינו, ילדינו שלנו. כהורים, כסבים וסבתות, מנקרות במוחנו שאלות מייסרות: האם הייתי מצליח להציל את ילדיי שלי? האם הייתי מוכן לשלוח אותם אל הלא נודע להיפרד מעליהם למענם ולמען עתידם?

"ביום כזה, עולה השאלה הכואבת: האם יש בידינו הדרך, לגדל את ילדינו עם משא הזיכרון הכבד, אבל, משוחררים מאימת הזוועה? האם בידינו לחנכם לזיכרון, שממנו ניתן לצמוח? האם אפשר יהיה להפוך את זיכרון השואה בדור הבא של העם בישראל לכוח בונה, של אחריות לאומית, יצירה וחזון''.

ריבלין פנה לניצולי השואה שנכחו בקהל ואמר כי ''עבורי, אתם, אחי ואחיותיי הניצולים, נותנים את המענה. אתם הילדים שבגרתם והייתם לאנשים אוהבי חיים, למגני האומה והארץ, אתם מופת חי ומעורר תקווה וזאת אני אומר כאן ביד מרדכי אשר הוכיחה זאת.

''מכם אני למד", הדגיש הנשיא, ''כי דווקא משום שהשואה מקועקעת לנצח בנפשנו, חובה עלינו להנחיל לבנינו ולבנותינו, מורשת זיכרון שאינה עוסקת רק במוראות השואה, אלא ביסודות החיים שאנו מוכרחים לחלץ ממנה״.

לדברי הנשיא ריבלין, מורשת הזיכרון של השואה צריכה להיות מושתתת על שלושה עקרונות יסודיים שצריכים להנחות את מדינת ישראל ואת החברה הישראלית כולה. "ערנות לאומית, אחריות אנושית וברית הייעוד הקושרת בינינו".

"העיקרון הראשון הוא, הערנות הלאומית. גם בדורנו אנו, שנאת האחר בכלל והאנטישמיות בפרט, לא עברו מן העולם. עלינו להכיר באנטישמיות הזו בשורשיה ובביטויה השונים ולהישיר אליה מבט אמיץ. האנטישמיות עודה מפעפעת, היא מתוחכמת יותר, אולם מסוכנת לא פחות. השואה הנחילה לנו את צו הערנות, הדריכות והזהירות, ואסור לנו לאפסן אותן בתחתית התודעה. כאומה וכקהילה, עלינו לדעת לזהות את אותות הסכנה האמיתית, להיות מסוגלים להגן על עצמנו ולפעול להצלת אחינו בכל מקום שהם".

היסוד השני שציין ריבלין הוא האחריות האנושית. "הטראומה הקולקטיבית שלנו יכולה ואף צריכה לצמוח ולהפוך לשליחות. את אסוננו שלנו עלינו להפוך למאבק חסר פשרות נגד אובדן צלם האנוש ונגד רציחות העם באשר הן. על מדינת ישראל ועל העם היהודי, לחתור לעמוד בחזית הכוח המגן על האנושות, מפני עצמה. גם כאשר ידינו כבולות, לעולם לא נהיה אדישים לזוועות במחנה הפליטים ירמוכ או למעשי בוקו חראם בניגריה.

"עלינו לפעול יחד עם משפחת העמים, כדי לעשות כל שבידינו על מנת שהאנושות לא תידרדר, אל אותם תהומות השנאה העמוקים אליהם הושלכו אחינו ואחיותינו. היסוד השלישי הוא ברית הייעוד הקושרת בינינו. בברית של גורל הובלנו לבורות ההריגה, ולתאי הגז.  מורשת זיכרון השואה צריכה לשמש לנו כמגדלור, לסובלנות פנים ישראלית בראש ובראשונה, לכבוד האדם, באשר הוא האדם״.

אלוף פיקוד הדרום, סמי תורג׳מן, אמר בטקס כי ״אנו מפקדי צה״ל, שבידינו הופקד ביטחון המדינה והבטחת גורלה, מתחייבים לראות בציווי זה את נדרנו האישי. אנחנו נעשה הכל כדי לזכור, להזכיר לעצמנו ולפקודינו את גודל האחריות המוטלת עלינו להמשך קיומו של העם היהודי לנצח.

"נמלא את יעודנו כצבא הגנה לישראל, נבטיח שלעולם לא עוד עם חסר מגן. לעולם לא יעמדו בנינו ונכדינו חסרי אונים, מושפלים ומפוחדים״, דברי האלוף תורג'מן.